אסיא מדיקל > מחקרים ומאמרים > התעללות מינית: הטראומה והשפעתה על תהליך ההרזיה

התעללות מינית: הטראומה והשפעתה על תהליך ההרזיה

ד"ר אסנת רזיאל

מנהלת רפואית של מלב"י – המרכז לטיפול בהשמנת יתר. מנתחת מנוסה ובכירה מומחית בניתוחים לטיפול בהשמנת יתר. בוגרת התמחות-על בניתוחי השמנת יתר בארה"ב… למידע נוסף »

שלח שאלה

לאנשים, שעברו התעללות מינית, ישנם קשיים נוספים בהתמודדות עם ניתוח הרזיה. ממצאי מחקר חדש מנסים להסביר ממה נובעים הקשיים ומה הן נקודות האור בכל התהליך הנפשי והפיזי המורכב הזה

אחת הטענות לשלילת זכאותו של אדם, שעבר התעללות מינית, לעבור ניתוח בריאטרי היא כי השומן מהווה עבורו מעין שכבת מגן מהטראומה, מה שיקשה עליו לעמוד בתהליך כולו ולהשיל את העודפים.

התעללות מינית והרזיה

לאחרונה פורסם מחקר, התומך בטענה ההפוכה בדיוק, וטוען כי אנשים אלו יכולים לעבור תהליך הרזיה וכי טראומה של התעללות מינית אינה מהווה מנבא שלילי לאיכות התוצאות. כמובן יש לבדוק את התאמת המטופל לקריטריונים הרפואיים והמטבוליים, לקחת בחשבון כי תהיה ירידה מסוימת במשקל ולא בהכרח מלאה ולהמליץ על טיפול נפשי תומך.

סקירת הספרות המקצועית, המשווה בין הרזיה בעקבות ניתוח בריאטרי בקרב אנשים שעברו התעללות מינית, לעומת אנשים שלא עברו התעללות מתיחסת ל-13 מחקרים, שבחנו את שכיחות שיעורי ההתעללות המינית בקרב מטופלים בריאטריים. מתוכם, רק שמונה מחקרים בדקו באופן ספציפי את ההשפעה של התעללות מינית על תוצאות הניתוח. ההשערה הייתה, כי אנשים בעלי היסטוריה של התעללות מינית מרזים פחות בעקבות הניתוח הבריאטרי לעומת אנשים שאין בעברם התעללות מינית.

קצב ההרזיה של בעלי טראומה מינית

מטופלים שעברו חוויות של התעללות מינית אכן נוטים לרזות פחות בהתחלה. עם זאת, דומה כי תת-קבוצה זו כן מפיקה תועלת מההליך הניתוחי, כפי שניתן לראות מגידול קצב ההרזיה לאורך זמן.

רוב המטופלים מאבדים לאחר הניתוח כ-60 אחוז מהמשקל העודף שלהם, נתון שנע בין 47.5 – ל-70.1 אחוז, בכפוף לפרוצדורה הניתוחית הספציפית שננקטה. עם זאת, מספר ניכר של מטופלים (בין 20 ל-30 אחוז) מצליחים לאבד פחות משקל לאחר הניתוח, או מעלים שוב במשקל 18 חודשים או יותר לאחר הניתוח.

עם זאת, הואיל ומחקרים רבים העידו על זיקה חזקה בין היסטוריה של התעללות מינית לבין תופעה של השמנת יתר חולנית, ניתן להניח כי היסטוריה כזו עלולה להשפיע גם על התוצאות של ניתוח בריאטרי מבחינת אובדן המשקל לאחר הניתוח. דבר זה רלוונטי במיוחד, הואיל ואחדים מן המחברים מניחים כי השמנת יתר חולנית היא מגננה, שסיגלו לעצמם המטופלים או מנגנון הגנה עצמית.

להפשיט את השומן מעלינו

לפי תיאוריה זאת, ניצולי התעללות מינית הסובלים מהשמנת יתר חולנית חווים את המשקל העודף שלהם כשריון, המגן עליהם מפני משיכת תשומת לב מינית. אובדן משקל, מבחינתם, מגדיל את האפשרות של התקרבות מצד בן המין השני ועלול לחזק את הפחד מפני תקיפה חוזרת.

