מהי בדיקת ביופסיה?
ביופסיה היא פעולה שבה לוקחים דגימת רקמה מאיבר בגוף כדי לבדוק אותה. הבדיקה מסייעת לאבחן מחלות שונות.
שמנצא גוש חשוד באיבר כלשהו בגוף ורוצים לדעת אם מדובר בגידול שפיר או ממאיר – התשובה מתקבלת על סמך ביופסיה מהגוש.
מבצעים ביופסיה כדי לאבחון גם מחלות שאינן קשורות לגידולים, למשל לאבחון תהליכים דלקתיים שונים בגוף (כמו דלקת של מערכת העיכול) ולאבחון מחלות עור שונות.
תפקיד חשוב נוסף של בדיקות הביופסיה הוא לאבחן מחלות תורשתיות ומטבוליות נדירות.
משהתגלה ממצא חשוד בבדיקה ידנית (עצמית או בבדיקה שגרתית של רופא) או בבדיקת הדמייה (ממוגרפיה / אולטרסאונד או בבדיקת תהודה מגנטית) יש צורך בדגימת תאים או רקמה. הדגימה מבוצעת בדרך כלל באופן מילעורי (דרך העור) באמצעות מחטים מיוחדות. כיום לא שכיח שהצעד הראשון הוא דגימת רקמה באופן ניתוחי.
אתם לא לבד
כשהממצא החשוד הוא גוש נמוש בבדיקה ידנית, ניתן לבצע את הדגימה תוך מישוש במרפאה. כאשר הממצא החשוד אינו נמוש ידנית, ניתן לבצע את הדגימה תחת הדמייה. במצב זה, במידה וניתן לזהות את הממצא באולטרסאונד, הדגימה תתבצע בהכוונת אולטרסאונד, מאחר והדבר פשוט מדגימה בהכוונת צילום.
אם הממצא החשוד התגלה בצילום ממוגרפיה, ואולטרסאונד אינו מדגים את הממצא, תילקח הדגימה בהכוונת ממוגרפיה, בתהליך הנקרא ביופסיה סטראוטקטית. ההכוונה מבוצעת על ידי בניית מערכת קואורדינטות בעזרת שני צילומי ממוגרפיה בזוית מסוימת ביניהם. מחט הדגימה מכוונת אל הממצא באופן ממוחשב.
כשמודגם ממצא חשוד בבדיקת תהודה מגנטית (MRI) שאינו מודגם באופן אחר ניתן לבצע דגימה בהכוונת תהודה מגנטית. לעתים במצב זה כשחוזרים על בדיקת אולטרסאונד תוך ידיעה על הממצא בתהודה מגנטית ניתן לזהות ולדגום אותו גם אם לא זוהה על ידי אולטרסאונד מלכתחילה.
אמצעי דגימה
דגימת מחט עדינה (FNA): דגימה זו מבוצעת בעזרת מחט דקה מאד המוחדרת לממצא תחת מישוש או הכוונת אולטרסאונד. החומר המתקבל מכיל תאים העשויים להיות סרטניים. הבדיקה תחת מיקרוסקופ יכולה לקבוע נוכחות גידול – אך בדרך כלל לא את סוגו המדוייק, מאחר ולצורך כך יש צורך ברקמה בה המבנה שמור, וכאן מדובר בתאים בודדים.
אינפורמציה נוספת שאינה זמינה בדרך כלל מבדיקת מחט עדינה היא מצב רצפטורים לאסטרוגן ופרוגסטרון ובדיקת Her-2/neu. במידה וקיים גידול סרטני, הסבירות לאבחנו בעזרת דגימת מחט עדינה עומדת על 95% במערכת מיומנת.
בניגוד לבדיקות רקמה אחרות, לבדיקת מחט עדינה אפשרות של כ-0.5% לאבחנה שגויה של סרטן השד (כלומר, תשובה הקובעת כי הממצא החשוד סרטני – בעוד שלמעשה הוא איננו כזה). לפיכך חשוב להיזהר מניתוח של כריתת שד על סמך תשובה זו בלבד. הבדיקה יכולה לשמש גם לדגימת בלוטות לימפה חשודות במישוש או באולטרסאונד.
