מדריך: הבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן השד

בישראל, כל אישה מגיל 50 ומעלה זכאית לבדיקות סקר לאיתור מוקדם של סרטן השד, דבר המוביל לאיתור המחלה בשלב ראשוני והפחתת התמותה. ד"ר תמי קרני עם המדריך המלא לבדיקות השונות, ההבדלים, השימושים ומידת יעילותן

איתור מוקדם של סרטן השד מוביל בצורה חד משמעית לטיפול מטבי יותר במחלה ולהפחתת התמותה בקרב החולים. כל אישה מגיל 50 ומעלה בישראל זכאית לבדיקות סקר, הכוללת בדיקה כירורגית שנתית ובדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. מטרת הבדיקות לאתר במידה ויש גושים סרטניים בטרם הם מתקדמים לבלוטות הלימפה, שלב בו טיפול אונקולוגי וניתוח יכולים למנוע גרורות. ככל שמגלים את המחלה בשלב מוקדם יותר, כך למעשה הטיפול מונע את התפשטות המחלה ובכך מפחית בצורה משמעותית את התמותה מהמחלה.

קיימות מספר בדיקות לגילוי מוקדם של המחלה, כמו גם לזיהוי גושים במידה ואובחנו גושים חשודים. לכל בדיקה ישנם יתרונות וחסרונות, ובמקרים מסוימים הן משלימות זו את זו. הבדיקות הן ממוגרפיה, אולטרסאונד, MRI וביופסיה.

בדיקות לגילוי סרטן השד

ממוגרפיה
הממוגרפיה מחפשת מבנים מסוימים הנראים היטב בקרני הרנטגן. היא יכולה למצוא את הסרטן הכי מוקדם בתנאי ששקע בו סידן אזי יש לממוגרפיה עדיפות על פני הבדיקות האחרות. יחד עם זאת סידן שוקע ברקמת שד לא רק בגלל סרטן אלא מסיבות נוספות. רק 20% מההסתיידויות בשד הן עקב סרטן . 80% הם מסיבות אחרות אשר אינם סרטן. בכל פעם שיש הסתיידויות "חשודות לסרטן" אנו ממשיכים לבדוק ועושים ביופסיה כדי לדעת הסיבה להסתיידויות. אם אינן חשודות אין צורך בביופסיה. בד"כ הרופא המתרגם את הצילום יכתוב "הסתיידויות שפירות".

  • מטרה: חיפוש אחר מבנים מסוימים הנראים היטב בקרני הרנטגן.
  • תדירות: בישראל מומלץ לנשים מגיל 50 ומעלה לבצע אחת לשנה או שנתיים בהתאם להמלצת הרופא המטפל.
  • יתרון: הממוגרפיה יכולה למצוא את הסרטן הכי מוקדם, במידה ושקע ברקמות השד סידן, קיימת לממוגרפיה עדיפות על פני הבדיקות האחרות.
  • חסרון: הסידן שוקע ברקמת השד בגלל מספר סיבות, רק 20 אחוז מההסתיידויות בשד הן עקב סרטן ו- 80 אחוז מסיבות אחרות אשר אינם קושרים בסרטן.
  • בדיקה משלימה: במידה ונמצאו הסתיידויות חשודות מבצעים בדיקת ביופסיה כדי לדעת מהי הסיבה להסתיידויות. אם הממצאים בממוגרפיה לא נמצאו כחשודים, אין צורך בביופסיה, במצב כזה הרופא הבודק את ממצאי הממוגרפיה יציין "הסתיידויות שפירות".

אולטרה סאונד
ממוגרפיה הנעשית כמו בישראל אחת לשנה או שנתיים מאפשרת השוואה מדוייקת. בדיקת האולטרה סאונד היא יותר אישית ותלויה בבודק. האולטרסאונד "מראה" את השד בהשתקפות גלי הקול. הבדיקה משמעותית יותר כאשר רוב השד מכיל רקמה חיבורית בלוטית , בלשוננו "פיברוגלנדולרית" או "סמיכה", תיאורים אלו לא מצביעים על מחלה או סיכון לחולי הם פשוט מתארים את מבנה השד הבריא של האישה. כאשר השד ברובו מכיל רקמת שומן , כפי שקורה בגיל המבוגר, אין צורך בהוספת בדיקת האולטרה סאונד. גלי הקול מבחינים בין רקמה מוצקה "סולידית" ובין נוזל "ציסטה". יש צורה אופיינית לגידולים סרטניים בשד השונים מאד מאותם גושים שפירים שאינם סרטן.

