מחקר חדש בדק את יעילותם של ניתוחים בריאטריים בקרב מטופלים הסובלים מהשמנת יתר קיצונית בעלי מדד מסת גוף (BMI) שנעה בין 60-50. ד"ר דוד גויטיין עם סקירת המחקר ומסקנה בשני שלבים: מעקף תריסריון או מעקף קיבה?
במקרים של השמנת יתר קיצונית יתכן ופרוצדורה ניתוחית רגילה אינה מספיקה. מחקר שבדי חדש, שפורסם החודש בכתב העת JAMA, ביקש לבדוק אילו ניתוחים בריאטריים עדיפים בטיפול במטופלים אלו, ומצא כי ניתוח מעקף תריסריון אמנם מביא לירידה גדולה יותר במשקל הגוף ומציג תוצאות מטבוליות טובות יותר בהשוואה לניתוח מעקף קיבה, אך יחד עם זאת שיעור הסיבוכים גבוה יותר.
מה קורה אחרי חמש שנים?
החוקרים ביצעו מחקר אקראי, שכלל השתתפותם של 60 מטופלים בגילאי 50-20 הסובלים מהשמנת יתר קיצונית בעלי מדד מסת גוף (BMI) של 60-50. המשתתפים חולקו באופן אקראי, 31 מהם עברו ניתוח מעקף קיבה, 29 מהם עברו ניתוח מעקף תריסריון. החוקרים ביצעו מעקב אודות 55 מטופלים במשך חמש שנים מיום הניתוח.
בתחילת המחקר, מדד מסת הגוף הממוצע של המשתתפים בקבוצת מעקף הקיבה ומעקף התריסריון עמד על 54.8 ו-55.2 BMI, בהתאמה. לאחר חמש שנים, הירידה המשוערת במדד מסת הגוף ובמשקל הגוף הייתה גדולה יותר לאחר ניתוח מעקף התריסריון בהשוואה לניתוח מעקף הקיבה.
ההבדל הממוצע בין הקבוצות עמד על 8.5 ק"ג בקרב מנותחי מעקף התריסריון ו-24.9 ק"ג בקרב מנותחי מעקב הקיבה. הירידה הכוללת במשקל הגוף עמדה על 40.3% ו-26.4% עבור מעקף תריסריון ומעקף קיבה, בהתאמה. העלייה החוזרת הממוצעת במשקל הגוף מהמשקל הנמוך ביותר לאחר שנה ושנתיים מהניתוח ועד תום המעקב עמד על 8.7 ק"ג בקבוצת מעקף התריסריון ו-9.9 ק"ג בקבוצת מעקף הקיבה.
ויטמינים, סוכרת ואיכות חיים
ניתוח מעקף התריסריון לווה גם בירידה גדולה יותר ברמות הכולסטרול הכללי LDL, טריגליצרידים וריכוז סוכר בצום. לא נמצא הבדל משמעותי בין הקבוצות בשיעורי ההפוגה של סוכרת מסוג 2, תסמונת מטבולית, שינויים בלחץ הדם ובתפקודי הריאות.
עוד תוארו הבדלים בין הקבוצות ברמות הוויטמינים והמצב התזונתי. ריכוז ויטמין A, ויטמין D וסידן מיונן ירדו משמעותית. רמות ההורמון PTH עלו משמעותית לאחר מעקף תריסריון בהשוואה לניתוח מעקף הקיבה. שכיחות חסר בוויטמינים לאחר חמש שנות מעקב היה גדול יותר במקרים של ניתוח מעקף תריסריון לעומת מעקף קיבה.
בבחינת ההשפעות השליליות על מערכת העיכול לאחר חמש שנים, הכולל צואה רכה והשלכות שליליות על אורח החיים עקב התסמינים של מערכת העיכול, נמצא כי לאחר ניתוח מעקף תריסריון הם נפוצים יותר.
איכות החיים הבריאותית השתפרה משמעותית בקרב שתי קבוצות המטופלים. עם זאת, בקרב המשתתפים לאחר ניתוח מעקף תריסריון תועד שיפור גדול יותר (35.2%) בתפקוד הפסיכו-סוציאלי בהשוואה למשתתפים לאחר ניתוח מעקף קיבה (%24.3(.
מדד הסיבוכים ומסקנת החוקרים
אחד הפרמטרים החשובים לבחינת הצלחת הניתוח הוא מספר הסיבוכים והאשפוזים החוזרים בעקבות הפרוצדורה הרפואית. במחקר זה נמצא כי שיעור המטופלים שעברו אירוע חריג אחד או יותר לאחר הפרוצדורה עמד על 79.3% לאחר מעקף התריסריון וברמה של 67.7% לאחר מעקף הקיבה.
מספר האשפוזים החוזרים עמד על 17 מקרים לאחר ניתוח מעקף תריסריון ותשעה מקרים לאחר ניתוח מעקף קיבה. התערבויות ניתוחיות נוספות על רקע הפרוצדורה הראשונית נדרשו ב-13 משתתפים לאחר ניתוח מעקף התריסריון ובקרב שלושה משתתפים לאחר ניתוח מעקף הקיבה. ארבעה משתתפים נוספים לאחר ניתוח מעקף תריסריון אושפזו בשל תת-ספיגה של ויטמינים וחלבונים.
עם סיום בחינת המחקר החוקרים ציינו כי הממצאים אינם תקפים למשתתפים עם מדד מסת גוף מעבר לטווח של 60-50 BMI.
בעקבות הממצאים, החוקרים הסיקו כי לאור השיעור הגבוה של פרוצדורות ניתוחיות נוספות והסיכון לסיבוכים תזונתיים, הם ממליצים על נקיטת משנה זהירות בביצוע ניתוחי מעקף תריסריון ומציעים גישה חליפית אפשרית.
הצעתם כוללת ניתוח בשני שלבים:
- בשלב הראשון יש לבצע ניתוח שרוול קיבה.
- לאחריו פרוצדורה שנייה להשלמת מעקף תריסריון בקרב מטופלים המקפידים על ביצוע מעקב רפואי ושאינם הציגו תוצאות משביעת רצון בירידה של משקל הגוף או במחלות הנלוות.
עם זאת, יש עוד לבדוק האם גישת ניתוח מעקף תריסריון בשני שלבים אכן תביא לשיפור בתוצאות.