סרטן המעי הגס: מהם סימני האזהרה?

הוא הסרטן השני בשכיחותו בישראל, אך גילוי מוקדם שלו מעלה את סיכויי החלמה לכ-90%. מי נמצא בקבוצת הסיכון, מהם הסימנים למחלה ואילו כללים יעזרו לכם למנוע את הישנותה

ד"ר ברק בר-זכאי מ"מ מנהל היחידה לכבד לבלב בבית החולים קפלן וד"ר דין קרן גסטרואנטרולוג בכיר בבית החולים בני ציון . קבוצת אסיא מדיקל

סרטן המעי הגס הוא הסרטן השני בשכיחותו בקרב האוכלוסייה בישראל, אחרי סרטן השד בנשים וסרטן הערמונית בגברים. רוב הגידולים במעי הגס נוצרים כתוצאה מהתרבות לא מבוקרת של תאי המעי היוצרים פוליפים (כלומר, גידול שפיר במעי הגס). הפוליפים יכולים להתרבות ולגדול בהדרגה במשך שנים עד שבשלב מסויים הם יכולים לגדון ולהכיל בתוכם תאים סרטניים.

מי נמצא בקבוצת הסיכון?

כמו במחלות רבות אחרות, חשוב ביותר שכל אדם יהיה מודע למצבו הבריאותי וישים לב לסימפטומים. במידה ונחשפתם לסימנים חריגים יש לפנות לרופא על מנת לשלול או לאבחן גידולים (שפירים או ממאירים) במעי הגס. הסימפטומים יופיעו בדרך כלל כאשר הגידול מגיע לגודל מסוים ולשלב מתקדם.

גיל הבדיקה: סרטן המעי הגס עלול להופיע בכל גיל אך הסיכון לחלות בו עולה ככל שמתבגרים. למעשה ברוב המקרים סרטן זה יופיע במבוגרים מעל גיל 50.  אדם הנמצא בקבוצת סיכון נדרש להבדק ע"י גסטרואנטרולוג ולבצע בדיקת קולונוסקופיה.מועד ותדירות ביצוע הבדיקה תלוי במספר גורמים אשר נקבעים לאחר ייעוץ אצל רופא מומחה גסטרו.  

רקע משפחתי: הסטוריה רפואית בקרב בני משפחה שחלו במחלה עלולה להוות גורם סיכון לחלות בסרטן המעי הגס, אולם רק  מקרים בודדים מצביעים על כך שהמחלה נובעת מבעיה גנטית הניתנת לגילוי, ועל כן חובה  לעבור בדיקה אנדוסקופית קבועה.

חולים בקוליטיס כיבית כרונית: אנשים החולים במחלות מעי דלקתיות דוגמת קרוהן וקוליטיס כיבית מועדים גם הם לחלות בסרטן המעי הגס. חולים עם קוליטיס כיבית כרונית נמצאים בסיכון מוגבר יותר משום שככל שהמחלה מפושטת וממושכת יותר, כך עולה הסיכון לפתח סרטן. ליתר דיוק, החל מהשנה העשירית למחלה עולה הסיכון בכחצי אחוז עד אחוז. . חולים אלו צריכים להיות תחת מעקב ועליהם לבצע בדיקת קולונוסקופיה מדי שנה או שנתיים, לדוגמא החל מהשנה השביעית למחלה (במקרה שיש מעורבות של כל המעי הגס).

מחלות ממאירות נוספות:  סרטן הרחם, סרטן הקיבה וסרטן השד –  אנשים עם ממאירויות מהסוג הזה יהוו מקרים בעלי סיכון מוגבר לחלות בסרטן מעי הגס.

