Trigger menu Trigger search form
אסיא מדיקל > מחקרים ומאמרים > התמכרות לאוכל: אמת או שקר?

התמכרות לאוכל: אמת או שקר?

ד"ר אסנת רזיאל

מנהלת רפואית של מלב"י – המרכז לטיפול בהשמנת יתר. מנתחת מנוסה ובכירה מומחית בניתוחים לטיפול בהשמנת יתר. בוגרת התמחות-על בניתוחי השמנת יתר בארה"ב… למידע נוסף »

שלח שאלה

המחקר המודרני מוצא קשר בין תסמיני ההתמכרות לסמים לבין אלה של תופעת התמכרות לאוכל. מהם אותם תסמינים, איך ניתן לזהות התמכרות וכמה מכל זה באמת נכון או רק השערה מלומדת של החוקרים

התמכרות לאוכל

הממצאים האחרונים במחקר המודרני מחזקים את האפשרות כי קיימת תופעת התמכרות לאוכל, הכוונה לתשוקה כרונית לאוכל ואכילת יתר כפייתית המובילות להשמנת יתר. בדיקת המטופל להתמכרות לאוכל עשויה לסייע לזהות אנשים עם קשיי אכילה, שמגבילים בצורה רצינית את מאמציהם להתמודד עם ההשמנה.

לאחרונה התפרסמו מספר מחקרים הטוענים בתוקף כי תהליכים דמויי התמכרות, הם אלה שאחראים לקשיים של אנשים מסויימים, להתמודד עם ויסות צריכת המזון שלהם, ותורמים להשמנת יתר.

המזונות שזוהו כבעלי פוטנציאל ממכר הם ממתקים, פחמימות, שומנים, שילובים של שומן וממתקים, ויתכן שגם מזונות מעובדים ועשירים במלח.

התמכרות לסמים מוגדרת כהתרחשותם של שלושה או יותר מהתסמינים הבאים בתוך שנה אחת: סבילות, תסמיני גמילה, צריכה של החומר בכמויות גדולות ועולות למשך זמן ארוך מדי, נסיונות לצמצם בכמויות, השקעת זמן רב מדי בחיפוש, או שימוש או ריפוי מהשימוש בחומר, הפחתה או הפסקה של פעילויות חשובות בשל השימוש והמשך שימוש למרות ההשלכות השליליות. כדאי לציין, שאבחנה של תלות יכולה להתבסס על קריטריונים התנהגותיים בלבד ואינה מחייבת קיומם של סבילות ותסמיני גמילה.

בהתבסס על קריטריונים אלה, אכלנים כפייתיים, זללנים כרוניים ואנשים שאוכלים מסיבות רגשיות יעמדו בקריטריונים הללו, של תלות בחומרים ממכרים, ולעניינו – מזון. להלן הסבר בעבור כל אחד מהתסמינים:

סבילות – מתחילים בעוגיה אחת ועולים בהדרגה לקופסה שלמה.

תסמיני גמילה – ההרגל לאכול כדי להקל מקרים של דיכאון, חרדה ומצבים רגשיים אחרים; תחושות פיזיות לא נעימות כשמנסים להפחית פחמימות.

אכילת כמויות גדולות – מתכוונים לאכול מנה אחת, אבל בסוף אוכלים חבילה שלמה; זלילות שנמשכות על פני שעות.

נסיונות להפסיק – נסיונות חוזרים לאכול "נכון", למשל, להימנע מאכילת יתר או אכילת מזונות מסוימים, שנשמרים רק לפרקי זמן קצרים.

בילוי זמן מוגזם בחיפוש, שימוש, או החלמה מהשימוש בחומר הממכר – חשיבה מרובה על אוכל, תכנון האכילה, הכנות, ו/או מנוחה או שינה אחרי האכילה המוגזמת.

הפחתה/הפסקה של פעילויות חשובות בשל האכילה – אכילה במקום בילוי עם חברים; תחושה של בחילה אחרי האוכל, שאינה מאפשרת לעשות דבר.

המשך השימוש למרות ההשלכות – אכילת יתר למרות המשקל העודף, המחלות, ו/או הדיכאון מהזלילה המוגזמת.