  • מטרה: בדיקת האולטרה מציגה את השד בהשתקפות גלי הקול. גלי הקול מבחינים בין רקמה מוצקה סולידית ובין נוזל של ציסטה. לגידולים סרטניים ישנה צורה ייחודית, השונה מזו של גושים שפירים.
  • יתרון: מומלץ לבצע את הבדיקה כאשר רוב השד מכיל רקמה חיבורית בלוטית, פיברוגלנדולרית או סמיכה.
  • חסרון: לא להיבהל, התיאורים של מצב השד מתארים את מבנה השד הבריא של האישה ולא מצביעים על מחלה או סיכון. כאשר השד ברובו מכיל רקמת שומן, כפי שקורה בגיל המבוגר, אין צורך בהוספת בדיקת האולטרה סאונד.

MRI
ה MRI מתאר את השד דרך מאפיינים מגנטיים שלו והשינוי החל בהם עם הזרקת גודניליום לווריד הנבדקת. ה MRI מאד רגיש לכל שינוי אך אינו מדויק. לכן לפעמים הוא רואה צל הרים כהרים. כמובן שמרגע ועלה חשד לבעיה אנו ממשיכים בבדיקות נוספות כמו ביופסיה. מספר האזעקות חינם רב יותר ב MRI ולכן זאת שיטה פחות מתאימה למעקב שיגרתי ויותר לאבחנה כאשר יש בעיות מוגדרות.

  • מטרה: בדיקת MRI מתארת את השד דרך מאפיינים מגנטיים שלו והשינוי החל בהם עם הזרקת גודניליום לווריד הנבדקת.
  • יתרון וחסרון: הבדיקה מאד רגישה לכל שינוי אך אינה מדויקת, ולעיתים היא מציגה ממצאים הנראים משמעותיים הרבה יותר מהמציאות, ולכן היא מתאימה יותר לאבחון מוגדר של בעיות ולא לאבחון שוטף.
  • בדיקה משלימה: במידה ונוצר חשד לגוש מבצעים בדיקת ביופסיה.

משדה המחקר
באפריל השנה פורסם מאמר בעיתון החברה הרפואית האמריקאית JAMA העוסק בשאלה של גילוי מוקדם של סרטן שד. החוקרים העלו את השאלה האם ומתי ראוי להוסיף לבדיקת הממוגרפיה השנתית אולטרה סאונד וMRI לנשים עם סיכון מוגבר לסרטן שד.

הם בדקו 2662 נשים, אשר עברו 7473 בדיקות ממוגרפיה ואולטרסאונד. הם מצאו מתוכן 110 נשים עם 111 גידולים סרטניים. 33 אובחנו רק ע"י ממוגרפיה. 32 נמצאו רק על ידי אולטרה סאונד. 26 נראו ע"י שתי הבדיקות. 9 נראו ע"י MRI לאחר ממוגרפיה ואולטרסאונד 11 חולות הגידול לא נראה באף בדיקה הדמייתית.

מהימנות הבדיקות
כדי למצוא חולת סרטן אחת צריך היה לעשות ל 127 נשים ממוגרפיות. לאחר הממוגרפיה היה צריך לעשות ל234 נשים אולטרסאונד כדי לאתר חולת סרטן אחת. 68 בדיקות MRI נעשו כדי לאתר חולה אחת לאחר ממוגרפיה ואולטרסאונד. הרגישות של הMRI הייתה 100% אך הדיוק היה רק 65% ולפיכך היו הרבה בדיקות חיוביות אשר לאחר ברור נוסף לא נמצאו כסרטן.

הסיכום להשתמש בצורה מושכלת מתוך בחירה בבדיקות הנוספות. אכן היה יותר גילוי מוקדם אך גם הרבה בדיקות מיותרות. ראוי להתייעץ עם הכירורג מה בדיקות ההדמיה המתאימות ביותר לכל אישה, ובאיזו תדירות.