הסימפטומים המתריעים

  • דימום מפי הטבעת: דימום דרך פי הטבעת במבוגרים מעל גיל 50 או באנשים הנמצאים באחת מקבוצות הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס מחייב בדיקה של המעי. במקרים רבים הדימום מיוחס לבעיות אחרות כמו טחורים,  דבר העלול לגרום לאיחור באבחנה ועל כן ישנה חשיבות רבה לבדיקה של סימפטום זה על ידי רופא גסטרואנטרולוג.
  • שינוי בהרגלי היציאות: יש לשים לב לשינויים בהרגלי היציאות בין אם זה עצירות מתגברת או שלשולים חדשים.
  • אנמיה: כל חוסר דם לא מוסבר, גם ללא הבחנה בדימום, מחייב בדיקה של מערכת העיכול.
  • כאבי בטן וירידה במשקל: סימפטומים אלו עלולים להצביע על גידול בשלב מתקדם יותר.

אורח חיים מניעתי
מלבד בדיקות לגילוי מוקדם של המחלה, תזונה נכונה היא כלי חשוב למניעת  סרטן המעי הגס וכמו כן למניעת הישנות המחלה. באופן כללי, ההמלצות התזונתיות הן לצרוך פחות חומצות שומן רוויות ומלחים, ולאכול מגוון צבעים של פירות וירקות טריים, העשירים בויטמנים, מינרלים ונוגדי חימצון. שמירה על משקל תקין חשובה במיוחד לאנשים עם ממאירות במעי הגס על מנת לעמוד בטיפולים, ולהפחית בחומרה של תופעות הלוואי כתוצאה מהטיפולים הכירורגיים או מהכימותרפיה, הקרנות או שילוב שלהם. דיאטה בריאה כוללת מספיק נוזלים כדי למנוע התייבשות, חלבונים על מנת לשמור על מסת שריר והחלמה טובה ויעילה של רקמות, ופחמימות ושומנים בכדי לייצר קלוריות הנותנות אנרגיה לגוף. הוויטמינים והמינרלים חשובים על מנת לשמור על תפקוד תקין של מערכות הגוף. על ידי שמירה על ההנחיות תהיה גם תועלת חיובית באספקטים אחרים כגון תחושת אנרגיה וירידה במשקל, החשובים בעיקר בעת הטיפולים.

 הכללים שיעזרו להיות בריאים

  • לאכול ירקות ופירות טריים: עם הקפדה על צבעים שונים. לכל צבע יש את התועלת הרפואית שלו.
  • לאכול דגים טריים: 3 פעמים בשבוע.
  • בשר אדום: להגביל צריכה של בשר אדום.
  • מזון עתיר שומן: להימנע מאכילה של מזון עתיר שומן רווי ומלח.
  • משקל תקין: לשמור על משקל תקין ועל פעילות גופנית.
  • אלכוהול: חשוב להגביל את צריכת אלכוהול.
  • שתייה מרובה: לדאוג לספק לגוף כמות של לפחות ליטר וחצי ליום.
  • עישון: כדאי להימנע מעישון.
  • אומגה 3: צריכה של חומצות שומן אילו יכולה להיות יעילה למניעה של הפגיעה העצבית ושיפור בתיאבון בחולים עם ממאירות. לאומגה 3 יש תכונות מגנות נגד סרטן ומחלות כרוניות אחרות. ניתן לקבל אומגה שלוש על ידי אכילת דגים שמנים (סלמון, הרינג ומקרל) וכן שמן פשטן, זרעי פשטן, אגוזי מלך ושמן קנולה.
  • סיבים תזונתיים: סיבים תזונתיים הם בעלי אפקט מגן בפתופיזיולוגיה של סרטן מעי הגס. תזונה עשירת סיבים תזונתיים כגון ירקות, ודגנים מלאים מראים אפקט הגנה משמעותי כנגד סרטן זה. לסיבים מספר מנגנונים אפשריים, הם מורידים את זמן המעבר של תוכן המערכת העיכול ועל ידי כך פחות חומרים רעילים מצטברים בגוף. הם יוצרים חומצות שומן קצרות שרשרת, הידועים כמגנים על תאי המעי הגס. לאנשים עם תזונה עשירת חומצות שומן רוויות ודלת סיבים תזונתיים – יש שכיחות מוגברת של סרטן המעי הגס.