ראיות התומכות בתיאוריה זו סופקו על ידי העובדה, שנמצא כי אובדן משקל הוא טריגר להתעוררות סימפטומים של פוסט-טראומה בקרב נשים מסוימות שחוו התעללות בעברן. בהתאם, הוכח כי אנשים בעלי עודף משקל חולני, שדיווחו על עבר של התעללות מינית, מצליחים לרזות פחות במסגרת של דיאטות הרזיה, זאת לעומת אנשים שלא חוו התעללות מינית בעברם.

ניתן אם כן להניח, כי התעללות מינית הינה מנבא שלילי להצלחת פרוצדורות של ניתוח בריאטרי. אם אכן כך הוא הדבר, היינו מצפים כי מטופלים, הסובלים מהשמנת יתר חולנית, עם היסטוריה של התעללות מינית, יצליחו לרזות פחות לאחר ניתוח בריאטרי, זאת בהשוואה למטופלים בעלי השמנת יתר חולנית, שלא סבלו מהתעללות בעברם.

אך האם עבר של התעללות מינית באמת מנבא תוצאות שליליות של ניתוח הרזיה? בואו נבדוק את הספרות המקצועית.

כמה מטופלים בריאטריים הם בעלי עבר של התעללות מינית?

שיעורי התעללות מינית בגיל הבגרות בקרב מנותחים בריאטריים נעים בין 15.5- 27.5 אחוז, ובין 19-32.1 אחוז של המנותחים, מדווחים שעברו התעללות מינית בתקופת הילדוּת שלהם. בסך הכל נעה השכיחות בטווח רחב של בין 15.5-32.1 אחוז.

כאמור, רק שמונה מחקרים בדקו את הקשר בין היסטוריה של התעללות מינית לבין התוצאות של ניתוחים בריאטריים. עם זאת, מחקרים אלו מעלים תמונה שאינה חד משמעית מבחינת התוצאות.

מספר מחקרים לא הצליחו להדגים הבדלים משמעותיים בשיעור ההרזיה לאחר ניתוח בריאטרי בין אנשים, שדיווחו על עבר של התעללות מינית, לבין אנשים שלא דיווחו על התעללות מינית בעברם.

ההבדלים במתודולוגיה של המחקרים והמגבלות שהטילו השיטות השונות לאיסוף נתונים עלולים להסביר את המגוון הרחב של ההערכות.

מהי ההשפעה של התעללות מינית על אובדן משקל לאחר ניתוח בריאטרי?

המחקרים מציגים תוצאות מעורבות, בעוד ששלושה מחקרים אכן מצאו שעצם היותו של אדם קורבן להתעללות מינית מובילה לתוצאה פחות טובה של הרזיה לאחר הניתוח, הרי שחמישה מחקרים לא הצליחו לאשר זיקה כזו.

יש להביא בחשבון כי בדיקות המעקב נערכו בממוצע 34 חודשים לאחר הניתוח, בתקופה שנעה בין שמונה ל-68 חודשים. זהו טווח זמנים כל כך נרחב, שניתן אולי לטעון כי הוא מגביל את תקפותן של התוצאות. הדבר מוביל אותנו לשאלה החשובה – האם משך הזמן של המעקב משנה את תוצאות המחקר, או לא?

ניתן לשער כי שיעור אובדן המשקל גדל בהדרגה, והדבר רלוונטי במיוחד לגבי אנשים בעלי היסטוריה של התעללות מינית, שאיבדו יותר משקל בטווח הרחוק, זאת בהשוואה למטופלים ללא היסטוריה של התעללות מינית.

אחת המגבלות של המחקר היא, כי המשקל ההתחלתי לפני הניתוח נמדד בבית החולים, בעוד שהמשקל שלאחר הניתוח התבסס על דיווחים של המטופלים עצמם. איסוף נתונים סוביקטיבי כזה עלול להיות נתון לביקורת, מפני שאין דרך לוודא בצורה אוביקטיבית את המידע לגבי משקלו האמיתי של המטופל.

הנטייה לכאורה להתחלה איטית יותר של הרזיה בעקבות ניתוח בריאטרי בקרב מטופלים, שעברו התעללות מינית, נראית חשובה. ברם, עדיין צריך להביא בחשבון כי השערה זו מתבססת על מספר קטן למדי של מחקרים בעלי משמעות סטטיסטית. אף אחד מהמחקרים לא בדק את חומרת ההתעללות המינית המדווחת, גם לא את טבעה או את תדירותה של ההתעללות.

