אסיא מדיקל > מחקרים ומאמרים > חוק חינוך תזונה חינם

חוק חינוך תזונה חינם

ד"ר אסנת רזיאל

מנהלת רפואית של מלב"י – המרכז לטיפול בהשמנת יתר. מנתחת מנוסה ובכירה מומחית בניתוחים לטיפול בהשמנת יתר. בוגרת התמחות-על בניתוחי השמנת יתר בארה"ב… למידע נוסף »

שלח שאלה

ד"ר אסנת רזיאל כועסת על משרד החינוך, שמפקיר את ילדי ארצנו לתזונה חסרת ערכים, וקוראת לממשלה לשים לב מה דור ההמשך שלנו מכניס לפה, כמו בבריטניה וארצות הברית. קבלו את האני מאמין שלה על תפקידם של בתי הספר במניעת השמנת יתר אצל ילדים ובני נוער

חינוך ותזונה

ילדינו מבלים בבתי הספר ובמערכות החינוך השונות את מרבית זמנם ואת שעות הערות שלהם, מה שאומר שהם אוכלים באותן המסגרות – השאלה מה טיב האוכל ומה איכותו התזונתית? עד כמה מוסדות החינוך בישראל תורמים ומעורבים בקרב בהשמנת יתר בקרב בני נוער וילדים? והתשובות, אינן מחמיאות במיוחד למערכת החינוך בישראל.

השף העירום נכנס לבית הספר

זמן קצר לאחר שהשף העירום, ג'ימי אוליבר, קנה את פרסומו כשף עולמי בתכניות בישול, הבהיר השף הבריטי הצעיר כי פניו הם לשינוי ולחינוך תזונתי, באמצעות סדרת הטלוויזיה המרתקת אותה יצר food revolution.

אוליבר החליט להוביל רוח של שינוי בתפיסה החברתית באנגליה לגבי ארוחות בבתי הספר ויצא לתעד את הבלתי אפשרי במצלמה. במשך שנה הוא נכנס למטבח של בית ספר בגריניץ באנגליה, וערער על איכות התפריט המוגש לתלמידים. בסדרה שלו הוא תיעד את המאבק המתמשך להכנסת שינוי בתפריט במסגרת התקציב הממשלתי הזעום המוקצב לארוחות צהריים, לשנות את רכיבי התפריט ובעיקר את גישת הטבחים והתלמידים לגבי מזון בריא.

הצלחתה של הסדרה, והנתונים הקשים על התזונה בבתי הספר באנגליה, הובילו את ממשלת אנגליה להקצות סכום שיא של 280 מיליון פאונד בשנה, שלאחר שידורה, לצורך שיפור התפריט התזונתי המוגש בבתי הספר ברחבי הממלכה.

מערב פרוע תזונתי בישראל

בישראל, לכאורה, המצב שונה. בניגוד לארצות הברית ולאנגליה בה נתונים מחקריים מצביעים על כך כי קרוב ל-80 אחוז מהילדים אוכלים את הארוחה החמה המרכזית שלהם בבתי הספר, הרי שבישראל, אין מפעל הזנה דומה לילדים בהיקף לאומי של ממש.

ברשתות של חינוך פעוטות וילדים, כמו ויצ"ו ונעמ"ת, בהן כן קיים מפעל הזנה והפעוטות והילדים ניזונים מארוחות לאורך כל היום בגנים, קיימת מסורת ארוכת שנים של הזנה, תזונאיות, טבחים ותפריט הפעוטות מאוזן למדי. הוא כולל את כל אבות המזון הדרושים להם לצורך התפתחות עם דגש על הבדל מרכזי בין שתי הרשתות. בעוד שבויצ"ו מוגשת גם מנה בשרית במהלך היום לילדים, הרי שבנעמ"ת, לא מוגש בשר בתפריט, ועל ההורים להשלים זאת בעצמם כאשר הילד חוזר לביתו.

הבעיה המרכזית בגילאים אלו היא שעל כל ילד אחד הלומד במוסדות אלו, שהתפריט בהם מוסדר, מאוזן ומפוקח על ידי תזונאים, יש עוד שמונה פעוטות אחרים, הלומדים במסגרות פרטיות, בהן התפריט הינו תלוי תקציב ויכולת של ההורים והגן הפרטי אליו שלחו את ילדיהם. אין פיקוח, אין דרישות הזנה או סטנדרטיזציה ואנחנו מביטים בעצם על "מערב פרוע" תזונתי בהקשר זה, דווקא בגיל שהוא קריטי כל כך מבחינת הזנת הילדים. לעיתים, פעוטות החוזרים עם תאווה ללחם עם שוקולד הביתה מהגן ,יכולים להוות האיתות הראשון לאיכות התזונה הלקויה בפעוטון בו הם נמצאים.

