Trigger menu Trigger search form
אסיא מדיקל > מחקרים ומאמרים > המבקר: ישראל ברשימת עשר המובילות בשיעורי ההשמנה

המבקר: ישראל ברשימת עשר המובילות בשיעורי ההשמנה

ד"ר אסנת רזיאל

מנהלת רפואית של מלב"י – המרכז לטיפול בהשמנת יתר. מנתחת מנוסה ובכירה מומחית בניתוחים לטיפול בהשמנת יתר. בוגרת התמחות-על בניתוחי השמנת יתר בארה"ב… למידע נוסף »

שלח שאלה

מכת מדינה: קרוב למחצית מבני 64-18 וכרבע מתלמידי א' עד ט' סובלים מתופעות ההשמנה ועודף משקל. אלה רק מקצת הנורות האדומות שנדלקות לאחר עיון בדו"ח מבקר המדינה. החמורה מכולן היא שההתמודדות עם הבעיה רחוקה מלהשביע רצון

ההשמנה בישראל

על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי מהשנים 2008-2007 – ישראל נמצאת בין עשר המדינות המובילות בעולם, שבהן חל הגידול הרב ביותר בשיעורי ההשמנה של האוכלוסייה. לכבוד מפוקפק זה זכינו לאחר שבשלושים השנים האחרונות חל גידול של פי שלושה בשיעור עודף המשקל של תושבי המדינה.

לצד נתונים אלה, המובאים בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2011, שפורסם זה מכבר, מופיעים  נתוני משרד הבריאות לפיהם קרוב למחצית מקרב גילאי 64-18 סובלים מעודף משקל (BMI גדול מ-25), וכ-70% מבני 65 ומעלה. מהשמנת יתר (BMI גדול מ-30) סובלים כ-12% מבני 18-64 וכ-25% מבני 65 ומעלה.

המאבק בהשמנה – משימה לאומית

בנתונים אלה יש כדי להדליק נורה אדומה בכל הנוגע לצורך הדחוף בהתמודדות עם מה שארגון הבריאות העולמי הגדיר כמגיפה עולמית. מחקרים רבים הוכיחו כי השמנה כמחלה כרונית פוגעת במערכות רבות בגוף, מקצרת את תוחלת החיים, וקשורה בסיכון למחלות קשות, החל במחלות לב, סוכרת ולחץ דם ועד סרטן.

מעבר לכך, לבעיית ההשמנה השלכות כלכליות ברמה הלאומית. הנזק הישיר והעקיף למדינה ולתושביה מוערך, על פי נתוני משרד הבריאות, בעשרה מיליארד שקלים לשנה, נתח נכבד העומד על יותר מ-15% מסך תקציב הבריאות.

המבקר אכן מתייחס לתופעת ההשמנה כאל בעיה לאומית, שההתמודדות עמה תובעת "טיפול מערכתי" ושיתוף פעולה של משרדי ממשלה, במסגרת "תכנית לאומית להתערבות כוללת".

חלק נכבד מהדו"ח הנוכחי מתייחס לפעולות שננקטו במשרדי הממשלה השונים, בהתייחס להמלצות הדו"ח הקודם בנושא, משנת 2008. המסקנה היא כי יישום ההמלצות הוחל מאוחר מדי, ומעט מדי נעשה כדי לחולל שינוי במצב ההשמנה בישראל.

משרד הבריאות אמנם יזם תכנית לאומית בעלת יעדים מוגדרים בתחום התזונה והפעילות גופנית, אך התכנית הוגשה למשרד ראש הממשלה רק בנובמבר 2010. הממשלה, מצדה, עדיין לא אישרה את התכנית וטרם הוקצו לה משאבים. כתוצאה מכך הפעילות בשטח הייתה והינה מבוזרת, בלתי מתואמת ומועטה.

השמנת ילדים ובני נוער – דגש מיוחד   

הדו"ח מדגיש במיוחד את החשיבות הלאומית בהתמודדות עם תופעת ההשמנה בקרב ילדים ובני נוער, תוך הצגת תמונה עגומה: 22.5% מהתלמידים בכיתות א'-ט' (בית ספר יסודי וחטיבה) סובלים מעודף משקל ו-8% מתוכם סובלים מהשמנת יתר.

קיימת חשיבות רבה לבניית תכנית טיפול מרוכזת למען אוכלוסייה צעירה זו, משום שהסיכוי לשינוי הרגלי אכילה ואורחות חיים בה גדול יותר. הדו"ח טוען כי למרות המלצות והוראות במסגרת חוזרי מנכ"ל – במקרים רבים לא מיושמים במשרד החינוך מהלכים כגון חינוך לתזונה בריאה, לא נוסף שיעור התעמלות שבועי כפי שהומלץ, ולא קיים פיקוח על פרסום ושיווק של אוכל משמין לילדים. בנוסף, אין תכנית מוגדרת לפיקוח על מזון "לא בריא" שנמכר במוסדות החינוך במסגרת תכנית ההזנה או למען 700 אלף תלמידים שכבר לומדים במסגרת "אופק חדש".

