מהלך הניתוח:
הניתוח כולל ניקוב בעור התוף ומאפשר שאיבת נוזלים והכנסת צינורית קטנה (Ventilation tube, "כפתור"), המספקת אוורור לחלל האוזן התיכונה, מנקזת נוזלים ומאפשרת השוואת לחצים.
הצינורית נשארת בממוצע 6-8 חודשים. לאחר מכן, מרבית הצינוריות נפלטות ספונטנית והנקב בעור התוף שהן מותירות נסגר מאליו. במקרה שהצינורית לא נפלטה, יש להוציאה על מנת להימנע מנזק קבוע לעור התוף.
התוויות לניתוח:
- דלקות אוזניים חריפות חוזרות
- ליקוי שמיעה (מלווה בעיכוב שפתי) על רקע נוזלים כרוניים
- שקיעה מתקדמת של עור התוף
סיכונים בניתוח החדרת צינוריות אוורור:
- סיכוני הרדמה כללית (במבוגרין ניתן לבצע בהרדמה מקומית). זיהום, דימום.
- הפרשה מתמדת דרך הצינורית (3-5%).
- נקב קבוע בעור התוף אותו יהיה צורך לסגור בהמשך בניתוח נוסף (1-3%).
- הצינורית אינה משפיעה על הנטיה הבסיסית לפתח את המחלות שבגינן הוכנסה. לכן כאשר צינורית נפלטת, או כאשר מוציאים אותה, במידה ולמטופל יש עדיין נטיה למחלות אלו, המחלה עלולה לחזור ויהיה צורך בהכנסת צינורית אוורור חוזרת.
- צורך להוציא צינורית בהרדמה כללית (במידה ולא נפלטה עד שנה וחצי).
המלצות לחולים עם צינורית אוורור:
- במקרה של דלקות חוזרות, מומלץ להמנע מחשיפה למיים.
- יש להקפיד על ביצוע מעקב אצל רופא א.א.ג אחת ל-3 חודשים ובדיקות שמיעה תקופתיות לפי הצורך.