חוק חינוך חובה חינם, והאוכל?

מאז החלתו של חוק חינוך חובה חינם, הילדים מוזנים בארוחות בוקר קלות, ומשוחררים בשעה 14:00 מן הגן מבלי שקיבלו ארוחה מרכזית. משרד החינוך אינו מספק הזנה לגני הילדים, את האוכל הורים מספקים בעצמם לילדים באמצעות תיק אוכל מהבית או הזנה מרוכזת לפי הורים מחליטים בתחילת השנה על סכום וקונים מזון, ובהתבסס על רצון טוב של הסייעת היא מכינה מזה ארוחות לכלל ילדי הגן. כאמור, על חשבון ההורים ובאחריותם.

ילדים הנשארים למסגרות צהרונים מקבלים ארוחה חמה, אך מכיוון שהצהרונים הינם יוזמות עירוניות ולא ממשלתיות, אין האחדה או הקפדה על תזונה בריאה. ספקי מזון שונים חותמים על הסכמים על רשויות שונות והמזון המסופק, הגם שהוא משביע את הילדים, הוא לא בהכרח התפריט הבריא והמאוזן ביותר עבורם, וגם הוא פעמים רבות תלוי תקציב וכוח של רשות מקומית כזו או אחרת. הנחמה היא כי המזון כלול בתשלום לצהרונים ללא עלות נוספת.

מי מאכיל את ילדי בית הספר?

נדמה שכאן נמצא ההבדל המרכזי בין ישראל לארצות הברית ולבריטניה. כל ממשלות ישראל אשר דיברו על יום חינוך ארוך ומפעלי הזנה, לא מצאו את המשאבים הכלכליים האדירים, הנדרשים לשם הקמת מפעל כזה מבחינה תקציבית. לפיכך, הילדים נמצאים ברשות עצמם מרגע כניסתם לבתי הספר היסודיים בכל הקשור להזנה.

חלק מההורים מכינים מזון עבור ילדיהם ליום הלימודים, אך חלק גדול אחר מסתפק בכך שהוא נותן להם דמי כיס יומיים לשם צריכה עצמית של מזון. זוהי בעיה של ממש, שכן לילדים אין את השיפוט התזונתי הנכון ברגע שהם הופכים לאחראים על התקציב היומי המוענק להם לצורך רכישת מזון.

ביקור קצר בקניונים בישראל בשעות הצהרים באזורי ההסעדה יוביל למחזה של עשרות ילדים המצטופפים באזורי המזון המהיר עם תיקי בית ספר לידם וכולם, ללא יוצא מן הכלל כמעט, אוכלים סוג כזה או אחר של ג'נאק פוד, אשר ערכיו התזונתיים בעייתיים במיוחד.

שעות העבודה בישראל שהתארכו עם השנים יצרו מצב של הורים עסוקים בעבודה עד שעות מאוחרות ובבתים רבים בישראל כיום, בניגוד לשנות השבעים של המאה הקודמת, שני בני הזוג עובדים, כך שהזמן לילדים, ובעיקר זמן להכנת המזון ולאכילה נכונה פשוט התפוגג.

נוער ישראל: מקום שלישי בעולם בהשמנת יתר

המשמעויות הן חריפות: ישראל נמצאת היום במקום המאד לא מכובד של שיעור השמנת יתר מבין הגבוהים בעולם המערבי. הנתונים אף מצביעים על כך שבחתכי גילאים מסוימים, ישראל עומדת במקום השלישי בעולם בשיעור המגפה של השמנת יתר קיצונית בקרב ילדים ובני נוער, לא רחוק כל כך מבריטניה וארצות הברית.

בתי הספר בישראל קיבלו, מבלי שרצו אולי, תפקיד חשוב בהקשר זה. ראשית, כמעט בכל בתי הספר בארץ פועלים מזנונים המוחכרים לזכיינים שונים. מתי לאחרונה ביקרתם בבתי ספר וקניתם בקפיטריה משהו לאכול? ביקור כזה יצביע על תפריט לקוי במיוחד, ריבוי מוצרים מפחמימות ריקות, כדוגמת בורקסים, כריכים עבי כרס ודלי ערך תזונתי, ומכונות של משקאות מוגזים אשר הצבתן בארצות הברית, למשל, נאסרה כבר מזמן, ואילו בארץ הן מוצבות בבתי ספר רבים.

