Trigger menu Trigger search form
אסיא מדיקל > מחקרים ומאמרים > נשמה של שמנה במסע משנה חיים…

נשמה של שמנה במסע משנה חיים…

ד"ר אסנת רזיאל

מנהלת רפואית של מלב"י – המרכז לטיפול בהשמנת יתר. מנתחת מנוסה ובכירה מומחית בניתוחים לטיפול בהשמנת יתר. בוגרת התמחות-על בניתוחי השמנת יתר בארה"ב… למידע נוסף »

שלח שאלה

מסע החיים של שירלי שהחל ב 26.05.1972, הגיע לשיאו ב 26.10.2008 בביצוע ניתוח מעקף קיבה מורכב.  כיום  8 שנים אחרי, שירלי מסכמת : בזכות ד"ר רזיאל ומעקף הקיבה המוצלח שיצרה בי, השלתי מעליי 85 ק"ג. קרוב לשנתיים אחרי עברתי ניתוח פלסטי משולב – מתיחת בטן וירכיים ופשוט…נולדתי מחדש. עכשיו היא מספרת על המסע המיוחד שלה, שעזר לה לגלות את שירלי האמיתית, זו שהייתה חבויה וכבויה כל השנים מתחת לשכבות השומן ועל הדרך שלה לעזור למנותחים בריאטריים לעבור תהליך משנה חיים כמוה ולזכות באיכות חיים ובריאות.

נשמה של שמנה שירלי

אז…איך הכל התחיל ?

שירלי מספרת : "מאז שאני זוכרת את עצמי – הייתי שמנה. הייתי נכדה ראשונה ובת ראשונה במשפחה, דור שני לניצולי שואה. הרבו לפנק אותי, בפינוק שבא גם לידי ביטוי בכמויות אוכל גדולות. בגיל 5 בלבד כבר הייתי אורחת קבועה בבלינסון, במרפאה אנדוקרינית להשמנת יתר…והשיא היה בדיאטה הראשונה הרצינית שעשיתי מיוזמתי בתקופת גיל ההתבגרות, בגלל ניתוק חברתי לו גרם עודף המשקל.

ה-דיאטה של חיי, בה הצלחתי להשיל 50 ק"ג ב-6 חודשים (ט ע ו ת שגרמה לנזק גופני ארוך טווח) הייתה לקראת הגיוס, כש"חרב" ה"פטור משירות סדיר בשל עודף משקל" מרחפת מעל ראשי. בזכות הדיאטה הצלחתי להתגייס וסופסוף יכולתי להרגיש "שווה" כמו כולם. הדיאטה לא החזיקה מעמד זמן רב לצערי ו…סיימתי שירות צבאי מלא של שנתיים עם עליה של כל המשקל שירד בתוספת "ריבית". מאז עברתי דיאטות רבות, מכל הסוגים, השיטות ואבקות הקסמים, ללא הועיל".\

" בתחילת נובמבר 1998, התאשפזתי לקראת ניתוח SRVG שכלל פתיחת בטן כפי שהיה נהוג לעשות בזמנו. הייתי בחורה צעירה, מלאת רצון ומוטיבציה לתהליך שאמור היה להוביל לשינוי המיוחל בחיי ששיאו – משקל תקין.

אלא שתכניות לחוד ומעשים לחוד.

שמנה במסע משנה חיים

בשל סיבוך לא צפוי בניתוח אושפזתי לפרק זמן ארוך (3 חודשים רצופים) בהם עברתי עוד 2 ניתוחי תיקון שכללו גם הם פתיחת בטן, כשבסופו של דבר לא היה מנוס ו"אפקט הניתוח" – בוטל (קו הסיכות נפתח והטבעת הוצאה). זו הייתה תחילתה של תקופה ארוכה ולא פשוטה – רגשית ונפשית, שנחתה עליי ללא שום הכנה מוקדמת. הנפש (כמו הקיבה) – הייתה מצולקת ועל כך נוספה העובדה שנותרתי ללא שום "כלי עזר" שיסייע לי לרזות. בשלב זה החלה ההשמנה לצבור תאוצה מסוכנת".

"אני מגדירה את העשור שחלף מהניתוח הראשון עד הניתוח המתקן, כתקופה מכוננת בחיי. בזכותה – אם ניתן להגדיר כך "פוסט טראומה" – הגעתי לניתוח התיקון בידיעה ברורה שאני מחויבת לתהליך ואין שום אופציה אחרת מלבד השגת היעד ושמירה עליו. לתמיד.