דגימת מחט (Core Needle Biopsy)
מדובר במחט עבה יותר הדוגמת גליל של רקמה, כך שניתן לקבל אינפורמציה על סוג הגידול ומאפייניו (כמו רצפטורים לאסטרוגן ופרוגסטרון). הבדיקה מבוצעת בהרדמה מקומית. תשובה חיובית היא חד משמעית – אם כי מאפייני הגידול לא בהכרח תואמים את האינפורמציה המלאה (שתתקבל לאחר ניתוח), מאחר ונדגם חלק קטן של הגידול בלבד, והגידול עצמו עשוי להיות מורכב ממרכיבים שונים באיזורים שונים.
דיוק הבדיקה נע בטווח של 90-98%, לפי אופן הנחיית הדגימה, מספר הדגימות שנלקחו ומיומנות המכון המבצע את הבדיקה. הבדיקה יכולה להתבצע בהכוונה ידנית, בהכוונת אולטרסאונד או באופן סטראוטקטי (הכוונת ממוגרפיה). גם בדיקה זו יכולה לשמש לדגימת בלוטות לימפה חשודות במישוש או באולטרסאונד.
ביופסית ואקום-ממוטום
בשיטה זו משתמשים במחט המוחדרת סמוך לגידול. מגרעת בדופן המחט נפתחת, וואקום שואב חלק מהרקמה החשודה לחלל המחט. להב פנימי חלול מאפשר דגימת גליל רקמה. ניתן לקבל מספר רב של דגימות ללא הוצאה והחדרה חוזרת של המחט. המכשיר יכול לשמש בהכוונה ידנית והכוונת אולטרסאונד, אך שימושו העיקרי הוא באופן סטראוטקטי (תחת ממוגרפיה) ובעיקר לדגימת הסתיידויות. יש לציין כי בממצאים קטנים מאוד קיימת אפשרות להסרה מלאה שלהם על ידי ביופסית ואקום. הסרה כזו אינה מספקת מבחינה טיפולית.
בכדי למנוע קושי בזיהוי מיקום הגידול, משאיר הרנטגנולוג תופסן רקמה מתכתי זעיר, אליו ניתן להתיחס לצורך הניתוח. בספרות המקצועית מתואר שימוש בביופסית ואקום לכריתה מלאה של גושים שפירים אך לא ממאירים.
ביופסיה ניתוחית
ייתכן מצב בו דרגת החשד לגידול משמעותית והביופסיות (דגימות הרקמה) המלעוריות אינן מאבחנות גידול. אם הביופסיה המלעורית מראה ממצא ספציפי היכול להסביר את הממצאים הקליניים (בדיקה ידנית, צילומים), ניתן לעתים לעקוב בלבד. במידה והתשובה היא "רקמת שד תקינה" בלבד, יש להניח שהדגימות המלעוריות שגויות ואז ניתן לחזור עליהן או לבצע ביופסיה ניתוחית, שהיא כריתת הממצא ובדיקתו באופן מלא במיקרוסקופ. גם ממצאים שאינם נימושים ידנית ניתנים לדגימה ניתוחית בהכוונת אולטרסאונד או ממוגרפיה. במצב זה הממצא מסומן במחט עדינה טרם הניתוח תחת הדמיה, בדומה לדגימת רקמה מלעורית. הרקמה בה ממוקמת המחט מוסרת באופן ניתוחי ונשלחת בדרך כלל לצילום ואחר כך לבדיקת הרקמה במעבדה.
אם דרגת החשד נמוכה ודגימת הרקמה המלעורית תקינה, ולעתים ברמת חשד מספיק נמוכה – אף ללא דגימת רקמה מלעורית, ניתן להסתפק במעקב בלבד (כמו צילום אחרי 4-6 חודשים). גישה זו בטוחה, בעיקר בהתחשב באופי הלא תוקפני בדרך כלל של גידולי שד סרטניים.
