Trigger menu Trigger search form
אסיא מדיקל > מחקרים ומאמרים > לנשים שמנות יש יותר בריחת שתן

לנשים שמנות יש יותר בריחת שתן

בריחת שתן

בריחת שתן בנשים הינה תופעה שכיחה, במיוחד בקרב נשים עם משקל עודף. האורולוג מסביר כיצד ניתן לסייע לנשים בטיפול ולשפר את איכות החיים

אי נקיטת שתן הינה דליפת שתן לא רצונית. באנגלית – Urinary Incontinence. קיימים מספר כינויים לתופעה כגון: "אובדן שליטה", "בריחת שתן" "ודליפת שתן". בעיות שליטה בשלפוחית יכולות להתלוות לסימפטומים שונים כגון דחיפות ותכיפות במתן שתן וצניחת דפנות הנרתיק (צניחת שלפוחית, רחם או רקטום).

הבעיה שכיחה מאוד ופוגעת משמעותית באיכות החיים. אחת מכל שלוש נשים חוות אי נקיטת שתן במהלך חייהן. למרות השכיחות הגבוהה, מיעוט החולות (רק 5%) פונות לעזרה רפואית, יתכן בגלל מבוכה או הסטיגמה הכרוכה בכך. מחקרים מראים שזמן ההמתנה הממוצע עד הפנייה לעזרה רפואית הוא 6-9 שנים.

סוגים שונים של אי נקיטת שתן

קיימים מספר סוגים של אי נקיטת שתן בנשים. הסוגים העיקריים השכיחים ביותר הם:

  • אי נקיטת שתן במאמץ (Stress Incontinence) – מתאפיינת בדליפת שתן בעת עליית לחץ תוך בטני, למשל בעת שיעול, עיטוש, צחוק או פעילות גופנית. אי נקיטת שתן במאמץ נגרמת מאובדן התמיכה הטבעית של השופכה או עקב פגיעה בשריר הסוגר הטבעתי, הנמצא בין שלפוחית השתן והשופכה.
  • אי נקיטת שתן בדחיפות (Urge Incontinence) – מתאפיינת בצורך עז ופתאומי להשתין מבלי יכולת לעצור את תהליך ההשתנה. המנגנון הוא למעשה התכווצות לא רצונית של שריר שלפוחית השתן. הגורמים לכך הם רבים, כגון: מחלה נוירולוגית (לאחר שבץ מוחי, מחלת פרקינסון), הגדלה של הערמונית אצל גברים או עצירות כרונית. ברם, במרבית הנשים הסובלות מהתופעה לא ניתן לזהות את הגורם.
  • אי נקיטת שתן מעורבת (Mixed Incontinence) – שילוב של אי נקיטה במאמץ ובדחיפות. כשליש מהנשים עם אי נקיטת שתן סובלות מסוג זה של בעיה. סוג זה של אי נקיטה הוא הקשה ביותר לטיפול.
  • אי נקיטת שתן עקב הצטברות שתן עודפת בשלפוחית (Overflow Incontinence) – הצטברות השתן בשלפוחית גורמת לעליית לחץ בתוכה. כשלחץ זה גבוה יותר מהלחץ בשופכה, מתחיל לדלוף שתן החוצה. בעיה זו יכולה להיווצר עקב חסימה של מוצא השלפוחית (כמו הגדלה של הערמונית בגברים), או עקב היעדר יכולת של שריר השלפוחית להתכווץ. החולה בדרך כלל תתלונן על דליפה תמידית של מספר טיפול כל פעם.
  • אי נקיטת שתן פונקציונאלית (Functional Incontinence) – מדובר במצב של מוגבלות פיזית או נפשית של החולה להספיק להגיע לשירותים. אופייני מאד לגיל המופלג או בחולים הסובלים משיטיון (דמנציה), כגון חולים במחלת אלצהיימר.

מי נמצא בקבוצת סיכון לפתח אי נקיטת שתן?

  • נשים הרבה יותר מגברים – זאת עקב מבנה אנטומי שונה של רצפת האגן ודרכי השתן.
  • גיל – שכיחות של אי נקיטת שתן עולה עם הגיל. בגיל המבוגר הבעיה שכיחה ולעיתים חמורה יותר. יתכן וההסבר לכך הוא אובדן האיזון ההורמונאלי בגיל הבלות (ירידה ברמות האסטרוגן) או חולשה של שרירי רצפת האגן.
  • השמנת יתר – מחקרים מראים ששכיחות אי נקיטת שתן גבוהה יותר באופן מובהק בנשים שמנות. עודף המשקל, גורם ללחץ מתמיד על רצפת האגן הבנויה משרירים ורצועות. עם הזמן, נוצר נזק למרכיבים אלה והיכולת לתמוך באיברי האגן נפגעת. נשים שמנות עם BMI מעל 35 נוטות לפתח אי נקיטת שתן מעורבת שהיא קשה יותר לטיפול. יש לציין כי שיעור ההצלחה של טיפולים וניתוחים נמוך בחולות שמנות.
  • גורמי סיכון נוספים: עישון, לידות מרובות, סוכרת, לידה מכשירנית (ואקום או מלקחיים), מחלות נוירולוגיות שונות וניתוחים קודמים באגן.

מהם הטיפולים באי נקיטת שתן?