 שתי ההחלטות החשובות בחיי : לעבור ניתוח חוזר, ע"י ד"ר רזיאל

למרות ההחלטה שגמלה בלבה במהלך האשפוז הארוך שלעולם לא תעבור עוד ניתוח הרזיה מכל סוג שהוא – מצאה עצמה שירלי בינואר 2008, מתעניינת שוב בתחום ניתוחי ההרזיה שהלך ותפס תאוצה, באמצעות פורום "קיצורי קיבה" ב "תפוז" ובאתר מלב"י.

"בזכות האתרים הללו למדתי, שבשל העבר הניתוחי העגום שלי, האופציה היחידה העומדת בפניי היא מעקף קיבה ושוב, בפתיחת בטן מלאה. זה היה לא קל לעיכול, תרתי משמע, במיוחד לאור הסיבוכים האפשריים העלולים לקרות מפתיחת בטן חוזרת. האמת היא שבפעם הראשונה שקראתי על הניתוח חשבתי לעצמי "אין מצב שאת עושה את זה שוב לעצמך". ההבנה שמדובר בניתוח מורכב שכולל "התעסקות" במעיים, חיתוך הקיבה והגבלת יכולת האכילה, לרבות היותו ניתוח בלתי הפיך – גרמה לי פשוט לכבות את המחשב. נלחצתי כהוגן.

אבל…לא יכולתי לברוח מהמצב. שקלתי כבר קרוב ל 170 ק"ג והייתי חייבת "גלגל הצלה עצמי" מעצמי, כדי לחיות, וכך – חזרתי למחשב והפעם קראתי ה-כ-ל, את כל החומר הרפואי-מקצועי שהיה קיים בזמנו על הניתוח, יומני אשפוז של מנותחים וכל מידע נוסף שהיה בנמצא.

טבעת לא באה בחשבון מבחינתי, שרוול היה אז חדש מדי ללא מחקר ארוך טווח המלמד על יעילותו ומעקף תריסריון הרדיקלי, שהנו ניתוח ההמשך של השרוול – גם ירד מן הפרק (אז, לצערי…והיום לשמחתי) למרות שמבחינת ה BMI הייתי מתאימה מאוד".

"ה-BMI שלי הגיע ל-56.8 (היום אני בכלל לא מבינה איך חייתי ככה) שמוגדר כ"סופר השמנת יתר חולנית", והבנתי שאין מנוס", היא מסבירה. "קבעתי תור לפגישת ייעוץ ראשונית אצל מס' מנתחים בכירים, ותיקים ומנוסים בניתוחים חוזרים וביניהם ד"ר אסנת רזיאל, שהייתה אהודה ומומלצת מאוד בקרב המנותחים.

לא פעם אני נזכרת בהתרגשות בפגישה הראשונה שלנו, בה כבר ידעתי שהיא זו שתנתח אותי. אשתף גם אתכם במחווה האנושית שבזכותה שמור לה לנצח מקום חם בליבי.

מרפאת מלב"י שכנה בסוף מאי 2008 במבנה הישן והצפוף של ביה"ח אסותא, במרכז ת"א.

חיכיתי בסבלנות, התרגשות ומתח לתורי. הדלת נפתחה וד"ר רזיאל יצאה ממנה כדי להתארגן לפגישה הבאה – איתי.  לאחר מבט מחויך וברכת שלום התבקשתי להמתין מספר דקות, במהלכן, בעודי יושבת בקצה המסדרון המוביל לחדרה, ראיתיה בזווית העין (היא לא ראתה אותי) מחליפה כסאות בין החדרים. הוזמנתי להיכנס לאחר פרק זמן קצר והתיישבתי. בחדר היו 2 כסאות, האחד עם ידיות בצדדים והאחר – בלעדיהן.

למעט המבוכה האישית שלי וההבנה המצערת שבאמת לא הייתי נכנסת לכסא השני מפאת גודלי דאז – אני לעולם אוקיר לד"ר רזיאל תודה על המחווה הרגישה. היה במחווה הזו מכל הטוב הטמון בה : יחס אנושי ובלתי אמצעי, רגישות, הכלה, אמפתיה, הבנה אמיתית למצוקה והתנהלות "בגובה העיניים".