תשוקה לאוכל, מצבי רוח והתנהגות

התשוקה לאוכל מפעילה את אותם אזורים במוח, המעורבים בתשוקה לסם. אחת מתאוות האוכל המדווחות ביותר היא התאווה לפחמימות, שעברה לאחרונה בדיקה מדעית מחודשת. ניסוי כפול סמיות ומבוקר פלצבו חשף כי אנשים, שאוהבים פחמימות מדווחים על ירידה במצבים של חוסר מנוחה וחרדה לאחר אכילת פחמימות, זאת בהשוואה לתחליף חלבון באותו טעם, מרקם ועם מספר קלוריות זהה.

ואולי חשוב עוד יותר, משתתפי המחקר בחרו לאכול את הפחמימות לעתים קרובות בהרבה מאשר את הפלצבו בעל הטעם הזהה, והוכיחו בכך את השיפור. ממצאים אלה מראים שאצל אוהבי הפחמימות, יש לפחמימות ערך כמעט רפואי, בעיקר אצל נשים החושקות בהן.

המסקנה הייתה כי שילוב של חיבה מוגברת לפחמימות, בהקשר של השפעה על מצב הרוח, מקבילה לתהליכים התמכרותיים אחרים, ומצביעה על כך שלפחמימות אכן יש פוטנציאל ממכר עבור הנשים החושקות בהן.

מקורותיהם של חשקים אלו אינם ידועים. בשני המחקרים, השימוש בחלבון פלצבו בעל מספר קלוריות זהה הבטיח שהשיפור במצב הרוח והירידה בחשק לא היו רק בגלל העונג, הטעם הטוב של

האוכל או הצריכה הקלורית, אלא ההסבר הסביר יותר נעוץ בשינויים הנוירוכימיים המקדמים את שיפור מצב הרוח ומפחיתים את החשק לאוכל.

נוירוכימיה ב"התמכרות לאוכל"

נראה שהן מאכלים טעימים והן סמים מפעילים את אותה מערכת דופאמין מזולימבית של תגמול אצל בני אדם וחיות. הן אצל אנשים שמנים והן אצל מכורים לסמים יש רמות נמוכות משמעותית של קולטני דופאמין. אצל השמנים ישנה רגישות פחותה במערכת התגמול.

החוקרים גילו כי נשים שמנות הדגימו פעילות רבה משמעותית במספר אזורים במוח, בתגובה למזונות עתירי קלוריות, בהשוואה לנשים במשקל נורמלי. אזורים אלה במוח נחשבים כאזורים המשפיעים על האפקט המוטיבציוני של מעוררי תיאבון.

הטופוגרפיה של האכילה

הסוכר, חומר שמשחרר אופיאואידים ודופמין, נחשב כבעל פוטנציאל ממכר.

מספר הוכחות שקיימות היום טוענות שאוכל טעים איננו, ככל הנראה, ממכר בפני עצמו, אלא שהאופן שבו צורכים את האוכל, למשל, הגבלה ואכילת יתר או זלילה הם שגורמים ככל הנראה לתהליך הדומה להתמכרות.

עדיין לא ידוע אם אותו המודל יכול לחול על בני אדם. עם זאת, כדאי לשקול אם לדפוס של הגבלה ואכילת יתר המודגם בממצאים הטופוגרפיים של האכילה יש מקבילה אנושית בזלילה, אכילת לילה, אכילה רגשית ואפילו במחזורי הדיאטות.

נוירואנטומיה

רגישות חיצונית לאוכל עשויה לשמש כגורם המוביל לתשוקה לאוכל ולצריכת אוכל, כפי שהמראה, הריח, או הרעיון של אוכל יכול לשמש כטריגר חזק לאכילה, אצל אנשים עם נטייה זו. יתרה מזאת, רגישות חיצונית לאוכל קשורה גם לאכילת יתר ולהעדפה למאכלים טעימים יותר. כלומר, חיבוריות פחות יעילה בין האזורים הרלוונטיים במוח עשויה לייצג סמן נוירוני של פגיעות לפתח התנהגות חריגה, כולל תשוקה לאוכל ואכילת יתר.

היפותזות חדשות

לפי ההגדרה המחודשת של מודל התמכרות לאוכל, ריכוזים גבוהים של סוכר, פחמימות מעובדות, שומנים, מלח וקפאין הם חומרים ממכרים, ומזונות המכילים את המרכיבים האלה נצרכים באופן המתאים לרעיון הכללי של התנהגות התמכרותית.

