Trigger menu Trigger search form
אסיא מדיקל > מחלות > סרטן המעי הגס

סרטן המעי הגס

סרטן המעי הגס הוא הגידול השני בשכיחותו בקרב האוכלוסיה בישראל, אחרי סרטן השד אצל נשים וסרטן הערמונית אצל גברים, ומופיע בשיעור דומה אצל גברים ונשים. בשנה האחרונה אובחנו בישראל כ- 3,000 נשים וגברים כחולים בסרטן המעי הגס והחלחולת.

סיכויי הריפוי עומדים ביחס ישר לשלב המחלה בעת גילויה. המחלה שכיחה במיוחד בקרב בני גיל 50 ומעלה, והסיכון לחלות בה עולה עם הגיל. כאשר המחלה מתגלה בשלב מוקדם, סיכויי הריפוי מגיעים לכ- 90%. לכן, חשוב מאוד לגלותה מוקדם ככל האפשר, וכך לשפר את תוצאות הטיפול ואת איכות חייהם של החולים.

גורמי הסיכון העיקריים

  • גיל
    למרות שסרטן המעי הגס יכול להופיע בכל גיל, השכיחות הולכת ועולה עם הגיל, ורוב המקרים מתגלים באנשים מעל גיל 50.
  • רקע משפחתי
    ישנם מספר מצבים גנטיים בהם ישנה נטייה מוגברת ליצירת גידולים של המעי הגס באותה משפחה. אולם, גם במצבים בהם לא נמצא פגם גנטי ברור, עצם קיום בן משפחה מדרגה ראשונה או שנייה עם סרטן המעי הגס מגביר את הסיכון להתפתחות סרטן זה.
  • מחלות מעי דלקתיות
    כרוניות, כגון קוליטיס כיבית ומחלת קרוהן.
  • מחלות ממאירות אחרות
    כמו סרטן הרחם, סרטן השחלה, סרטן הקיבה וסרטן השד.

כיצד זה מתחיל?
רוב גידולי המעי הגס מתחילים כתוצאה מהתרבות לא מבוקרת של תאי מעי, היוצרים גידול שפיר הנקרא פוליפ. הפוליפים יכולים לגדול בהדרגה במשך שנים, עד שבשלב מסוים מתחולל בהם שינוי ומופיע בהם סרטן. טיפול בפוליפים בעודם שפירים יכול למנוע את התפתחות סרטן המעי הגס.

הסתמנות
גידולים רבים במעי הגס, בין אם הם שפירים או ממאירים, אינם גורמים לכל סימפטומים עד שהם מגיעים לגודל נכבד ולשלב מתקדם. סימפטומים שכיחים כוללים:

  1. דימום דרך פי הטבעת
    במקרים רבים דימומים אלו מיוחסים לבעיות אחרות כגון טחורים, דבר הגורם לאיחור באבחנה. דימום דרך פי הטבעת באדם בגיל בו שכיחים גידולי מעי, או עם גורמי סיכון כלשהם, מחייב בדיקה של המעי, גם אם יש טחורים או סיבה אחרת לדימום.
  2. אנמיה (חוסר דם)
    כל חסר דם לא מוסבר (גם ללא שמבחינים בדימום עצמו), מחייב בדיקה של מערכת העיכול.
  3. שינוי בהרגלי היציאות
    עצירות מתגברת או שלשולים חדשים.
  4. כאבי בטן וירידה במשקל
    יכולים להצביע על גידול בשלב מתקדם יותר.

מאחר שחלק גדול מהגידולים הממאירים של המעי הגס מתחילים כפוליפים שפירים, טיפול מוקדם בפוליפים אלו מוריד את הסיכוי לחלות בסרטן המעי הגס. הבעיה היא שלרוב פוליפים אלו אינם נותנים כל סימפטומים או סימנים. לכן, מומלץ לאוכלוסיה בגיל המתאים, או עם גורמי סיכון, לעבור בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס גם ללא כל סימפטומים.

בדיקות לגילוי סרטן המעי הגס

ישנן מספר דרכי בדיקה אפשריות ואין כיום הסכמה מוחלטת לגבי דרך הבדיקה הנחוצה.