התכונות הללו, לרבות מקצועיותה וניסיונה רב השנים של ד"ר רזיאל הם שמזכים אותה עד עצם היום הזה מבחינתי, ומבחינת רבים אחרים, במלוא הכבוד וההערכה לפועלה, ולאנושיותה".

הפגישה שארכה מעל לשעתיים, בה עברתי גם אצל דיאטנית ופסיכולוגית הסתיימה באישור חד משמעי שאני "מתאימה לניתוח" (עם 170 ק"ג התחלתיים, יתר לחץ דם, שומנים בדם, כבד מוגדל ושומני במיוחד, הזעה, עייפות וכל אותם סממנים שכל קשר בינם לבין בחורה בת 36 – מקרי בהחלט, איך לא אקבל אישור ?) ונקבע לי תור לניתוח לשבועיים אחרי – אמצע יוני 2008.

שבועיים ! וואו. לא הכנתי את עצמי למהירות הזו (זה רק אומר עד כמה הדבר היה נחוץ ודחוף), ומצד שני – רציתי כבר "לגמור עם זה", לעבור את הניתוח בשלום ולהתחיל לחיות, ולרזות !

בסופו של דבר נותחתי רק באוקטובר (2008), משום שהייתי חברה בקופ"ח שלא זיכתה אותי באפשרות לעבור את הניתוח באסותא ויותר מכעיס מכך – התנתה מעבר ניתוח רק ע"י "רופאים שבהסדר" מתוך רשימה של מנתחים שלא היו מתאימים לי, בגלל עברי הניתוחי.

האמת, שכשאני חושבת על כך היום, זה ממש הלכה למעשה של הפתגם "כל עכבה לטובה" כי שם התחיל השינוי האמיתי עבורי, תחילת הדרך להצלחה, במעבר לקופ"ח אחרת כדי לעבור את הניתוח אצל ד"ר רזיאל.

shirli_fisher_befor_and_after01

קביעת מועד הניתוח והתקופה שאחריו…
שירלי מספרת : "את התור לניתוח קבעתי בתאריך שאני בעצמי בחרתי, 26.10.08  באדיבותה של שלומית, מתאמת הניתוחים במלב"י דאז, שעזרה לי רבות גם בהמשך הדרך, וגם לה התודה והברכה. מרגע קביעת התור החיוך לא ירד לי מהפרצוף. ידעתי שאני בידיים בטוחות ומנוסות, שזה הזמן שלי לשינוי ושהפעם – זה יצליח.

החלטתי לשתף רק את ההורים, אחותי ושתי חברות קרובות.

זו הייתה החלטה שהגיעה אחרי ניסיון מר מהניתוח הקודם, בו סיפרתי כמעט "לכל העולם" וכשקרה מה שקרה – לא היה לי כח נפשי לספר מה עברתי, ואנשים פשוט הסיקו ש…הרסתי את הניתוח, שלא התגברתי על יצר האכילה שלי ולכן גם הניתוח לא עזר לי לרזות.

בכל מקרה…

הזמן חלף די מהר, חגי תשרי עברו בצורה טעימה  (לא עשיתי "מסיבות פרידה" מהאוכל אבל בהחלט הרשיתי לעצמי להתכבד בלי שמירת קלוריות…) ו…נכנסנו לחודש אוקטובר, אז גם הייתי צריכה להתחיל ב"דיאטת החלבונים" המפורסמת. קל לא היה לי, בכלל.

זה היה חודש טעון וקשה רגשית.

בשנתיים שקדמו לו, ליוויתי את בנה הפעוט של חברתי הטובה שחלה במחלה קשה, החלים ואז, לאחר חצי שנה שקטה – המחלה חזרה ביתר שאת.

הילדון המתוק נפטר יומיים לפני הניתוח שלי והוא עוד לא בן 4.

בהלוויה התפרקתי לגמרי, גם מהאובדן הקשה וגם מכל המתח שצברתי לקראת הניתוח. זה היה סופשבוע קשה ביותר, מכל הבחינות, כשביום שבת, היום שלפני – עוד התבקשתי להיות על נוזלים בלבד.

אם לא הייתי כ"כ שלמה עם ההחלטה לעבור ניתוח, אין לי ספק שהייתי דוחה את המועד לאור הנסיבות, אלא שהחלטתי שגם אני הגעתי ל"ישורת האחרונה" ושהניתוח הוא מבחינתי – הסיכוי האחרון להצלת חיי.