מידע, ייעוץ תזונתי ועידוד פעילות גופנית

לפני עשור הוקמה ועדה ממשלתית לצורך הסדרת הטיפול בסימון התזונתי, אך פעילויותיה, טוען המבקר, לוקות בחסר. לא מטופלים כראוי נושאים העוסקים במתן מידע אמין ובהיר לציבור על מרכיבי המזון, ערכיהם התזונתיים וסיכוניהם, ובמיוחד בהקשר לצריכת שומנים, סוכרים ומלח, ולא מתקיימת יוזמה להסדרה חקיקתית של הנושא.

גם קופות החולים אינן מספקות ייעוץ תזונתי לכל האוכלוסייה במסגרת סל הבריאות, ורק חלק מהקופות מספקות אותו במסגרת  השירותים המשלימים, זאת למרות שכ-30% מהאוכלוסייה, לרוב השכבות החלשות, הזקוקות לכך יותר מכול, אינם מבוטחים בהם. כמו כן, לא גובשה תכנית לעידוד הפעילות הגופנית, בין היתר, בגלל התנגדות חלק מקופות החולים לכלול במסגרת סל השירותים ייעוץ והכוונה לפעילות גופנית מקדמת בריאות.

יתר על כן, תקציב ממשלתי בסך 60 מיליון שקל, שהיה אמור להתחלק בין קופות החולים, בין היתר, כדי לתמרץ הישגי הקופות בתחום ההשמנה – כלל לא הוקצה למטרות הללו, בשל אי-קביעת קריטריונים מתאימים.

העדר מעקב אחר מנותחים בריאטריים 

עוד קובע הדו"ח, כי במקביל לגידול במספר הסובלים מהשמנה, ניכרת עלייה חדה בשיעור הניתוחים הבריאטריים בעולם. אולם משרד הבריאות בישראל לא הגדיר ולא ניסח עבור הקופות ובתי החולים תהליך מעקב ובקרה בעניין המנותחים, ולכן גם אין ברשותו מידע מרוכז בעניין מידת החלמתם ומצבם הרפואי. העדר מעקב רפואי אחר חולים אלה עלול לסכן את בריאותם ואת חייהם, נכתב בדו"ח.

משרד הבריאות גם טרם קבע את התנאים לביצוע ניתוח בריאטרי למבוגרים (בני 18 ומעלה), ולא קבע כי לפני הניתוח חובה לעשות הערכה גופנית ופסיכולוגית שתבחן את התאמתו של המועמד לניתוח מבחינת נכונותו לשנות את אורח חייו ותזונתו ונכונותו להתחייב להיות במעקב רפואי קבוע לאחר הניתוח.

עוד בנושא:

למה טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בעודף משקל?

דו"ח ההשמנה: 1.5 מיליארד אנשים בעולם סובלים ממשקל עודף

מרכז לטיפול בהשמנת יתר

מלב"י, המרכז הרפואי לטיפול בהשמנת יתר, הוקם בשנת 2005 לאור העלייה הדרמטית במימדי ההשמנה בישראל. זאת, במטרה להעניק טיפול אישי ומקצועי למטופלים, שסובלים מהשמנת יתר, וללוותם לטווח ארוך תוך הכוונה בתהליך הירידה במשקל ובהתמודדות על שמירתו. הגישה הרב תחומית לטיפול בהשמנת יתר מרכז מלב"י הביא לארץ את הגישה הרב תחומית לטיפול בהשמנת יתר, ואת התפיסה לפיה הטיפול בהשמנת יתר קיצונית ייעשה תמיד תוך שילוב מומחים מהתחומים השונים. אנו מאמינים כי ניתן לשפר את איכות החיים והבריאות של המטופלים שלנו, תוך בניית מעגל תומך ופתרון אישי רב תחומי לכל מטופל…. למידע נוסף »

מומחים

  • פרופ' דוד גויטיין

    כירורג בכיר ומנתח במלב"י- המרכז הרפואי לטיפול בהשמנת יתר, מקבוצת "אסיא מדיקל". מנהל היחידה לכירורגיה בריאטרית ומטבולית בבית החולים שיבא תל השומר, מומחה בכירורגיה בריאטרית וכירורגיה זעיר פולשנית. … למידע נוסף »

    שליחת שאלה
  • ד"ר נאסר סקרן

    ד"ר נאסר סקרן, מומחה בכירורגיה בריאטרית ולפרוסקופית מנתח בכיר באסיא מדיקל, יו"ר החברה הישראלית לכירורגיה בריאטרית, מנהל המרכז לכירורגיה בריאטרית במרכז הרפואי "העמק", עפולה… למידע נוסף »

    שליחת שאלה
  • ד"ר עמיר סולד

    יו"ר ומנהל רפואי של אסיא מדיקל. מנתח בכיר ומומחה בולט בניתוחים זעיר-פולשניים (כירורגיה לפרוסקופית). מייסד היחידה לכירורגיה אנדוסקופית ב"איכילוב" ומייסד האיגוד הישראלי לכירורגיה אנדוסקופית…. למידע נוסף »

    שליחת שאלה
  • ד"ר דין קרן

    גסטרואנטרולוג בכיר ומנהל המרפאה לגסטרואנטרולוגיה בריאטרית בבי"ח בני ציון, מומחה התזונה והגסטרואנטרולוגיה של אסיא מדיקל
    למידע נוסף »

    שליחת שאלה

מחקרים דומים