סרטן המעי הגס

סרטן המעי הגס (באנגלית: Colorectal Cancer) הוא מחלה הכוללת גידולים סרטניים במעי הגס, בחלחולת (סרטן הרקטום) ובתוספתן. זהו סוג הסרטן השלישי בשכיחותו, והשני בגורמי המוות הסרטניים בעולם המערבי. הסברה היא כי גידולים סרטניים במעי הגס מקורם לרוב בפוליפים אדנומטיים במעי הגס. גידולים אלה שפירים בדרך כלל, אך כמה מהם עלולים להיעשות ממאירים עם הזמן. המחלה מאובחנת באמצעות קולונוסקופיה, בדיקה פולשנית של המעי הגס דרך החלחולת. הטיפול הוא בדרך כלל ניתוחי, ובמקרים רבים נדרשת גם כימותרפיה.

סרטן המעי הגס הוא אחת ממחלות הסרטן הנפוצות והקטלניות בישראל, השני בשכיחותו אחרי סרטן השד אצל נשים וסרטן הערמונית אצל גברים, ומופיע בשיעור דומה אצל גברים ונשים. בשנה האחרונה אובחנו בישראל כ- 3,000 נשים וגברים כחולים בסרטן המעי הגס והחלחולת. באמצעות מודעות ואורח חיים בריא ניתן להקטין את הסיכוי לחלות. גילוי מוקדם של המחלה ותרופות חדשות מקטינים את סיכויי התמותה. שילוב של פחד וחוסר מודעות בקרב האוכלוסייה בישראל גורמים לכך שהתחלואה והתמותה הינם גבוהים יחסית למדינות מפותחות אחרות.

סיכויי הריפוי עומדים ביחס ישר לשלב המחלה בעת גילויה. המחלה שכיחה במיוחד בקרב בני גיל 50 ומעלה, והסיכון לחלות בה עולה עם הגיל. כאשר המחלה מתגלה בשלב מוקדם, סיכויי הריפוי מגיעים לכ- 90%. לכן, חשוב מאוד לגלותה מוקדם ככל האפשר, וכך לשפר את תוצאות הטיפול ואת איכות חייהם של החולים.

בשנים האחרונות פותחו תרופות כימיות חדשות וטיפולים המקטינים את סיכויי התמותה ומאריכים חיים. צפוי שבעקבות גמר פרויקט גנום האדם יפותחו תרופות המתאימות למבנה הגנטי הספציפי של החולה, אשר יקטינו עוד יותר את סיכויי התמותה.

 

גורמי הסיכון העיקריים:

  • גיל
    למרות שסרטן המעי הגס יכול להופיע בכל גיל, השכיחות הולכת ועולה עם הגיל, ורוב המקרים מתגלים באנשים מעל גיל 50.
  • רקע משפחתי
    ישנם מספר מצבים גנטיים בהם ישנה נטייה מוגברת ליצירת גידולים של המעי הגס באותה משפחה. אולם, גם במצבים בהם לא נמצא פגם גנטי ברור, עצם קיום בן משפחה מדרגה ראשונה או שנייה עם סרטן המעי הגס מגביר את הסיכון להתפתחות סרטן זה.
  • מחלות מעי דלקתיות
    כרוניות, כגון קוליטיס כיבית ומחלת קרוהן.
  • מחלות ממאירות אחרות
    כמו סרטן הרחם, סרטן השחלה, סרטן הקיבה וסרטן השד.

 

כיצד זה מתחיל?
רוב גידולי המעי הגס מתחילים כתוצאה מהתרבות לא מבוקרת של תאי מעי, היוצרים גידול שפיר הנקרא פוליפ. הפוליפים יכולים לגדול בהדרגה במשך שנים, עד שבשלב מסוים מתחולל בהם שינוי ומופיע בהם סרטן. טיפול בפוליפים בעודם שפירים יכול למנוע את התפתחות סרטן המעי הגס.

