אסיא מדיקל > מחקרים ומאמרים > אכילה רגשית וניתוח קיצור קיבה

אכילה רגשית וניתוח קיצור קיבה

פסיכותרפיסט אופיר תשובה

בעל תואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT), מתמחה בטיפול בהשמנת יתר, באכילה רגשית, ליווי לאחר ניתוח בריאטרי במסגרת פרטנית וקבוצתית…. למידע נוסף »

שלח שאלה

כיצד קשורה אכילה רגשית להשמנה? כיצד מטפלים באכילה רגשית? ומהי חשיבות הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי? הפסיכותרפיסט אופיר תשובה מספק כמה נקודות למחשבה על התופעה ודרכים להתמודדות עימה

אכילה רגשית

"לפעמים קורה לי שבגלל שאני חשה מתח עצום, מכל מיני סיבות: עבודה, ילדים, בעלי, אפילו צפייה במשקל, אני אוכלת כמויות גדולות של אוכל, לא ממש שמה לב למה שאני שמה בפה, אני פשוט מרגישה שזה הדבר היחיד שמרגיע אותי. לאחר מכן אני נתקפת אשמה, כועסת על עצמי ומתבאסת מזה שמחר שוב אצטרך לעשות דיאטה (למרות שאני תמיד בדיאטה). ניסיתי לומר לעצמי דברים אחרים אבל משום מה אני לא מצליחה בשום דבר, זה אמנם לא קורה לי בכל יום, לפעמים אפילו פעם בחודש, אבל הדבר מתסכל ביותר. מה עושים? אני זועקת לעזרה". 

את הטקסט הנ"ל לקחתי מתוך פורום העוסק בהפרעות אכילה והוא משקף בעיה הקרויה "אכילה רגשית". הסובלים מבעיה זו מבטאים קושי להתמודד עם מצבי דחק בחייהם, עם מצבים אשר מעלים לחץ, מתח, תסכול, עצב ואף שעמום. ברגעים אלו, יש מעין דחף עז להרגיע את הנפש. הדבר הזמין ביותר שנמצא הוא האוכל, הנותן מרגוע, פיצוי, נחמה וסיפוק מיידי.

אכילה רגשית מאופיינת באכילת כמות גדולה של מזון המלווה בתחושה של איבוד שליטה. לפעמים, לאחר התקף האכילה (בולמוס), חשים אשמה, צער, תסכול וכו', תחושות שיוצרות שוב מתח, הפעם מסוג אחר. מדובר, בסיכומו של עניין, בפתרון לא יעיל לבעיה.

המחיר של התקפי האכילה הנובעים ממצבים רגשיים כפול: הקלוריות הרבות שנכנסות לגוף גורמות לבסוף לעלייה במשקל, וחוסר השליטה בהתנהגות בזמן ההתקף מעורר תסכול רב.

התקפי אכילה עלולים לצוץ גם בגלל צום ממושך. אנשים רבים שקועים כל כך בעבודה, או מנסים לרזות ע"י כך שיאכלו מעט, עד שהם מדלגים על ארוחה ומגיעים הביתה רעבים מאוד – מה שדוחף אותם לאכילה חסרת שליטה.

כך נוצר מעין מעגל אכזרי: מצב דחק או צום ממושך דוחף לאכילה מרובה, שמביאה לתסכול רב ולעלייה במשקל, שדורשת דיאטה, שכנראה נשברת בגלל מצבי דחק או צום, שדוחפים לאכילה מרובה.

אכילה רגשית הינה בעיה שכיחה בקרב הסובלים מעודף משקל. משום שמקור הבעיה הוא רגשי, מקובל לטעון כי אין שום סיבה שהבעיה תיעלם לאחר ניתוח קיצור קיבה, "אנו לא עושים ניתוח במוח, אלא בבטן".

חשוב לומר שהדברים אינם מדויקים. המצב החדש שבו לא ניתן להכניס כמות גדולה של מזון לקיבה אינו מאפשר מצב של בולמוס.

מניסיוני, חלק מהאנשים שסבלו מאכילה רגשית מצאו פתרונות אינטואיטיביים למצב החדש. מאידך, ישנם כאלה שאינם מצליחים לעמוד מול קונפליקטים ומוצאים את עצמם אוכלים מאכלים עתירי קלוריות או מנשנשים כמויות מועטות לאורך זמן ממושך.

