אסיא מדיקל > מחקרים ומאמרים > סרטן השד – כיצד מאבחנים בלוטות לימפה נגועות?

סרטן השד – כיצד מאבחנים בלוטות לימפה נגועות?

ד"ר תמי קרני

מומחית בכירורגיה כללית ואונקולוגיה. יוזמת ומקימת מכון השד באסף הרופא
למידע נוסף »

שלח שאלה

למעורבותן של בלוטות הלימפה בסרטן השד יש השלכות משמעותיות על הטיפול התרופתי, הצורך בהקרנה וסיכויי ההחלמה מהמחלה, ולכן חשוב לברר ביסודיות האם הגידול הגיע אליהן.
כדי לברר את מעורבותן בתהליך, היה מקובל עד לשנים האחרונות, כהליך שגרתי, לכרות חלק מהבלוטות, באמצעות פרוצדורה כירורגית מסודרת ומובניית בשם "דיסקציה אקסילרית".

הדיסקציה נערכת בעת ביצוע ניתוח כריתת הגידול, דרך אותו חתך ניתוחי או בחתך ניתוחי נפרד. במהלכה מוסר שומן המכיל בלוטות לימפה ונשלח להערכה במעבדה. תוצאות המעבדה מתקבלות מאוחר יותר.

סיבוכי הפרוצדורה
לדיסקציה אקסילרית יש כמה סיבוכים אפשריים, הכוללים קושי בהנעת היד, כאבים, והגבלה בתנועה במפרק הכתף. מרבית הסיבוכים חולפים בדרך כלל עם הזמן, והרוב המכריע של המטופלות חוזרות לתפקוד מלא או כמעט מלא.
סיבוך משמעותי יותר הוא הופעת בצקת ביד עקב פגיעה בניקוז הלימפה, שיכולה לגרום לאי-נוחות או לפגיעה אסתטית, וחמור מכך – גם לפגיעה ביכולת להפעיל את היד. שכיחות הסיבוך הזה מתוארת בספרות בשיעור של 5% עד 10% מהמנותחות.
ביופסיה של בלוטת הזקיף

בתחילת שנות ה-90 החלה להיכנס לשימוש טכניקה שהייתה מוכרת מגידולים אחרים, הנקראת SLNB (Sentinel Lymph Node Biopsy) או ביופסיה של בלוטת השוער או הזקיף. המושג ביופסיית בלוטת זקיף מתייחס להסרת כל הבלוטה – ולא לדגימה חלקית ממנה.
בלוטת הזקיף היא הבלוטה הראשונה אליה מגיעה זרימת נוזל הלימפה. לכן, במידה ויש מעורבות של בלוטות בגידול, בלוטת הזקיף תהיה נגועה (זאת בשל סדר זרימת נוזל הלימפה בבלוטות). לכן, כשבלוטת הזקיף אינה נגועה – ניתן לדעת בדרגת ביטחון גבוהה שגם שאר הבלוטות תקינות, ולהימנע מהדיסקציה האקסילרית וסיבוכיה. במידה ובלוטת הזקיף נגועה בגידול, הגישה הסטנדרטית כיום היא השלמת הניתוח על ידי דיסקציה אקסילרית.

הזרקת סמן לשד
זיהוי הבלוטות בביופסיית בלוטת זקיף מתבצע באמצעות הזרקת סמן לשד, בדרך כלל באיזור הגידול. הסמן נודד לבית השחי וניתן לזהותו בבלוטות הזקיף. למרות שתיאורטית מדובר בבלוטה הראשונה אליה מגיעה זרימת לימפה, שכיח שמספר בלוטות מכילות את הסמן.
בראשית הדרך שימש צבע בתפקיד הסמן, ובהמשך נכנס לשימוש גם חומר רדיואקטיבי במינון נמוך, שבאמצעותו מזהים את הבלוטות, תוך שימוש במונה גייגר בעת הניתוח. יש המשתמשים בשני הסמנים במקביל.
שיעור הצלחת זיהוי הבלוטות בבית השחי בידיים מיומנות אמור לעמוד על 98% ומעלה. במקרה של כשלון בזיהוי מבוצעת דיסקציה אקסילרית סטנדרטית.
כאשר צבע משמש כסמן יש להתכונן לכך שגוון העור בכל הגוף יהיה כחלחל, וכך גם צבע הפרשות הגוף, בעקר השתן. תופעות אלו חולפות תוך מספר שעות (ולכל היותר בתוך יממה). שימוש בצבע כסמן משפיע גם על בדיקת רמת החמצון בדם כשהיא נמדדת דרך העור בחדר ההתאוששות.

הזרקת סמן מבוצעת בדרך כלל בין 24 שעות לשעה אחת לפני הניתוח. סמן צבע מוזרק מייד לפני הניתוח, אחרי הרדמת המטופלת.

גישות שונות
במרכזים הרפואיים השונים קיימות גישות שונות לבדיקת הבלוטות. בחלק מהם נשלחות בלוטות הזקיף לבדיקה פתולוגית מהירה בזמן הניתוח. במידה ומזוהה מעורבות בגידול, מבצע המנתח דיסקציה אקסילרית באופן מיידי, והדבר חוסך למטופלת ניתוח נוסף בהמשך.

תשובה שלילית על מעורבות הבלוטות בגידול בזמן הניתוח איננה קביעה סופית. בקרב כ-20% מהמטופלות שאצלן יש מעורבות של בלוטות בית השחי בגידול, לא מזוהים תאי גידול בבלוטות בעת הניתוח – אלא רק בבדיקות מדוקדקות יותר בהמשך. במצב זה משלימים בדרך כלל את הדיסקציה האקסילרית בניתוח חוזר.

במידה וידוע על מעורבות בלוטות בית השחי בגידול טרם הניתוח, שימוש בטכניקת ביופסיית בלוטת הזקיף לא יכול למנוע דיסקציה אקסילרית. מאחר והערכה כי בלוטות מעורבות על סמך בדיקות הדמייה ובדיקה גופנית עשויה להיות שגויה, אנו נוהגים להתייחס לבלוטות כנגועות כאשר יש לכך הוכחה בדגימה מלעורית שלהן טרם הניתוח

מרכז לבריאות השד – ליידי אסיא

המרכז לרפואת השד ליידי אסיא, מבית אסיא מדיקל, המרכז לכירורגיה ורפואה התערבותית, הוא מרכז טיפולי יחיד מסוגו בארץ בתחום בריאות השד, שמעמיד לרשותך את כל שירותי רפואת השד המובילים בארץ.
למידע נוסף »

מומחים

  • ד"ר מיכאל קורץ

    כירורג בכיר, מומחה בכירורגיה כללית ובכירורגיית השד, מנהל המרכז לבריאות השד במרכז הרפואי "סורוקה" באר-שבע.
    למידע נוסף »

    שליחת שאלה

מחקרים דומים