אסיא מדיקל > מחקרים ומאמרים > דו"ח מיוחד: שליש מהעולם סובל מתזונה לקויה

דו"ח מיוחד: שליש מהעולם סובל מתזונה לקויה

ד"ר אסנת רזיאל

מנהלת רפואית של מלב"י – המרכז לטיפול בהשמנת יתר. מנתחת מנוסה ובכירה מומחית בניתוחים לטיפול בהשמנת יתר. בוגרת התמחות-על בניתוחי השמנת יתר בארה"ב… למידע נוסף »

שלח שאלה

שמנים מדי, או רזים מדי – מסתבר, שזו עדיין בעיה! דו"ח התזונה הגלובלי לשנת 2016 מציג תמונה מטרידה למדי לפיה לפחות 57 מדינות סובלות מתזונה לקויה. ואיפה נמצאת ישראל ברשימה?

תזונה לקויה

דו"ח התזונה הגלובלי (Global Nutrition Report) לשנת 2016 מציג את נתוני התזונה והתחלואה ברחבי העולם, משווה בין ארצות, נותן המלצות לפעולה ברמת הממשל ומדרג את המדינות המובילות והנחשלות תוך התייחסות ל-290 מדינות. כמו כן, מצויינות המדינות שעושות מאמץ בדרך לצמצום שיעור התחלואה.

על פי הדו"ח, כשליש מתושבי העולם סובלים מבעיות של השמנה קיצונית או תת-תזונה עקב תזונה לקויה. תזונה לקויה יכולה להיות תזונת יתר או תזונת חסר.

המחיר הכלכלי של בעיית תזונה לקויה
אצל הסובלים מהשמנת יתר קיצונית שיעור מחלות הלב, הסוכרת והסרטן גבוהים במיוחד. במדינות הסובלות מבעיות הקשורות בתת תזונה, ילדים חשופים למחלות זיהומיות, לכשלים חיסוניים והתפתחות לקויה. הדו"ח מבהיר מהו "המחיר הכלכלי שגובה תזונה לקויה", כך למשל מדי שנה נמדדים הפסדים של 11% מהתוצר המקומי הגולמי (GDP) במדינות אפריקה ואסיה.

"אחד מכל שלושה בני אדם סובל מצורה כלשהי של תזונה לקויה", מסביר לורנס חדד, חוקר בכיר במכון המחקר האמריקני International Food Policy ואחד ממחברי הדו"ח.

העלות למשקי הבית אף היא יכולה להיות גבוהה. בארצות הברית למשל, כאשר אחד מבני הבית סובל מהשמנת יתר, ההוצאה השנתית של משק הבית על שירותי הבריאות גבוהה יותר ב-8% בממוצע מהרגיל. בסין למשל, חולים בסוכרת סובלים בממוצע מירידה של 16.3% בהכנסה השנתית.

באופן שיפתיע אולי רבים, דווקא במדינות לא מפותחות בהן ההכנסה לנפש נמוכה, שיעורי השמנת היתר עולים, כמו למשל בהודו. גם מדינות רבות באפריקה סובלות מעלייה בשיעורי השמנת היתר בעיקר בשל ההכנסה לנפש שהיא נמוכה מאוד.

זהירות: מזון מעובד!
כאשר ההכנסה נמוכה, האפשרות לרכוש מוצרי מזון בריאים בעלי ערכים תזונתיים גבוהים שואפת לאפס, והצריכה מופנית אל עבר מוצרי מזון מעובדים, שמחירם זול ונגישותם גבוהה, כמו גם תוצרי מזון אחרים עתירי פחמימות וקמחים לבנים, היוצרים תחושת שובע, אך חסרים את הערכים התזונתיים הנוספים של חלבונים.

בעוד העולם המערבי ה"שבע" מתמכר למאכלים משמינים עתירי סוכר וקלוריות, למרות האפשרות לרכוש מוצרים בריאים, הרי שהעולם השלישי העני, מתמכר לחלופות זולות עתירות פחמימות.

התוצאה: חוסר איזון בתזונה היומית בשני הקצוות של האוכלוסיות, הן העניות והן העשירות, ואדם אחד מכל שלושה לוקה או בהשמנה או בתת-משקל, או במילים אחרות בתזונה בעלת ערכים תזונתיים נמוכים שאינה מספקת את צרכיו.

הן השמנת יתר קיצונית והן תזונה לקויה וחסרת ערכים תזונתיים, יכולים להוביל את מערכות הבריאות למשבר. מערכות הבריאות עמוסות ומעוטות תקציבים והן נדרשות לחלק את אותם המשאבים אשר ברשותן לחתכי אוכלוסייה נרחבים באופן שמצמצם את יכולתן להשפיע ולתקן את הבעיות הניצבות בפניהן.

מקומה של ישראל בדו"ח
הדו"ח מציג דרכי פעולה ממשלתיות הנדרשות לשנות את התמונה עד שנת 2030. מירב מדינות העולם נכשלות במשימות שפורטו, כגון הורדת שיעורי עודף המשקל, הפחתת שיעורי ההשמנה, הפחתת שיעור הסוכרת באוכלוסייה, הפחתת שיעורי האנמיה בקרב נשים בגיל הפריון.