 הבדיקות לגילוי סרטן המעי הגס

  • קולונוסקופיה: הבדיקה המומלצת היום על ידי רופאי גסטרואנטרולוגיה, זוהי הבדיקה היעילה ביותר לגילוי מוקדם ולטיפול בפוליפים על פי האגודה הישראלית לכירורגיה קולורקטאלית, האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה והאגודות המקבילות בארה"ב ובאירופה.הבדיקה מתבצעת על יד החדרת סיב פייבראופטי שבראשו מצלמה זעירה. הבדיקה מאפשרת לרופא להתבונן במעי לכל אורכו ולאבחן ולהסיר פוליפים במידה וקיימים. ניתן לבצע גם קולונוסקופיה וירטואלית בעזרת CT - זוהי בדיקה אבחנתית בלבד לעומת הקולונסקופיה "הרגילה" שבה ניתן גם לטפל ולהסיר פוליפים.
  • בדיקת דם סמוי בצואה: הדעה אחרת הינה של המועצה הלאומית למניעה, איבחון וטיפול במחלות ממאירות, במשרד הבריאות (המועצה הלאומית לאונקולוגיה), ממליצה לאוכלוסיה הכללית הנמצאת בסיכון רגיל, על ביצוע בדיקה לנוכחות דם סמוי בצואה, מדי שנה מגיל 50 שנה ומעלה. בדיקה זו בעלת רגישות נמוכה ועל כן במידה ותוצאת הבדיקה חיובית יש לבצע קולונוסקופיה.

 המלצתנו היא לבצע קולונוסקופיה אחת לחמש שנים תוך מעקב גסטרואנטרולוג במידה ושייכים לאחת מקבוצות הסיכון או אחת לעשר שנים למי שלא נמצא בקבוצת סיכון. יש להתייעץ עם גסטרואנטרולוג מתי צריך לעשות את הבדיקה במידה והנכם נמצאים בחלק מקבוצות הסיכון למחלה. לדוגמה אם אחד מבני משפחתכם הקרובה חלה במחלה בגיל 40 עליו לעשות בדיקה לגילוי מוקדם בגיל 30. אנו ממליצים להתייעץ עם גסטרואנטרולוג על מנת להגיע לגילוי מוקדם של המחלה ולהגדיל את סיכויי ההחלמה.

הטיפולים שיעזרו
במידה ומתגלה פוליפ במעי הגס הרי שהדרך הראשונה והפשוטה ביותר לטפל בו הינה כריתה במהלך הקולונוסקופיה ולאחר מכן על פי תשובת הפתולוגיה ניתן להסתפק בכריתה אנדוסקופית. כאשר מתגלה גידול ממאיר בתוך הפוליפ או כאשר לא ניתן להסיר את הפוליפ באנדוסקופיה מפאת גודלו, קשיים טכניים, חוסר סבילות של המטופל לפרוצדורה וכיוב הרי שהפוליפ צריך להיכרת באופן כירורגי. במידה ומדובר בגידול סרטני מוכח טיפול הבחירה הינו כריתה כירורגית של מקטע המעי שבו הגידול נמצא. כיום הגישה המקובלת הינה כריתת מקטע המעי בגישה לפרוסקופית בהתאם למיקום הגידול.

אם כי הגישה הפתוחה לא נס ליחה ובמקרים בהם הגישה הלפרוסקופית אינה מתאימה כגון: ניתוחי בטן קודמים משמעותיים הגורמים להידבקויות תוך בטניות קשות , בעיות רקע רפואיות של המטופל שלא מאפשרות ניתוח לפרוסקופי הרי שזו עדיין הגישה הנבחרת. לפני ניתוח יש להשלים את הבדיקות על ידי סיטי בטן ומעבדה רלבנטית הכוללת מרקרים – סמנים בדם לנוכחות גידול. חשוב לציין, כי צריך להיות דו שיח בין המטופל הגסטרואנטרולוג הכירורג והאונקולוג לפני הניתוח על מנת שהמטופל יקבל את הטיפול האופטימלי והנכון לו.