ד"ר סטפן בן שושן, מומחה לעמוד שדרה ומפרקים באסיא מדיקל, ואחד הרופאים המומחים שמטפל על בסיס קבוע (בכל כמה שבועות) בנכסים של פריס סן ז'רמן.
"זלאטן איברהימוביץ' הוא משהו מיוחד, הוא כמו שור"
ד"ר סטפן בן שושן
"הזרקה מדויקת"
ד"ר בן שושן, שלפני שמונה שנים עלה לישראל, הוא מומחה לרדיולוגיה פולשנית וטיפולית בעמוד השדרה והמפרקים, ומכיר את "הנכסים" האלה מבפנים. הוא מתמחה בטיפול בפריצות דיסק, גב ומפרקים בזריקות מדויקות לאזור הפגוע. עם מכשירי ה־MRI החדשניים וההדמיות הוא רואה את השרירים, הגידים והדלקות בדיוק מרבי ומזריק את החומר הנדרש בדיוק לאזור שגורם לכאב (הדלקת או הקרע). סוג הטיפול הזה עשוי לבטל את הצורך בניתוח ומסייע לשיקום מיידי, משהו שספורטאים וגופי ספורט מאוד אוהבים כי זה חוסך להם זמן וכסף.
"אפשר להזריק סטרואידים בדיוק לאן שצריך בגוף, אבל היום השיטה החדישה והבריאה יותר היא אורטוקין", הוא אומר. "השיטה פותחה בגרמניה ומתבססת על עקרון הריפוי העצמי, הטיפול הנו טבעי לחלוטין. אני לוקח דם מהפציינט, מבודד את החלבונים, ומייצר את מה שצריך כדי שמה שאזריק יביא לריפוי טבעי מואץ. זה מוכח במחקרים מדעיים והגרמנים משתמשים בשיטה הזאת כבר עשור".
עבור הכדורגלנים מדובר בשיטה פורצת דרך, לא?
"אצל כדורגלנים או מרתוניסטים, כן, רואים את החזרה לפעילות מהר מאוד. בגלל הסריקות המתקדמות אני יכול לראות בדיוק מה הבעיה ומאיפה היא מתחילה. אני יכול להזריק ישר לתוך הקרע ולעזור לו להתאחות מהר יותר. אני יכול לטפל כך בדלקת, שהיא הגורם המכאיב בפריצת דיסק, למשל. היא משפיעה יותר על העצב מאשר על הקרע עצמו".
בן שושן, שאחיו שיחק בעבר בפריז סן ז'רמן ובשנים האחרונות הוא הרופא המומחה שמטפל בשחקנים של סן ז'רמן, מציין ש"הקטארים אוהבים רופאים יהודים למרות הכל", ומבחין ממה נובעות רוב הבעיות של הכדורגלנים הרבים שהוא רואה ("זלאטן איברהימוביץ' הוא משהו מיוחד, הוא כמו שור").
"כדורגלנים נפצעים הרבה יותר מספורטאים אחרים. לטניסאים יש פציעות בכתף ובמרפק, גם ברוגבי יש הרבה מאוד חבלות, אבל הכדורגלנים שחוקים מבפנים. יש להם בעיות בגידים, בחיבורים ובסחוסים. בגיל 35 יש להם גוף של מישהו בן 55. בגיל צעיר יחסית הם צריכים לעשות ניתוחים משמעותיים, להחליף ירך וברך. כל החיים שלהם הם יסבלו מהקריירה שלהם ככדורגלנים".
למה זה קורה?
"היום, מבחינה חיצונית, הגוף של הכדורגלנים הרבה יותר שרירי. הם הרבה יותר חזקים, המשחק הפך ליותר מהיר, אבל תופעות הלוואי מכך ניכרות – הנזקים הפנימיים, הרצועות השחוקות, הסחוס שלא קיים. יש בעיות של דלקות מפרקים מכיוון שאי אפשר לחדש סחוס, אף שבזכות אוטרקין אפשר לסייע למנוע שחיקת סחוס אצל סוסים. אבל הכדורגלנים לא סוסים. הם בני אדם".
רוגבי ומרתון. יחד
לפי בן שושן, כדורגלנים סובלים מבעיות שנובעות מחבלות ומשחיקה. מבחינת הבעיות בגוף שלהם, הם סוג של שחקני רוגבי שרצים מרתון על בסיס קבוע. כל משחק כדורגל, מבחינת מאמץ, הוא שווה ערך לחצי מרתון. המכות והחבלות שסופגים השחקנים משתוות למכות שסופגים שחקני רוגבי.
יש יותר מדי משחקים לדעתך?
"כן. 60 משחקים בעונה הם יותר מדי לחץ על גוף האדם. זה טירוף. הסחוס נפגע בצורה נוראית. אני רואה בעיות דומות גם אצל מרתוניסטים, אבל כדורגלנים סובלים גם ממכות. הם כמו מרתוניסטים ושחקני רוגבי באותו גוף. אבל אף אחד לא אומר לשחקנים את זה. מבחינתם זה לשחק כמה שיותר. כרופאי ספורט אנחנו צריכים לתקן את השחקן לטווח הקצר, אבל בטווח הארוך אנחנו יודעים שזה עושה לו נזק גופני. לפי דעתי, 20–30 משחקים בעונה זה המקסימום שאפשר לשחק בשנה ולהישאר בריא".