עם זאת, ישראל קרובה ליעד שהוצב לה בהעלאת המודעות ופעולה למיגור הסוכרת והיא נמנית עם עשר מדינות בסך הכל מבין 290 המדינות שהשתתפו בדו"ח העולמי.

ישראל נמצאת במקום לא מכובד מבחינת שיעור עודף המשקל וההשמנה באוכלוסייה (מדד מסת גוף BMI מעל 25). שיעור עודף משקל והשמנה בישראל עומד על 63% מהאוכלוסייה הבוגרת ולשם השוואה שיעור זה עומד על 18% בנפאל, 30% בתיאלנד, 54% בברזיל, 59% באיטליה, 61% בצרפת, 63% באנגליה, 64% בקנדה, 66% בתורכיה, 67% בארה"ב, 69% בלבנון ו-78% בקטאר.

שיעור ההשמנה (מסת גוף מעל 30) בישראל עומד על 25%, כלומר רבע מהאוכלוסייה הבוגרת לוקים בהשמנת יתר. לשם השוואה שיעור זה עומד על 3% בנפאל, 5% בהודו, 8% בתיאלנד, 28% באנגליה, 30% בלבנון, 34% בארה"ב ו-42% בקטאר.

ישראל מצויינת לחיוב בשיעור נמוך יחסית של סוכרת: 6% מהאוכלוסייה הבוגרת (מקום 12 מבין 290 מדינות) לעומת שיעורים שמגיעים עד 26% בטונגה לדוגמה. באנגליה ובארה"ב  שיעור הסוכרת הינו 8%.

גם מדדי האנמיה בקרב נשים בגיל הפריון והילודה בישראל נמוכים בהשוואה לשאר מדינות העולם, ואנו עומדים במקום 12 עם שיעור של 17%. לשם השוואה: ארה"ב נמצאת במקום הראשון עם שיעור נמוך יותר של אנמיה העומד על 12% ואילו אנמיה נפוצה מאוד בקרב הנשים של הודו עם 48% וסנגל 57%.

המדינות בעולם חייבות להתעורר ומהר כדי לשפר את איכות התזונה בקרב תושביהן, ולישראל עבודה רבה במיגור ההשמנה והקניית הרגלי חיים בריאים לתושביה, הכוללים פעילות גופנית סדירה ואכילה מבוקרת של אוכל טרי עם ערכים תזונתיים גבוהים.

מרכז לטיפול בהשמנת יתר

מלב"י, המרכז הרפואי לטיפול בהשמנת יתר, הוקם בשנת 2005 לאור העלייה הדרמטית במימדי ההשמנה בישראל. זאת, במטרה להעניק טיפול אישי ומקצועי למטופלים, שסובלים מהשמנת יתר, וללוותם לטווח ארוך תוך הכוונה בתהליך הירידה במשקל ובהתמודדות על שמירתו. הגישה הרב תחומית לטיפול בהשמנת יתר מרכז מלב"י הביא לארץ את הגישה הרב תחומית לטיפול בהשמנת יתר, ואת התפיסה לפיה הטיפול בהשמנת יתר קיצונית ייעשה תמיד תוך שילוב מומחים מהתחומים השונים. אנו מאמינים כי ניתן לשפר את איכות החיים והבריאות של המטופלים שלנו, תוך בניית מעגל תומך ופתרון אישי רב תחומי לכל מטופל…. למידע נוסף »

מומחים

  • פרופ' דוד גויטיין

    כירורג בכיר ומנתח במלב"י- המרכז הרפואי לטיפול בהשמנת יתר, מקבוצת "אסיא מדיקל". מנהל היחידה לכירורגיה בריאטרית ומטבולית בבית החולים שיבא תל השומר, מומחה בכירורגיה בריאטרית וכירורגיה זעיר פולשנית. … למידע נוסף »

    שליחת שאלה
  • ד"ר נאסר סקרן

    ד"ר נאסר סקרן, מומחה בכירורגיה בריאטרית ולפרוסקופית מנתח בכיר באסיא מדיקל, יו"ר החברה הישראלית לכירורגיה בריאטרית, מנהל המרכז לכירורגיה בריאטרית במרכז הרפואי "העמק", עפולה… למידע נוסף »

    שליחת שאלה
  • ד"ר עמיר סולד

    יו"ר ומנהל רפואי של אסיא מדיקל. מנתח בכיר ומומחה בולט בניתוחים זעיר-פולשניים (כירורגיה לפרוסקופית). מייסד היחידה לכירורגיה אנדוסקופית ב"איכילוב" ומייסד האיגוד הישראלי לכירורגיה אנדוסקופית…. למידע נוסף »

    שליחת שאלה
  • ד"ר דין קרן

    גסטרואנטרולוג בכיר ומנהל המרפאה לגסטרואנטרולוגיה בריאטרית בבי"ח בני ציון, מומחה התזונה והגסטרואנטרולוגיה של אסיא מדיקל
    למידע נוסף »

    שליחת שאלה
  • ד"ר הילה חרמון

    מנתחת בכירה בבית החולים תל השומר ע"ש שיבא – מומחית לניתוחים בריאטריים, ניתוחי שרוול קיבה, מעקף קיבה ומעקף קיבה בהשקה אחת.
    למידע נוסף »

    שליחת שאלה

מחקרים דומים