לפי היפותזת האוכל המומלח, המלח משמש כאגוניסט מתון לאופיאט, המקדם אכילת יתר והשמנה באמצעות גירוי קולטני האופיאטים והדופמינים במרכזי התגמול והעונג של המוח. במחקר פרוספקטיבי קטן של אנשים בגמילה מחומרים ממכרים, הבחינו המחברים בגידול משמעותי בצריכת מזון מהיר ובעלייה של 5-7 אחוזים במשקל.

אם כן, האם התמכרות לאוכל היא אמת או שקר? אם נגדיר התמכרות לאכול באמצעות אותם קריטריונים של תלות בסמים, אז ישנן הוכחות התנהגותיות ונוירוביולוגיות עדכניות המצביעות על "אמת".

לפחמימות יש פוטנציאל ממכר (רגישות וסבילות) על נשים החושקות בפחמימות, וההתמכרות עלולה להיות כתוצאה מהתנהגות נרכשת או נוירוכימיה.

למרות שנראה שמתבססות ההוכחות להתמכרות לאוכל, חשוב לציין שבשל האופי מרובה הגורמים שלה, השמנת יתר איננה נחשבת להתמכרות לאוכל בפני עצמה. היפותזת ההתמכרות לאוכל תומכת במודל של הטרוגניות בהמשגת השמנת יתר, וההתמכרות לאוכל יכולה להיחשב לפנוטיפ של השמנת יתר.

חשוב לבדוק אם לאנשים יש התמכרות לאוכל, מאחר שבדיקה זו תוכל לעזור בזיהוי אנשים עם קשיי אכילה שמקשים במיוחד על מאמצי ההתמודדות שלהם עם המשקל.

עוד בנושא:

שמן וטוב לו

לאכול, להתענג, להשמין

תזונה ממכרת – זיהוי של תופעה חדשה?

 כדאי לעשות תיאום ציפיות: כמה קילוגרמים נשיל בניתוח בריאטרי?

איך נגמלים מאכילה נהנתנית?

מרכז לטיפול בהשמנת יתר

מלב"י, המרכז הרפואי לטיפול בהשמנת יתר, הוקם בשנת 2005 לאור העלייה הדרמטית במימדי ההשמנה בישראל. זאת, במטרה להעניק טיפול אישי ומקצועי למטופלים, שסובלים מהשמנת יתר, וללוותם לטווח ארוך תוך הכוונה בתהליך הירידה במשקל ובהתמודדות על שמירתו. הגישה הרב תחומית לטיפול בהשמנת יתר מרכז מלב"י הביא לארץ את הגישה הרב תחומית לטיפול בהשמנת יתר, ואת התפיסה לפיה הטיפול בהשמנת יתר קיצונית ייעשה תמיד תוך שילוב מומחים מהתחומים השונים. אנו מאמינים כי ניתן לשפר את איכות החיים והבריאות של המטופלים שלנו, תוך בניית מעגל תומך ופתרון אישי רב תחומי לכל מטופל…. למידע נוסף »

מומחים

  • פרופ' דוד גויטיין

    כירורג בכיר ומנתח במלב"י- המרכז הרפואי לטיפול בהשמנת יתר, מקבוצת "אסיא מדיקל". מנהל היחידה לכירורגיה בריאטרית ומטבולית בבית החולים שיבא תל השומר, מומחה בכירורגיה בריאטרית וכירורגיה זעיר פולשנית. … למידע נוסף »

    שליחת שאלה
  • ד"ר נאסר סקרן

    ד"ר נאסר סקרן, מומחה בכירורגיה בריאטרית ולפרוסקופית מנתח בכיר באסיא מדיקל, יו"ר החברה הישראלית לכירורגיה בריאטרית, מנהל המרכז לכירורגיה בריאטרית במרכז הרפואי "העמק", עפולה… למידע נוסף »

    שליחת שאלה
  • ד"ר עמיר סולד

    יו"ר ומנהל רפואי של אסיא מדיקל. מנתח בכיר ומומחה בולט בניתוחים זעיר-פולשניים (כירורגיה לפרוסקופית). מייסד היחידה לכירורגיה אנדוסקופית ב"איכילוב" ומייסד האיגוד הישראלי לכירורגיה אנדוסקופית…. למידע נוסף »

    שליחת שאלה
  • ד"ר דין קרן

    גסטרואנטרולוג בכיר ומנהל המרפאה לגסטרואנטרולוגיה בריאטרית בבי"ח בני ציון, מומחה התזונה והגסטרואנטרולוגיה של אסיא מדיקל
    למידע נוסף »

    שליחת שאלה

מחקרים דומים