מאת מערכת אסיא מדיקל

לשיניים, השפתיים, הלשון, החניכיים ובלוטות הרוק מהווים את התחנה הראשונה בעיכול של כל מזון הנכנס לגופנו. אופי הפירוק של המזון הנכנס אליהם הוא פיזי בעיקרו ומורכב מחיתוך וריכוך של כל סוגי המזון. חושי הטעם שלנו פועלים גם כן במישור הזה ועיקר ההנאה שאנו מפיקים מן המזון נמצאת בשלב הראשוני הזה.

תפקידו של הפה הוא להפוך את המזון לעיסה קלה יותר להתמודדות עבור כל האיברים הפנימיים בגופנו. הרוק המופק בחלל הפה מסייע לבצע פירוק ראשוני ולשנות את מצב הצבירה של המזון הנטחן על ידי השיניים לעיסה רירית שמסעה במערכת העיכול חלק יותר.  הוושט היא האיבר השני במסלולו של המזון שאנו מבקשים לעכל. היא צינור שרירי המחבר בין החלק התחתון של הגרון או מה שנהוג לכנות הלוע, אורכו הוא כ עשרים ושלושה סנטימטרים והוא מסתיים בקיבה. בדפנות הוושט קיימים שני סוגי שרירים, רצוניים ובלתי רצוניים. השרירים הללו יוצרים תנועה הדוחפת את המזון במצב הצבירה העיסתי המגיע אליה ישירות אל חלל הקיבה שם יתבצע תהליך הפירוק שלו.  

 הקיבה- הקיבה היא איבר דמוי שק העשוי משלוש שכבות שונות של שרירים. הקיבה היא החלק הרחב ביותר במערכת העיכול והיא ממוקמת בגופנו מתחת לסרעפת בחלקו העליון של חלל הבטן בצד השמאלי של גופנו. מיצי הקיבה אחראים לפירוק ראשוני של המזון. פירוק ראשוני של שומנים נעשה בקיבה וכמו כן פירוק החלבונים מבוצע בה על ידי הפרשת אנזימים בתוכה.

התריסריון- זהו חלקו העליון של המעי הדק. אורכו כעשרים וחמישה סנטימטר לערך. המזון אינו נח בתריסריון לתקופה ארוכה אך התריסריון עשיר בבלוטות המפרישות ריר כתגובה לגירוי התאים שלו. בניגוד לחשיבה המקובלת, הרי שהתריסריון הוא האיבר הקריטי ביותר במערכת העיכול שלנו. העמילנים שלא פורקו בפה, או בקיבה מפורקים בו. התריסריון קולט אליו נוזלים מתוך הלבלב, הכבד וכיס המרה ומסייע בפירוק סופי של המזון.   

הכבד וכיס המרה- הכבד הוא אולי האיבר בעל החשיבות הקריטיות ביותר בפירוק מזון בגופנו הכבד הוא המפעל הכימי של הגוף. הוא אחראי על איזון רמת הגלוקוז המופקת מן המזון המעוכל בדם והוא האחראי על "חלוקה" של הגלוקוז לתאים ולרקמות בגופנו על מנת שנפיק מהם את האנרגיה הנדרשת לקיומנו. הכבד מייצר שומנים ואוגר אותם, מנטרל חומרים רעילים ומייצר את תאי הדם האדומים החדשים עבור הגוף במקום אלו המתים

הלבלב- בלוטת הלבלב מצוייה באיזור התריסריון והיא אחת הבלוטות העיקריות בתהליך העיכול אך איננה מהווה חלק ישיר מצינור העיכול.
 
המעי הדק- המעי הדק הוא חלק המעי המתחיל ביציאה מן הקיבה ומסתיימת במעי הגס. המעי הדק הוא החלק המרכזי של מערכת העיכול. זהו צינור בעל אורך עצום! אורכו כ 8 מטר לערך ושוכנים בו התריסריון, המעי הדק והגס. המעי מכיל בליטות רבות הממוקמות על דפנותיו ומאפשרות עיבוד וספיגה של המזון לכלי הדם.

המעי הגס הוא האיבר אליו מגיעות שאריות המזון לאחר העיכול בקיבה ובמעי הדק. תפקידו הוא לסלק את הרעלים מגופנו החוצה והחלקים במזון אשר איננו יכולים לעכל בעצם. המעי הגס קצר מן המעי הדק ואורכו כמטר וחצי לערך והוא התחנה האחרונה במערכת העיכול שלחשיבות תקינות פעולתה משמעות קריטית על איכות חיינו.  יציאות סדירות וסילוק רעלים מן הגוף באופן תקין, כולם נקבעים בדיוק כאן.
 
הלבלב-בלוטת הלבלב ממוקמת באיזור התריסריון היא איננה חלק מצינור העיכול אך יש לה תפקיד חשוב בתהליך העיכול. הלבלב אחראי לפירוק סופי של אבות המזון. ללא האנזימים המופרשים על ידי הלבלב לא יספגו ערכי אבות המזון בגופנו ולא נפיק מהם את הערכים התזונתיים שאנו מבקשים להשיג על ידי אכילתם.
 
מערכת העיכול היא אחד האיברים המופלאים בגופנו. חבירה של מערכות שונות המשלימות אחת את השניה, לכל אחת תפקיד יעודי משלה והחשיבות הקריטית של "העבודה" ההרמונית בין המערכות הללו קובעת את איכות חיינו. שמירה על תזונה נכונה, שימת דגש על אכילה בריאה והבנה כי לא לכל אחד מאיתנו עלולה להיות רגישות שונה למוצרי מזון אחרים והמנעות מאלו המזיקים לנו ויוצרים תחושה לא נעימה כגון צרבות, ועצירות, רגישות למוצרי חלק ועוד, כל אלו הם איתותים של המערכת היחודית הזו שאנו מקשים עליה לעשות את עבודתה ובכך היא מאותת לנו להיות קשובים למוצרי המזון שאנו מבקשים לעכל דרכה.