הסימפטומים:
גידולים רבים במעי הגס, בין אם הם שפירים או ממאירים, אינם גורמים לכל סימפטומים עד שהם מגיעים לגודל נכבד ולשלב מתקדם. סימפטומים שכיחים כוללים:

  1. דימום דרך פי הטבעת
    במקרים רבים דימומים אלו מיוחסים לבעיות אחרות כגון טחורים, דבר הגורם לאיחור באבחנה. דימום דרך פי הטבעת באדם בגיל בו שכיחים גידולי מעי, או עם גורמי סיכון כלשהם, מחייב בדיקה של המעי, גם אם יש טחורים או סיבה אחרת לדימום.
  2. אנמיה (חוסר דם)
    כל חסר דם לא מוסבר (גם ללא שמבחינים בדימום עצמו), מחייב בדיקה של מערכת העיכול.
  3. שינוי בהרגלי היציאות
    עצירות מתגברת או שלשולים חדשים.
  4. כאבי בטן וירידה במשקל
    יכולים להצביע על גידול בשלב מתקדם יותר.

מאחר שחלק גדול מהגידולים הממאירים של המעי הגס מתחילים כפוליפים שפירים, טיפול מוקדם בפוליפים אלו מוריד את הסיכוי לחלות בסרטן המעי הגס. הבעיה היא שלרוב פוליפים אלו אינם נותנים כל סימפטומים או סימנים. לכן, מומלץ לאוכלוסיה בגיל המתאים, או עם גורמי סיכון, לעבור בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס גם ללא כל סימפטומים.

 

בדיקות לגילוי סרטן המעי הגס:

ישנן מספר דרכי בדיקה אפשריות ואין כיום הסכמה מוחלטת לגבי דרך הבדיקה הנחוצה.

  1. בדיקת דם סמוי בצואה
    לעיתים גידולים ממאירים או שפירים יכולים לדמם. באמצעות בדיקת מעבדה, בדיקת הדם הסמוי, ניתן לאתר כמות דם זעירה בצואה, שעלולה להחשיד בקיומם של פוליפים או גידולים ממאירים. במידה ותשובת הבדיקה חיובית יש לבצע בדיקת קולונוסקופיה לצורך אבחון מדוקדק יותר וטיפול.
  2. קולונוסקופיה
    הבדיקה מתבצעת על ידי החדרת סיב פייבראופטי שבראשו מצלמה זעירה. הקולונוסקופיה מאפשרת לרופא להתבונן מקרוב במעי לכל אורכו, לאבחן ולהסיר גידולים שפירים (פוליפים) במידה ואלה קיימים. הבדיקה מהימנה ביותר ומבוצעת במכוני הגסטרואנטרולוגיה.
  3. קולונוסקופיה וירטואלית
    בדיקת הדמיה, שנעשית באמצעות סורק טומוגרפיה ממוחשבת (CT), שמטרתה לאבחן פוליפים במעי הגס.

בעוד שבדיקות דם סמוי וקולונוסקופיה וירטואלית הינן בדיקות אבחנתיות בלבד, הרי שבדיקת הקולונוסקופיה הרגילה הינה בדיקה הן אבחנתית והן טיפולית במידה ומאבחנים פוליפים.

האגודה הישראלית לכירורגיה קולורקטאלית והאיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה, כמו גם אגודות אמריקאיות ואירופאיות, ממליצות על קולונוסקופיה כבדיקה היעילה לגילוי מוקדם ולטיפול בפוליפים. נראה כי לאנשים ללא גורמי סיכון נוספים רצוי לבצע את הבדיקה הראשונה בגיל 50, ולאנשים להם גורמי סיכון אחרים מומלץ להתייעץ עם רופא הבקיא בתחום זה. אם הבדיקה תקינה לחלוטין, כדאי לחזור עליה במרווחים של 5 עד 10 שנים. לאחרונה נכנסת בדיקת הקולונוסקופיה הווירטואלית כבדיקה, שיכולה לשמש לגילוי מוקדם של פוליפים וגידולים של המעי, כאשר נצפים גידולים אלו, יש לבצע קולונוסקופיה לצורך הטיפול בהם.

 

לתיאום תור תוך 72 שעות השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

לתיאום תור תוך 72 שעות
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

לזימון תור
נדאג להפנות את פנייתך לנציג/ת זימון תורים ונחזור אליך בהקדם.