  1. בדיקת דם סמוי בצואה
    לעיתים גידולים ממאירים או שפירים יכולים לדמם. באמצעות בדיקת מעבדה, בדיקת הדם הסמוי, ניתן לאתר כמות דם זעירה בצואה, שעלולה להחשיד בקיומם של פוליפים או גידולים ממאירים. במידה ותשובת הבדיקה חיובית יש לבצע בדיקת קולונוסקופיה לצורך אבחון מדוקדק יותר וטיפול.
  2. קולונוסקופיה
    הבדיקה מתבצעת על ידי החדרת סיב פייבראופטי שבראשו מצלמה זעירה. הקולונסקופיה מאפשרת לרופא להתבונן מקרוב במעי לכל אורכו, לאבחן ולהסיר גידולים שפירים (פוליפים) במידה ואלה קיימים. הבדיקה מהימנה ביותר ומבוצעת במכוני הגסטרואנטרולוגיה.
  3. קולונוסקופיה וירטואלית
    בדיקת הדמיה, שנעשית באמצעות סורק טומוגרפיה ממוחשבת (CT), שמטרתה לאבחן פוליפים במעי הגס.

בעוד שבדיקות דם סמוי וקולונוסקופיה וירטואלית הינן בדיקות אבחנתיות בלבד, הרי שבדיקת הקולונוסקופיה הרגילה הינה בדיקה הן אבחנתית והן טיפולית במידה ומאבחנים פוליפים.

האגודה הישראלית לכירורגיה קולורקטאלית והאיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה, כמו גם אגודות אמריקאיות ואירופאיות, ממליצות על קולונוסקופיה כבדיקה היעילה לגילוי מוקדם ולטיפול בפוליפים. נראה כי לאנשים ללא גורמי סיכון נוספים רצוי לבצע את הבדיקה הראשונה בגיל 50, ולאנשים להם גורמי סיכון אחרים מומלץ להתייעץ עם רופא הבקיא בתחום זה. אם הבדיקה תקינה לחלוטין, כדאי לחזור עליה במרווחים של 5 עד 10 שנים. לאחרונה נכנסת בדיקת הקולונוסקופיה הווירטואלית כבדיקה, שיכולה לשמש לגילוי מוקדם של פוליפים וגידולים של המעי, כאשר נצפים גידולים אלו, יש לבצע קולונוסקופיה לצורך הטיפול בהם.

 

טיפולים

  • הייפק – כימותרפיה לחלל הבטן

    סרטן קשה בחלל הבטן המצוי כבר בשלב 4? לפני שמתייאשים, כדאי לשקול ניתוח הייפק, במהלכו ניתנת כימותרפיה מחוממת ישירה לגרורות… למידע נוסף »






  • כריתת קיבה אונקולוגית

    סרטן הקיבה מאוד קטלני – ונגרם בדרך כלל בעקבות תזונה לקויה. קשה מאוד לאתר את המחלה בשלב מוקדם, אך טיפול מתקדם הכולל כריתת קיבה עשוי להציל חיים
    למידע נוסף »






  • ניתוח כריתת קיבה אונקולוגי

    כריתת קיבה אונקולוגית היא ניתוח בו מסירים חלק מהקיבה או את כולה. מתי מבצעים את הניתוח? כריתת קיבה אונקולוגית מבוצעת במקרים של גידולים סרטניים של הקיבה. סוגי הניתוח כאשר מסירים חלק מהקיבה, מדובר בכריתת קיבה אונקולוגית חלקית. כאשר מסירים את הקיבה כולה, מדובר בכריתת קיבה אונקולוגית מלאה. כיצד מתבצע הניתוח? הניתוח מבוצע תחת הרדמה מלאה…. למידע נוסף »

  • אולטרה סאונד אנדוסקופי – בדיקת EUS

    אולטרה סאונד אנדוסקופי מאשפר בדיקה על קולית של לבלב ממרחק של מילימטרים ספורים עם רזולוציה גבוהה מאוד…. למידע נוסף »






  • ניתוח כריתת מעי גס שמאלי

    Left Hemi-Colectomy ניתוח כריתת המעי הגס השמאלי מתבצע במקרים של מחלות שפירות וממאירות. סרטן המעי הגס והחלחולת סרטן המעי הגס והחלחולת הוא גידול סרטני המתפתח בתוך גידול שפיר הנקרא פוליפ, שהוא למעשה גידול שפיר ולא סרטני. הפוליפ מופיע במעי ויכולות לעבור כעשר שנים עד להתפתחות גידול סרטני, יש לציין כי לא כל פוליפ מתפתח לכדי גידול… למידע נוסף »

דרכי טיפול

הטיפול בסרטן המעי הגס

הטיפול בסרטן המעי הגס מותאם לשלב הגידול בעת אבחנתו. מבחינים בארבעה שלבים:

בשלבים 1 ו-2 - הגידול ממוקם לדופן המעי.

