מה זה ממוגרפיה, איך זה עובד, מה מחפשים, מה מוצאים, מתי חשוב להתחיל ואיך להתייחס לממצאים. מורה נבוכים לבדיקת הממוגרפיה לגילוי סרטן השד
מה המשמעות של הכתמים הלבנים בצילום?
ביטוי נוסף לגידולים בצילום הוא "הסתיידויות" – נקודות לבנות זעירות בעלות מראה אופייני (בצילום השני, מוקפות בעיגול אדום). גם כאן, קשה יותר בדרך כלל לראות הסתיידויות בנשים צעירות. לעתים קיימות הסתיידויות שאינן מכוונות לאפשרות של גידול סרטני. הסתיידויות חשודות לגידול יכולות בהחלט להופיע בהיעדר גידול סרטני, ולכן נוכחותן אינה מהווה הוכחה סופית לגידול. בכל מצב של חשד לגידול בצילום יש צורך בדגימת רקמה לאבחנה (ביופסיה).
גושים ואסימטריה
הממצאים העיקריים בממוגרפיה הם גושים ואסימטריה – איזור עם רקמה צפופה יותר מהרקמה שמסביב או מהרקמה שבשד השני. לגושים הנראים בממוגרפיה מאפיינים העוזרים להבדיל ברמות חשד שונות לממאירות.
- גושים בעלי סמיכות גבוהה (בולטים יותר ולבנים בצילום) עם שוליים לא סדירים, חשודים לממאירות. שוליים לא חדים ולעתים עם שלוחות לרקמה שסביב יכולים להיות מודגמים לעיתים גם באולטרסאונד.
- גושים בעלי מראה אחיד יחסית (עגולים) עם שוליים סדירים יכולים להיות ציסטות, שהן חלל מלא בנוזל. לאבחון ציסטה יש צורך בבדיקת אולטרסאונד. במידה ומדובר בציסטה "פשוטה", הווה אומר חלל אחד ללא מחיצות וללא חלק מוצק בדופן הציסטה, הרי שמדובר בממצא שפיר.
במידה ובאולטרסאונד מוגדר הממצא כמוצק, הרי שמדובר בגוש שפיר. לעתים רחוקות מסתמן גוש סרטני כגוש בעל מראה רנטגני שפיר (ממוגרפיה, אולטרסאונד). במצב זה בדרך כלל המראה הרנטגני השפיר מכוון לגידול סרטני שמתנהג באופן שפיר (פחות אלים) יחסית לרגיל.
אסימטריה
זהו ממצא שכיח יחסית עם רקמה "דחוסה" או לבנה יותר באיזור מסויים בשד בצילום, ללא גוש מוגדר. בדרך כלל יומלץ על אולטרסאונד, בכדי לבדוק אם מדובר בכל זאת בגוש. למרות שבדרך כלל מדובר בממצא שפיר, אסימטריה יכולה גם לייצג גידול סרטני ולכן מחייבת התייחסות יסודית.
איכות הממוגרפיה
איכות הממוגרפיה
ככלל, מקובלת ההערכה שממוגרפיה יכולה לאבחן כ-85% מהגידולים הסרטניים בלבד. ממחקרים עדכניים נראה שייתכן ושיעור ההחמצה של גידולים הוא אף גבוה משנהוג היה לחשוב.
תשובה תקינה של ממוגרפיה בנוכחות של גידול שכיחה יותר כשרקמת השד בלוטית יותר – ולכן איזורים נרחבים נראים לבנים או דחוסים יותר בצילום. דבר זה מקשה על איתור גידולים, הנראים בדרך כלל לבנים אף הם. ריבוי רקמה בלוטית לבנה, האופייני יותר בנשים צעירות, לא שולל אפשרות של גילוי גידול – אך מוריד את יעילות הבדיקה. רקמה בלוטית או "דחוסה" יחסית אופיינית גם לנשים אחר הפסקת המחזור החודשי המטופלות בטיפול הורמונלי חלופי.
צילום הממוגרפיה מוערך, לכן, לפי החלק היחסי של הרקמה הבלוטית (בסולם שכולל 4 דרגות). ככל שקיימת פחות רקמה בלוטית ויותר רקמה שומנית הדירוג נמוך יותר – ורמת המידע שניתן לקבל מהצילום גבוהה יותר.
לכן כשהדירוג גבוה, רמת האינפורמציה העשויה להתקבל נמוכה יותר, ויש פחות ביטחון שניתן לשלול נוכחות גידול, גם כשאין עדות לכך בצילום. במצב זה רצוי להשלים את הבדיקה על ידי אולטרסאונד.
שיעור הבדיקות בהן מדורגת סמיכות הרקמה כגבוהה, עם רמת אינפורמטיביות נמוכה יחסית יורד בכ-20% כשמדובר בבדיקת ממוגרפיה חדישה יחסית – ממוגרפיה דיגיטלית. בקבלת תשובת ממוגרפיה "תקינה", לגיטימי ורצוי לשאול מה רמת האינפורמטיביות של הבדיקה והאם יש מקום גם לאולטרסאונד.
השימוש באולטרסאונד של השד בשנים האחרונות כבדיקת סקר משלימה לממוגרפיה התפתח מאד בשנים האחרונות.
במכוני הדמיית שד ברמה גבוהה ימליצו על אולטרסאונד להשלמת הבדיקה במידה ואיכות הממוגרפיה לא אופטימלית, גם כשאין ממצא חשוד בממוגרפיה. מחקרים מראים כי תוספת של אולטרסאונד במצבים אלו, מעלה את שיעור האבחון המוקדם של גידולים סרטניים בכ-30%.