סרטן הקיבה

הקיבה הנה איבר הממוקם בבטן העליונה בצורת האות J. דופן הקיבה מורכב מ-3 שכבות: הרירית, השרירית והמעטפת. סרטן הקיבה השכיח ביותר (אדנוקרצינומה) מתחיל במרבית המקרים משכבת הרירית ופורץ לשכבות האחרות עם גדילתו.

גורמי סיכון להתפתחות סרטן קיבה:

  • הדבקה בחיידק H.Pylory.
  • דלקת קיבה כרונית.
  • אנמיה מחוסר ויטמין B12.
  • החלפה של רירית הקיבה לרירית מעי דק.
  • מחלות משפחתיות כFAP- ופוליפים קיבתיים.
  • דיאטה עתירת מלח, מאכלים מעושנים וצריכה נמוכה של פירות וירקות.
  • אכילת מזונות שלא שומרו כהלכה.
  • מין – גבר.
  • עישון.
  • היסטוריה משפחתית של סרטן קיבה מדרגת קרבה ראשונה.

התסמינים של סרטן קיבה אינם ספציפיים ומחולקים לתסמינים מוקדמים (שנגרמים גם ממגוון מחלות אחרות כגון: אי נוחות בבטן עליונה, נפיחות, בחילות, אובדן תאבון, צרבת ועוד) ותסמינים מאוחרים של סרטן קיבה מתקדם.

תסמינים מאוחרים:

  • דם בצואה.
  • הקאות.
  • ירידה במשקל מסיבה לא ידועה.
  • כאב בבטן עליונה ושמאלית עליונה.
  • מיימת.
  • קושי בבליעה.

אמצעים לאבחון סרטן קיבה:

  • בדיקה גופנית ותשאול: בדיקת מצבו הגופני הכולל של המטופל מבחינה תזונתית, בדיקת בטן עליונה וסימנים לנוכחות הרחבת קיבה חריגה, מיימת או מעורבות של בלוטות לימפה. תשאול ספציפי על מאפייני ותזמון הופעת אי נוחות או תלונות אחרות, היסטוריה בריאותית אישית ומשפחתית.
  • בדיקות דם וכימיה: הכוללות ספירת דם לאבחון אנמיה, ספירת תאים לבנים וטסיות ובדיקת כימיה לנוכחות חוסר איזון אלקטרוליטי.
  • אנדוסקופיה עליונה: החדרת אנדוסקופ- מצלמה תחת טשטוש לבחינה וצפייה ברירית הושט, הקיבה ותחילת המעי הדק.
  • בליעת באריום: סדרה של צילומי רנטגן של הושט והקיבה לאחר בליעת באריום שהנו חומר סמיך המודגם היטב בצילומי רנטגן. בדיקה זו נקראת גם סדרת מעבר וק"ת (ושט, קיבה ,תריסריון).
  • טומוגרפיה ממוחשבת (CT): סדרת צילומי רנטגן מזוויות שונות המעובדות לתמונה אחת. הבדיקה נעשית תוך הזרקת/שתיית חומר להדגמת כלי הדם והאיברים בצורה מיטבית. בדיקה זו מהווה את הבדיקה הראשונה שנותנת מידע גם על האיברים הסמוכים לקיבה.
  • ביופסיה– דגימת תאי רקמה לבדיקה תחת מיקרוסקופ לבחינת ממצאים של תאים חריגים/תאים ממאירים. על הביופסיה עצמה ניתן בהמשך לבצע בדיקות של מאפייני גידול כהתבטאות חלבון HER2 שישפיעו בהמשך על ההחלטות ומאפייני הטיפול.

סיכוי ההחלמה מסרטן קיבה תלויים ב :

  • שלב הממאירות- מידת השכבות המעורבות, מעורבות בלוטות לימפה, מעורבות איברים אחרים.
  • מצבו הבריאותי הכללי של המטופל.

לאחר אבחון המצאות סרטן קיבה נהוג, בדומה לסרטנים רבים אחרים, ועל פי הנחיות ה-AJCC, יש לדרג את מידת התקדמות המחלה על פי שיטת ה-TNM:

  • דירוג הTמהווה מדד למידת התקדמות הסרטן על פי מידת החדירה לשכבות הקיבה.
  • דירוג הN מהווה דירוג מידת מעורבות בלוטות הלימפה (N0-ללא מעורבות, N1- עד 2 בלוטות, N2- עד 6 בלוטות, N3-יותר מ-6 בלוטות מעורבות) ומהווה את המדד החשוב בקביעת סיכויי ההחלמה מהמחלה.
  • דירוג הM– מהווה מדד לקיום או היעדר גרורות מרוחקות (גרורות לאיברים אחרים או בלוטות מרוחקות).

תוצאת הדירוג נותנת למטופל ולצוות המטפל את היכולת לקבוע את שילוב הטיפול כירורגי/אונקולוגי הנכון ומאפשרת לחזות על פי נתונים סטטיסטיים את ההישרדות הממוצעת ל-5 שנים בהינתן הטיפול המתאים.

למרות האמור לעיל לגבי שיטת הדירוג של ה-AJCC, מקובל להתייחס לתהליך הממאיר בחלוקה הפשטנית של "נתיח" אל מול "לא נתיח". כאשר ההגדרה של נתיח הנו גידול הניתן להסרה במלואו על ידי התערבות כירורגית.