אז מה עושים? 

חשוב להדגיש כי אכילה רגשית אינה בעיה שנעלמת בבת אחת, מדובר בתהליך שדורש תשומת לב, מודעות והתמדה. לאלה מכם שמתקשים בכך, אני ממליץ לפנות לייעוץ אישי. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הינו טיפול שהוכח מחקרית כיעיל ביותר להתמודדות מול מצבים רגשיים שונים.

להלן מספר עצות ושלבים להתמודד עם אכילה רגשית: 

1. זיהוי: בשלב הראשון יש לזהות את הסיטואציות שדוחפות אותנו לאכילה רגשית. אני ממליץ בחום לתעד כל מצב שגרם לאכילה רגשית. מומלץ למלא יומן אכילה ולבדוק: מתי, מה וכמה אכלנו? מה משך האכילה? מה גרם לנו לאכול? מהן המחשבות שליוו אותנו? אילו רגשות חשנו? מה דרגת הרעב והשובע שלנו לפני הארוחה?

שלב זה לבדו עשוי לגרום לשינוי באופן אוטומטי, קשה לתעד ולהתעלם מהשאלה מה היינו רוצים לשנות?

יומן האכילה הינו כלי משקף עוצמתי מאוד, שנותן מעין תמונת מראה למצב. לא קל למלא אותו, אך היעילות שלו מוכחת מעל לכל ספק. השאלה היא לא אם קל או קשה לתעד – השאלה האמיתית היא האם זה נכון עבורנו?

2. דיון על המחשבה: כל התנהגות וכל רגש הינם תוצאה של מחשבה. אנו לא יכולים להתנהג ללא מחשבה מקדימה. כפי שלא נרגיש שמחה בלי לחשוב על דבר משמח, כך לא נחוש לחץ, חרדה, תסכול או עצב אם לא תהיה מחשבה שתגרום לכך.

המחשבה היא בעצם פרשנות של מה שקורה בסביבה. אם נפרש מצב כמלחיץ – נחוש לחץ ומתח. לכן יש לדון על המחשבה דרך שלוש שאלות:

א. האם היא נכונה? – אם היינו מגיעים לבית משפט, האם היו לנו ראיות שמוכיחות כי המחשבה נכונה? האם יש גם ראיות שמוכיחות כי אינה נכונה?

ב. האם היא הגיונית? – אם היינו שואלים 100 אנשים שונים לגבי אותה מחשבה, מה היו אומרים הרוב? אם חברה הייתה אומרת לך שהיא אכלה בגלל מצב מלחיץ, מה היית אומרת לה?

ג. האם היא מועילה? – כיצד המחשבה עוזרת לך?

3. בחירה בשינוי: אם ענינו על השאלות וראינו כי המחשבה אינה מועילה, לא נכונה ולא הגיונית, עכשיו הגיע הזמן לחפש מחשבה חלופית שהיא נכונה, הגיונית ומועילה.

מחשבה חלופית איננה מחשבה הפוכה מהמחשבה הקודמת שדחפה לאכילה רגשית, אלא מחשבה חדשה, שונה, שמאירה את המצב באופן אחר.

שאלו את עצמכם: עד כמה אני מאמין/ה במחשבה החדשה? האם המחשבה החדשה שכנעה אתכם או שהיא מאולצת?

אם אתם לא מאמינים למחשבה החדשה באופן משמעותי (לא חייבים להאמין לה בכל מובן המילה, אלא לרובה, לתכלית שלה) – החליפו את המחשבה למחשבה אחרת עד שתמצאו אחת שאתם מאמינים לה מספיק.

4. ביצוע: כאן מגיע החלק ההתנהגותי אשר מביא את התוצאות בשטח – שינוי הרגלים ודפוסים שחוזרים על עצמם. לאחר הזיהוי ביומן האכילה, ניתן לראות את ההרגלים הלא-תקינים שיש לשנות.