במרבית המקרים, לצערנו, נשים הסובלות מאי נקיטת שתן ינסו להתמודד עם הבעיה לבד על ידי שתייה מופחתת, לבישת בגדים כהים שיסתירו רטיבות במקרה תאונה, שימוש בפדים או חיתולים או השתנה יזומה תכופה.

כמובן שמומלץ לפנות לעזרה רפואית מוקדם ככל הניתן, מכיוון שלא סביר כי הבעיה תיעלם אלא להיפך – ברוב המקרים היא תחמיר עם הזמן. הרופא המטפל באי נקיטת שתן הוא בדרך כלל אורולוג נשים או אורוגניקולוג. הטיפול כולל תרופות וניתוחים. אך חשוב לדעת, שבחלק נכבד מהחולות ניתן להגיע להטבה משמעותית ואף לריפוי מלא על-ידי טיפול שמרני ושינויים פשוטים בהרגלי חיים.

כמעט בכל המקרים, ימליץ הרופא על פיזיותרפיה של רצפת האגן, המחזקת את שרירי רצפת האגן (Pelvic Floor Exercise). לפיזיותרפיה שיעורי הצלחה גבוהים של עד 60%, אך התוכנית מחייבת שיתוף פעולה מלא ונכונות של האישה לטיפול ממושך, תרגול בבית ומעקב קפדני.

הקשר בין השמנה למתן שתן

הפחתה במשקל היא אחד מהשינויים המשמעותיים ביותר שניתן לעשות על מנת לשפר את תוצאות הטיפול באי נקיטת שתן. מחקרים על נשים עם משקל עודף, הדגימו שירידה ביותר מ-5% ממשקל הגוף מעלה את הסיכוי לריפוי ספונטני של הבעיה.

יתרה מזאת, נשים שירדו במשקל הצליחו להפיק יותר מתרגול שרירי רצפת האגן, ולכן שיעור ההצלחה של הפיזיותרפיה גבוה יותר בקבוצה זאת. ההסבר הוא, שהמודעות להפעלה של שרירי רצפת האגן גבוה יותר בנשים רזות. בנשים שמנות, הלחץ על רצפת האגן והנטיה לפתח סוכרת גורמים לאובדן החיווי משרירי רצפת האגן.

שינוי התנהגותי נוסף הוא הפחתה בצריכת קפאין. קפאין מעבר להיותו משתן טבעי הוא מהווה גורם מגרה להתכווצות בלתי רצונית של שלפוחית השתן. אי לכך, מומלץ להפחית משקאות המכילים קפאין כגון קפה, תה וקולה.

למרות ההצלחה של הטיפולים השמרניים שתוארו, טיפול הבחירה באי נקיטת שתן במאמץ הוא ניתוח. קיימים למעלה ממאה סוגים שונים של ניתוחים. חלקם נעשים בחתך בגישה דרך הבטן ואחרים דרך הנרתיק. הניתוחים הנפוצים ביותר היום נקראים TVT או TOT.

בניתוחים אלה, מוכנס סרט (Tape) סינטתי לנרתיק וממוקם מתחת לשופכה. הניתוחים פשוטים יחסית עם שיעור הצלחה גבוה (עד 90%) ושיעור סיבוכים נמוך.

יש לציין כי אחד מגורמי הסיכון לכשלון של הניתוחים הוא השמנת יתר. מחקרים מראים, ששיעור ההצלחה נמוך יותר משמעותית בנשים עם משקל עודף. השמנת יתר מהווה ככל הנראה גורם קריטי לכשלון, מכיוון ששיעור ההצלחה יורד משמעותית גם בנשים עם משקל עודף בדרגה קלה (BMI מעל 25).

לסיכום, השמנת יתר מהווה גורם סיכון משמעותי בהתהוות אי נקיטת שתן. השמנת יתר, מהווה מכשול בטיפול באי נקיטת שתן ומובילה לשיעורי הצלחה נמוכים בטיפולים שמרניים וניתוחיים.

הכותב, ד"ר קובי סתיו הוא אורולוג נשים, מרכז השירות לרפואת ריצפת האגן במחלקה האורולוגית במרכז הרפואי אסף-הרופא.

עוד בנושא:

מחקר: לנשים קשה יותר להתגבר על רעב

השמנה עלולה להוביל למחלת הסוכרת

מרכז לטיפול בהשמנת יתר

אסיא בריאטריק, המרכז הרפואי לטיפול בהשמנת יתר, הוקם בשנת 2005 לאור העלייה הדרמטית במימדי ההשמנה בישראל. זאת, במטרה להעניק טיפול אישי ומקצועי למטופלים, שסובלים מהשמנת יתר, וללוותם לטווח ארוך תוך הכוונה בתהליך הירידה במשקל ובהתמודדות על שמירתו. הגישה הרב תחומית לטיפול בהשמנת יתר באסיא בריאטריק הביא לארץ את הגישה הרב תחומית לטיפול בהשמנת יתר, ואת התפיסה לפיה הטיפול בהשמנת יתר קיצונית ייעשה תמיד תוך שילוב מומחים מהתחומים השונים. אנו מאמינים כי ניתן לשפר את איכות החיים והבריאות של המטופלים שלנו, תוך בניית מעגל תומך ופתרון אישי רב תחומי לכל מטופל…. למידע נוסף »

מחקרים דומים