היפרפראתירואידיזם (Hyperparathyroidism) הוא מצב רפואי שבו יש הפרשת יתר של הורמון הפאראתירואיד (PTH) מבלוטות יותרת התריס, מה שגורם לעלייה ברמת הסידן בדם (היפרקלצמיה) ולירידה ברמת הזרחן בדם (היפופוספטמיה).
בלוטות יותרת התריס אחראיות על ויסות רמות הסידן והזרחן בגוף, והפרשה מוגברת של PTH יכולה לגרום לבעיות במערכות שונות בגוף, כולל עצמות, כליות, מערכת העיכול ומערכת העצבים.
הסבר מפורט:
- מה זה PTH?
הורמון PTH הוא הורמון המופרש מבלוטות יותרת התריס, ומשמש לוויסות רמות הסידן והזרחן בגוף.
- מה קורה בהיפרפראתירואידיזם?
כאשר יש היפרפראתירואידיזם, בלוטות יותרת התריס מפרישות יותר מדי PTH. עודף PTH גורם לעלייה ברמת הסידן בדם, מכיוון שה-PTH גורם לשחרור סידן מהעצמות, הגדלת ספיגת הסידן במעיים והפחתת הפרשת הסידן בשתן.
- ההשפעות של היפרפראתירואידיזם:
עודף סידן בדם יכול לגרום לתסמינים שונים, כולל עייפות, עצירות, בחילות, כאבי בטן, כאבי עצמות ושברים, אבנים בכליות ואף בעיות במערכת העצבים.
- סוגים של היפרפראתירואידיזם:
-
- היפרפראתירואידיזם ראשוני: המצב השכיח ביותר, בו הגידול בבלוטת יותרת התריס גורם לייצור מוגבר של PTH.
-
- היפרפראתירואידיזם משני: נובע ממחלות אחרות, כמו אי ספיקת כליות, הגורמות לרמות סידן נמוכות בגוף, מה שמפעיל את בלוטות יותרת התריס לייצר יותר PTH.
-
- היפרפראתירואידיזם שלישוני: מצב של הפרשת יתר מתמשכת של PTH, ללא קשר לרמות הסידן, בדרך כלל כתוצאה מאי ספיקת כליות כרונית.
- אבחון וטיפול:
היפרפראתירואידיזם מאובחן באמצעות בדיקות דם ושתן למדידת רמות PTH וסידן. הטיפול תלוי בסוג ההיפרפראתירואידיזם ובחומרת המצב, ויכול לכלול מעקב, טיפול תרופתי או ניתוח לכריתת בלוטת יותרת התריס.