בשלב 3 - הגידול שלח גרורות לבלוטות לימפה, המנקזות ישירות את הגידול.

בשלב 4 - הגידול שלח גרורות לאברים אחרים כמו כבד, ריאות וחלל הבטן.את דרוג שלב הגידול מבצעים באמצעות בדיקות הדמיה כמו CT, PET-CT ובדיקות אולטראסאונד (גם דרך פי הטבעת). בנוסף, יש לבצע בדיקות דם לגילוי סימנים גידוליים, כמו CEA ו- 9-19 CA. הטיפול העיקרי בסרטן המעי הגס הוא ניתוח. אלא שלפי שלב הגידול בעת האבחנה, יש ומוסיפים טיפול טרום ניתוחי או טיפול שלאחר הניתוח או שניהם, הכוללים כימותרפיה עם או בלי קרינה. בניתוח כורתים את מקטע המעי, המכיל את הגידול, ביחד עם אגן הניקוז של בלוטות הלימפה של אותו מקטע. את קצוות המעי לפני ואחרי איזור הכריתה מחברים חזרה האחד לשני כדי לשחזר את המשכיות המעי ולאפשר את תפקודו.
כאשר מתגלה סרטן של הרקטום, שהוא החלק הסופי של המעי הגס, המתחבר אל פי הטבעת, קיימים שיקולים נוספים בהתאם לדרוג ומיקום הגידול. גידולים מסוימים בשלב 1 ניתנים לכריתה מקומית דרך פי הטבעת. בעוד שבגידולים בשלב 2 מתקדם ובשלב 3 - מומלץ להתחיל בטיפול קרינתי וכימותרפי לפני הניתוח.

בגידולים הסמוכים למנגנון הסוגרים של פי הטבעת, יש לעיתים צורך לכרות את הגידול יחד עם פי הטבעת ללא אפשרות לשחזור המשכיות המעי, דבר המחייב לסגור את איזור פי הטבעת, וליצור פתח קבוע בדופן הבטן, הנקרא סטומה, להסדרת היציאות.
לאחר הניתוח המקטע שנכרת נשלח לבדיקה פתולוגית, שהיא הקובעת את דרגת שלב הגידול. קביעה זו מאפשרת חיזוי סטטיסטי של פרוגנוזת החולה, וכן מכוונת לצורך בהמשך טיפול תומך כימותרפי.

ניתן לבצע את כריתת הגידולים במעי הגס בשתי גישות:

  1. ניתוחים פתוחים, השיטה המסורתית
    הגישה למעי היא דרך חתך בדופן הבטן.
  2. ניתוחים זעיר פולשניים ("לפרוסקופים")
    בהם הגישה למעי היא באמצעות מספר צינורות אותם מחדירים דרך דופן הבטן, ומאפשרים הכנסת מכשירים דרכם לכריתת המעי. היתרון בשיטה האחרונה היא התאוששות מהירה יותר לאחר הניתוח (יום-יומיים) והתוצאות הקוסמטיות טובות יותר. לעומת זאת, בגידולי הרקטום הנמוך, הנסיון שנרכש בניתוחים פתוחים עדיין גדול יותר מאשר בניתוחים לפרוסקופים.

פרוגנוזה
גידולים המתגלים בשלב 1-2:

מטופלים באמצעות ניתוח בלבד. סיכוי הריפוי בהם הוא % 90 – 85. ישנה קבוצה של חולים בשלב 2 עם גורמי סיכון המרעים את הפרוגנוזה, ולכן בחולים אלה ישנה הצדקה להוסיף טיפול כימותרפי תומך.

גידולים בשלב 3:
35-65% מהחולים יוותרו בחיים 5 שנים לאחר האבחנה והטיפול ללא הישנות מחלתם. חולים אלה יקבלו באופן שגרתי טיפול תומך כימותרפי לאחר הניתוח.

