| אודות | הסגל הרפואי | טיפולים וניתוחים | המטופלים שלנו | מרכז מידע | יצירת קשר |
מאת: פרופ' מיכה רבאו*
סרטן המעי הגס הוא הגידול השני בשכיחותו בקרב האוכלוסיה בישראל, אחרי סרטן השד אצל נשים וסרטן הערמונית אצל גברים, ומופיע בשיעור דומה אצל גברים ונשים.
בשנה האחרונה אובחנו בישראל כ- 3,000 נשים וגברים כחולים בסרטן המעי הגס והחלחולת.
סיכויי הריפוי עומדים ביחס ישר לשלב המחלה בעת גילויה. המחלה שכיחה במיוחד בקרב בני גיל 50 ומעלה, והסיכון לחלות בה עולה עם הגיל. כאשר המחלה מתגלה בשלב מוקדם, סיכויי הריפוי מגיעים לכ- 90%. לכן, חשוב מאוד לגלותה מוקדם ככל האפשר, וכך לשפר את תוצאות הטיפול ואת איכות חייהם של החולים. גורמי הסיכון העיקריים
הסתמנות
גידולים רבים במעי הגס, בין אם הם שפירים או ממאירים, אינם גורמים לכל סימפטומים עד שהם מגיעים לגודל נכבד ולשלב מתקדם. סימפטומים שכיחים כוללים: בדיקות לגילוי סרטן המעי הגס
בדיקת דם סמוי בצואה: לעיתים גידולים ממאירים או שפירים יכולים לדמם. באמצעות בדיקת מעבדה, בדיקת הדם הסמוי, ניתן לאתר כמות דם זעירה בצואה, שעלולה להחשיד בקיומם של פוליפים או גידולים ממאירים. במידה ותשובת הבדיקה חיובית יש לבצע בדיקת קולונוסקופיה לצורך אבחון מדוקדק יותר וטיפול. קולונוסקופיה: הבדיקה מתבצעת על ידי החדרת סיב פייבראופטי שבראשו מצלמה זעירה. הקולונסקופיה מאפשרת לרופא להתבונן מקרוב במעי לכל אורכו, לאבחן ולהסיר גידולים שפירים (פוליפים) במידה ואלה קיימים. הבדיקה מהימנה ביותר ומבוצעת במכוני הגסטרואנטרולוגיה. קולונוסקופיה וירטואלית: בדיקת הדמיה, שנעשית באמצעות סורק טומוגרפיה ממוחשבת (CT), שמטרתה לאבחן פוליפים במעי הגס. בעוד שבדיקות דם סמוי וקולונוסקופיה וירטואלית הינן בדיקות אבחנתיות בלבד, הרי שבדיקת הקולונוסקופיה הרגילה הינה בדיקה הן אבחנתית והן טיפולית במידה ומאבחנים פוליפים.
הטיפול בסרטן המעי הגס
בשלבים 1 ו-2 - הגידול ממוקם לדופן המעי. בשלב 3 - הגידול שלח גרורות לבלוטות לימפה, המנקזות ישירות את הגידול. בשלב 4 - הגידול שלח גרורות לאברים אחרים כמו כבד, ריאות וחלל הבטן.את דרוג שלב הגידול מבצעים באמצעות בדיקות הדמיה כמו CT, PET-CT ובדיקות אולטראסאונד (גם דרך פי הטבעת). בנוסף, יש לבצע בדיקות דם לגילוי סימנים גידוליים, כמו CEA ו- 9-19 CA. הטיפול העיקרי בסרטן המעי הגס הוא ניתוח. אלא שלפי שלב הגידול בעת האבחנה, יש ומוסיפים טיפול טרום ניתוחי או טיפול שלאחר הניתוח או שניהם, הכוללים כימותרפיה עם או בלי קרינה. בניתוח כורתים את מקטע המעי, המכיל את הגידול, ביחד עם אגן הניקוז של בלוטות הלימפה של אותו מקטע. את קצוות המעי לפני ואחרי איזור הכריתה מחברים חזרה האחד לשני כדי לשחזר את המשכיות המעי ולאפשר את תפקודו.
בגידולים הסמוכים למנגנון הסוגרים של פי הטבעת, יש לעיתים צורך לכרות את הגידול יחד עם פי הטבעת ללא אפשרות לשחזור המשכיות המעי, דבר המחייב לסגור את איזור פי הטבעת, וליצור פתח קבוע בדופן הבטן, הנקרא סטומה, להסדרת היציאות.
ניתן לבצע את כריתת הגידולים במעי הגס בשתי גישות: ניתוחים פתוחים, השיטה המסורתית – הגישה למעי היא דרך חתך בדופן הבטן. ניתוחים זעיר פולשניים ("לפרוסקופים") – בהם הגישה למעי היא באמצעות מספר צינורות אותם מחדירים דרך דופן הבטן, ומאפשרים הכנסת מכשירים דרכם לכריתת המעי. היתרון בשיטה האחרונה היא התאוששות מהירה יותר לאחר הניתוח (יום-יומיים) והתוצאות הקוסמטיות טובות יותר. לעומת זאת, בגידולי הרקטום הנמוך, הנסיון שנרכש בניתוחים פתוחים עדיין גדול יותר מאשר בניתוחים לפרוסקופים. פרוגנוזה גידולים המתגלים בשלב 1-2: מטופלים באמצעות ניתוח בלבד. סיכוי הריפוי בהם הוא % 90 – 85. ישנה קבוצה של חולים בשלב 2 עם גורמי סיכון המרעים את הפרוגנוזה, ולכן בחולים אלה ישנה הצדקה להוסיף טיפול כימותרפי תומך. גידולים בשלב 3: 35-65% מהחולים יוותרו בחיים 5 שנים לאחר האבחנה והטיפול ללא הישנות מחלתם. חולים אלה יקבלו באופן שגרתי טיפול תומך כימותרפי לאחר הניתוח. גידולים בשלב 4 (עם מחלה גרורתית): יש לקיים דיון מולטי-דיסיפלינארי לצורך תכנון הטיפול ותזמון מרכיביו השונים, כגון: כימותרפיה, טיפולים ביולוגים קרינה וניתוח. ההישארות בחיים נעה בין 20-40% למשך שלוש שנים. לסיכום, מודעות ומשמעת עצמית לביצוע בדיקות לגילוי מוקדם הן הפתרון לנצחון במלחמה בסרטן המעי הגס. * פרופ' מיכה רבאו הוא מנהל היחידה הפרוקטולוגית-כירורגית במרכז הרפואי ת"א, ושותף ב"אסיא מדיקל".
|
|