בעוד שבתי הספר מצאו מקור קל ליצירת הכנסה מהכנסת זכייני מזון ומכונות שתייה, גם כאן אין פיקוח ממשלתי הדוק על איכות המוצרים והערכים התזונתיים הנמכרים בהם.

ילדים רבים גם מנצלים את קרבתם של בתי הספר בהם הם לומדים ויוצאים החוצה אל הרחובות לרכישת מזון, שוב, בעיקר בדוכני אוכל מהיר.

מה עושים? חינוך תזונתי

התפקיד הראשון של בתי הספר הוא חינוך. מוטב יהיה אם יפנימו היום בבתי הספר כי חינוך לתזונה נכונה הוא משימה לאומית של ממש. בעוד שיש היום ניצנים של בתי ספר שנוקטים יוזמה עצמאית בנושא זה, לעיתים המדובר הוא רק במורה אחד איכפתי במיוחד.

משרד החינוך עדיין לא נענה לאתגר בצורה משמעותית וכוללת אשר תוכל להביא להירתמות של המערכת כולה לצורך החדרת ערכי תזונה נכונה ובריאה. הכשרה קצרה של מורים מן המערכת יכולה לתרום רבות לעניין החינוך לתזונה נכונה, ובעיקר תוספת שעות לנושא תזונה נכונה, היא כולה תלויית תקציב וסדרי עדיפויות, שיוטב למשרד החינוך אם ישים עליהם דגש רב יותר לשם שיפורו של המצב הנוכחי בבתי הספר.

בתי הספר בישראל הם בבחינת "הענק הישן" דווקא בנושא בו יכולה הייתה להיות להם השפעה אדירה, והם יכלו להפוך לחוד החנית במאבק בהשמנת יתר קיצונית בקרב ילדים ובני נוער בישראל. השינוי, מתחיל פעמים רבות בחינוך, ונדמה שכאן מדובר בהחמצה של ממש כאשר בוחנים את כל הפרמטרים השונים.

מרכז לטיפול בהשמנת יתר

מלב"י, המרכז הרפואי לטיפול בהשמנת יתר, הוקם בשנת 2005 לאור העלייה הדרמטית במימדי ההשמנה בישראל. זאת, במטרה להעניק טיפול אישי ומקצועי למטופלים, שסובלים מהשמנת יתר, וללוותם לטווח ארוך תוך הכוונה בתהליך הירידה במשקל ובהתמודדות על שמירתו. הגישה הרב תחומית לטיפול בהשמנת יתר מרכז מלב"י הביא לארץ את הגישה הרב תחומית לטיפול בהשמנת יתר, ואת התפיסה לפיה הטיפול בהשמנת יתר קיצונית ייעשה תמיד תוך שילוב מומחים מהתחומים השונים. אנו מאמינים כי ניתן לשפר את איכות החיים והבריאות של המטופלים שלנו, תוך בניית מעגל תומך ופתרון אישי רב תחומי לכל מטופל…. למידע נוסף »

מומחים

  • פרופ' דוד גויטיין

    כירורג בכיר ומנתח במלב"י- המרכז הרפואי לטיפול בהשמנת יתר, מקבוצת "אסיא מדיקל". מנהל היחידה לכירורגיה בריאטרית ומטבולית בבית החולים שיבא תל השומר, מומחה בכירורגיה בריאטרית וכירורגיה זעיר פולשנית. … למידע נוסף »

    שליחת שאלה
  • ד"ר נאסר סקרן

    ד"ר נאסר סקרן, מומחה בכירורגיה בריאטרית ולפרוסקופית מנתח בכיר באסיא מדיקל, יו"ר החברה הישראלית לכירורגיה בריאטרית, מנהל המרכז לכירורגיה בריאטרית במרכז הרפואי "העמק", עפולה… למידע נוסף »

    שליחת שאלה
  • ד"ר דין קרן

    גסטרואנטרולוג בכיר ומנהל המרפאה לגסטרואנטרולוגיה בריאטרית בבי"ח בני ציון, מומחה התזונה והגסטרואנטרולוגיה של אסיא מדיקל
    למידע נוסף »

    שליחת שאלה
  • ד"ר עמיר סולד

    יו"ר ומנהל רפואי של אסיא מדיקל. מנתח בכיר ומומחה בולט בניתוחים זעיר-פולשניים (כירורגיה לפרוסקופית). מייסד היחידה לכירורגיה אנדוסקופית ב"איכילוב" ומייסד האיגוד הישראלי לכירורגיה אנדוסקופית…. למידע נוסף »

    שליחת שאלה

מחקרים דומים