בחלק זה אפשר: לארגן מחדש את צורת האכילה (לאכול מסודר, ארוחות עיקריות וארוחות ביניים), לא לאכול מול גירוי (טלוויזיה, מחשב, עיתון, ספר, תוך כדי פגישת עבודה), אלא לתת "כבוד" לאוכל בכך שנקדיש לו את מלוא תשומת הלב, להפיג מתח ע"י פעילות גופנית קבועה, הרפיה ומדיטציה, לבחור את "הפינוק היומי שלי" מראש ולתכנן את היום הבא.

לבסוף, הייתי רוצה להדגיש דבר נוסף: הימנעו מחשיבת "שחור-לבן". אחד המאפיינים הידועים של אכילה רגשית הוא חשיבה דיכוטומית: או שאני מצליחה-או שאני נכשלת!  בניסיון להימנע מאכילה רגשית יש הרבה עליות ומורדות, לא תמיד נצליח, אבל זה לא אומר שנכשלנו.

חשוב מאוד לא לאבד תקווה ולזרוק את כל המאמץ לפח. יהיו ימים שנצליח יותר וכאלה שנצליח פחות.

החליפו את המחשבה שאומרת: "אני חייבת להפסיק את האכילה הרגשית" למחשבה חדשה: "זה יהיה נהדר אם אפסיק את האכילה הרגשית ואשתדל לעשות כך, בכל יום מחדש".

מרכז לטיפול בהשמנת יתר

מלב"י, המרכז הרפואי לטיפול בהשמנת יתר, הוקם בשנת 2005 לאור העלייה הדרמטית במימדי ההשמנה בישראל. זאת, במטרה להעניק טיפול אישי ומקצועי למטופלים, שסובלים מהשמנת יתר, וללוותם לטווח ארוך תוך הכוונה בתהליך הירידה במשקל ובהתמודדות על שמירתו. הגישה הרב תחומית לטיפול בהשמנת יתר מרכז מלב"י הביא לארץ את הגישה הרב תחומית לטיפול בהשמנת יתר, ואת התפיסה לפיה הטיפול בהשמנת יתר קיצונית ייעשה תמיד תוך שילוב מומחים מהתחומים השונים. אנו מאמינים כי ניתן לשפר את איכות החיים והבריאות של המטופלים שלנו, תוך בניית מעגל תומך ופתרון אישי רב תחומי לכל מטופל…. למידע נוסף »

מומחים

  • ד"ר אסנת רזיאל

    מנהלת רפואית של מלב"י – המרכז לטיפול בהשמנת יתר. מנתחת מנוסה ובכירה מומחית בניתוחים לטיפול בהשמנת יתר. בוגרת התמחות-על בניתוחי השמנת יתר בארה"ב… למידע נוסף »

    שליחת שאלה
  • פרופ' דוד גויטיין

    כירורג בכיר ומנתח במלב"י- המרכז הרפואי לטיפול בהשמנת יתר, מקבוצת "אסיא מדיקל". מנהל היחידה לכירורגיה בריאטרית ומטבולית בבית החולים שיבא תל השומר, מומחה בכירורגיה בריאטרית וכירורגיה זעיר פולשנית. … למידע נוסף »

    שליחת שאלה
  • ד"ר נאסר סקרן

    ד"ר נאסר סקרן, מומחה בכירורגיה בריאטרית ולפרוסקופית מנתח בכיר באסיא מדיקל, יו"ר החברה הישראלית לכירורגיה בריאטרית, מנהל המרכז לכירורגיה בריאטרית במרכז הרפואי "העמק", עפולה… למידע נוסף »

    שליחת שאלה
  • ד"ר עמיר סולד

    יו"ר ומנהל רפואי של אסיא מדיקל. מנתח בכיר ומומחה בולט בניתוחים זעיר-פולשניים (כירורגיה לפרוסקופית). מייסד היחידה לכירורגיה אנדוסקופית ב"איכילוב" ומייסד האיגוד הישראלי לכירורגיה אנדוסקופית…. למידע נוסף »

    שליחת שאלה
  • ד"ר דין קרן

    גסטרואנטרולוג בכיר ומנהל המרפאה לגסטרואנטרולוגיה בריאטרית בבי"ח בני ציון, מומחה התזונה והגסטרואנטרולוגיה של אסיא מדיקל
    למידע נוסף »

    שליחת שאלה

מחקרים דומים