ממה שתואר להלן, ניתן להניח שכלל הזהב להשגת מידע אמין הוא לכלול ראיון פנים אל פנים, שבו יותר משאלה אחת המתייחסת לחוויות של ההתעללות המינית.

ניתוח בריאטרי לכל אחד

ההיסטוריה של התעללות מינית עלולה להשפיע על אובדן משקל לאחר ניתוח בריאטרי, לפחות בכל הנוגע לאובדן משקל ראשוני, זמן קצר לאחר הפרוצדורה הבריאטרית. אנו לא רואים סיבה לשלול מאנשים בעלי היסטוריה של התעללות מינית את האפשרות להיות מועמדים לניתוח. זאת, משום שההבדלים הפוטנציאליים בשיעור ההרזיה נעלמים בבדיקות המעקב לטווח הרחוק. בקרב שתי הקבוצות, זו שדיווחה על התעללות מינית וזו שלא דיווחה על התעללות מינית, נצפו שיעורים דומים של הצלחה.

אנו מציעים לתשאל מטופלים, המועמדים לניתוח בריאטרי, לגבי דעותיהם בדבר ההיבטים השליליים של השמנת יתר חולנית (למשל, האם הם רואים בהשמנת יתר אמצעי הגנה) בניסיון לנבא ולמנוע כל השלכה פסיכולוגית שלילית על תוצאות הניתוח הבריאטרי. עם זאת, אנו ממליצים גם לבדוק צורות אחרות של התעללות, כגון התעללות פיזית או התעללות נפשית, שאף הן שכיחות למדי בקרב מטופלים שעוברים ניתוחים בריאטריים.

עוד בנושא:

מחקר: יותר שומן – יותר סרטן

על השמנה וזוגיות

מרכז לטיפול בהשמנת יתר

מלב"י, המרכז הרפואי לטיפול בהשמנת יתר, הוקם בשנת 2005 לאור העלייה הדרמטית במימדי ההשמנה בישראל. זאת, במטרה להעניק טיפול אישי ומקצועי למטופלים, שסובלים מהשמנת יתר, וללוותם לטווח ארוך תוך הכוונה בתהליך הירידה במשקל ובהתמודדות על שמירתו. הגישה הרב תחומית לטיפול בהשמנת יתר מרכז מלב"י הביא לארץ את הגישה הרב תחומית לטיפול בהשמנת יתר, ואת התפיסה לפיה הטיפול בהשמנת יתר קיצונית ייעשה תמיד תוך שילוב מומחים מהתחומים השונים. אנו מאמינים כי ניתן לשפר את איכות החיים והבריאות של המטופלים שלנו, תוך בניית מעגל תומך ופתרון אישי רב תחומי לכל מטופל…. למידע נוסף »

מומחים

  • פרופ' דוד גויטיין

    כירורג בכיר ומנתח במלב"י- המרכז הרפואי לטיפול בהשמנת יתר, מקבוצת "אסיא מדיקל". מנהל היחידה לכירורגיה בריאטרית ומטבולית בבית החולים שיבא תל השומר, מומחה בכירורגיה בריאטרית וכירורגיה זעיר פולשנית. … למידע נוסף »

    שליחת שאלה
  • ד"ר נאסר סקרן

    ד"ר נאסר סקרן, מומחה בכירורגיה בריאטרית ולפרוסקופית מנתח בכיר באסיא מדיקל, יו"ר החברה הישראלית לכירורגיה בריאטרית, מנהל המרכז לכירורגיה בריאטרית במרכז הרפואי "העמק", עפולה… למידע נוסף »

    שליחת שאלה
  • ד"ר עמיר סולד

    יו"ר ומנהל רפואי של אסיא מדיקל. מנתח בכיר ומומחה בולט בניתוחים זעיר-פולשניים (כירורגיה לפרוסקופית). מייסד היחידה לכירורגיה אנדוסקופית ב"איכילוב" ומייסד האיגוד הישראלי לכירורגיה אנדוסקופית…. למידע נוסף »

    שליחת שאלה
  • ד"ר דין קרן

    גסטרואנטרולוג בכיר ומנהל המרפאה לגסטרואנטרולוגיה בריאטרית בבי"ח בני ציון, מומחה התזונה והגסטרואנטרולוגיה של אסיא מדיקל
    למידע נוסף »

    שליחת שאלה

מחקרים דומים