גידולים בשלב 4 (עם מחלה גרורתית):
יש לקיים דיון מולטי-דיסיפלינארי לצורך תכנון הטיפול ותזמון מרכיביו השונים, כגון: כימותרפיה, טיפולים ביולוגים קרינה וניתוח. ההישארות בחיים נעה בין 20-40% למשך שלוש שנים.

לסיכום, מודעות ומשמעת עצמית לביצוע בדיקות לגילוי מוקדם הן הפתרון לנצחון במלחמה בסרטן המעי הגס.

 

מרכז רבאו

מרכז רבאו מתמחה בכירורגיה של המעי לכל ארכו ורצפת האגן. המרכז עוסק בניתוחים וטיפולים נוספים של מחלות המעי הגס כמו סרטן המעי הגס ומחלת סעיפים, ומחלות מעי דלקתיות המערבות את המעי הגס או הדק. בנוסף המרכז עוסק בניתוחי סטומה ושחזור מערכת העיכול ותיפקודה, וכן בניתוחים וטיפולים נוספים בבעיות של רצפת האגן, טחורים ופיסורות (סדקים) של פי הטבעת. במרכז מומחים השולטים במגוון הגישות הניתוחיות כולל כירורגיה מסורתית, ניתוחים לפרוסקופיים וניתוחים בעזרת רובוט. בנוסף המרכז מתמחה באבחנה של בעיות מורכבות תוך שימוש באולטראסאונד רקטלי.

... למידע נוסף »

מרכז סולד

המרכז מתמחה בניתוחים זעיר פולשניים בכל חלל הבטן. ניתוחים אילו מתבצעים דרך מספר חתכים זעירים ויתרונם הוא החלמה מהירה ושיעור סיבוכים נמוך יותר מהניתוחים המסורתיים. כיום ניתן לבצע ניתוח זעיר פולשני במקום כמעט כל ניתוח מסורתי, בתנאי שהמטופל ומצבו מתאימים לכך. החל בכריתת כיס המרה, תיקון בקעים בדופן הבטן על כל סוגיהם, המשך בניתוחי מעי כולל טיפול מתקדם לסרטן, ניתוחי קיבה למחלות שפירות וממאירות וכלה בניתוחים באברים כמו טחול, יותרת הכליה (אדרנל), לבלב ועוד. בנוסף המרכז מתמחה בניתוחים המשתמשים  בטכנולוגיה רובוטית המאפשרת ניתוחים מורכבים במיוחד. בהרבה מקרים רצוי לשקול לפני ניתוח את האפשרות לבצעו בגישה זעיר פולשנית בשל יתרונותיה המרובים.

... למידע נוסף »

מומחים

  • פרופ' אבירם ניסן

    מנהל מחלקת כרורגית ג' בתל השומר, מומחה בכירורגיה כללית ואונקולוגית בתחום ממאירויות חלל הצפק וסרטן המעי הגס…. למידע נוסף »






    שלח שאלה
  • פרופ' מיכה רבאו

    שותף ומנתח בכיר באסיא מדיקל, ניהל את היחידה לטיפול במחלות המעי הגס והרקטום בבית-חולים איכילוב עד 2012. מומחה בולט בכירורגיה של מערכת העיכול, ניתוחי המעי הגס והרקטום, פוליפים וגידולים. … למידע נוסף »






    שלח שאלה
  • ד"ר עמיר סולד

    יו"ר ומנהל רפואי של אסיא מדיקל. מנתח בכיר ומומחה בולט בניתוחים זעיר-פולשניים (כירורגיה לפרוסקופית). מייסד היחידה לכירורגיה אנדוסקופית ב"איכילוב" ומייסד האיגוד הישראלי לכירורגיה אנדוסקופית…. למידע נוסף »






    שלח שאלה
  • ד"ר ברק בר-זכאי

    מנהל היחידה לניתוחי כבד, לבלב ודרכי מרה בבית החולים קפלן ברחובות

    למידע נוסף »






    שלח שאלה
  • ד"ר יהודה קריב

    מומחה לכירורגיה כללית ובוגר התמחות על בכירורגיה של המעי הגס והרקטום, כירורגיה קולו-רקטלית. מנהל השירות לגידולי רקטום ופי הטבעת במרכז הרפואי איכילוב ת"א. … למידע נוסף »






    שלח שאלה

מחקרים ומאמרים