יום הניתוח החל בשעה 4 לפנות בוקר, לאחר שינה-לא שינה קצרה. התלבשתי באיטיות, שרכתי בקושי, כרגיל, את הנעליים ו-הצטלמתי רגע לפני היציאה מהבית בתמונה שממחישה את המתח, העצבות והתקווה לשינוי .

הניתוח, שהחל לאחר סשן בדיקות אחרונות ולחץ דם היסטרי במיוחד, היה ארוך ומורכב, עם פתיחת בטן והידבקויות רבות כצפוי מניתוח חוזר (לאחר 3 ניתוחי בטן קודמים). ד"ר רזיאל בהחלט עבדה קשה באותו יום (אני הייתי המנותחת היחידה) ובסופו של דבר, יצרה לי מעקף קיבה מושלם וארוך במיוחד, כיס קיבה קטן והעניקה לי חיים חדשים. אני מברכת אותה על כך כל יום מאז.

כשאני קוראת את דוח הניתוח ומשווה אותו ל"מפת הדרכים" (הסבר לאופן ביצוע הניתוח) שקיבלתי מד"ר רזיאל בע"פ בפגישתנו הראשונה – לא נותר לי אלא להתפעל ממלאכת המחשבת והמקצועיות הרבה שלה. זה פשוט מדהים לדעת, שכל התהליך המורכב הזה, שהומחש בעט על דף לבן – בוצע בגופי.

הייתי מאושפזת 6 ימים עם כל הנלוות – אינפוזיה, תרגילי פיזיו לשיפור ה נשימה, שיקוף וק"ת ומשככי כאבים לפי הצורך, וביום שישי 31.10.08 יצאתי משערי ביה"ח על שתי רגליי, מעוקפת קיבה כדת וכדין.

הירידה במשקל הייתה מהירה.

קרוב ל 40 ק"ג ב-4 החודשים הראשונים. 70 ק"ג בתום השנה הראשונה.

כשהופיע המספר 99 על צג המשקל הדיגיטלי (כשרכשתי אותו שמחתי שיכולתי למצוא משקל שמתאים לשקילה עד 180 ק"ג!) – שלחתי תמונה במייל לד"ר רזיאל. זה היה אושר גדול, אני (!) דו ספרתית !

את האמת ? בכלל לא עיכלתי שירדתי כ"כ הרבה ויחד איתי הסביבה, שנדהמה לנוכח התכווצותי המהירה. זה היה משמח ומלחיץ גם יחד.

משמח – כי הייתי בשיאי, היה לי טוב, הרגשתי קלה ופעילה.

מלחיץ – כי הרגשתי שאני במבחן ההוכחה, בו כולם מחכים לראות מתי אשמין חזרה (זה לא קרה, ולא יקרה…).

החלפתי מלתחות בגדים בזו אחר זו, כל מה שהיה גדול עליי – העברתי.  לא רציתי שום זכר ל"אוהלים" שנהגתי ללבוש, או לחולצות-הזהות-רק-בצבעים-שונים שרכשתי מעת לעת, במחירי שיא, כי עד שמצאתי בגד שעלה עליי, רכשתי את כל הסדרה…(אין ספק שחנויות הבגדים המובילות למידות גדולות הפסידו "לקוחת זהב" והמכירות שלהן ירדו פלאים "בגללי").

מסרתי הכל – למעט זוג מכנסיים אחד, שנתפרו כחודש לפני הניתוח, היו צמודות עליי ביום הניתוח והיום, אני יכולה להיכנס אליהן יחד עם עוד 2 אנשים לפחות. זו מזכרת מתקופה אפלה, שתמיד תהיה לנגד עיניי כ"תמרור אזהרה" (תמונת המכנסיים הישנות והחדשות מעליהן, בתמונה המצורפת).

השינוי במצב הרוח היה דרמטי. הפכתי לאדם שמח יותר, אופטימי יותר, ידידותי יותר. הביטחון העצמי נסק, הרגשתי שהפכתי משקופה לגלויה, וראויה.

עצוב לי לדעת שבמשקל שיא של 170 ק"ג הייתי שקופה בחברה. "לא ספרו אותי" בכלל, הייתי מובנת מאליה, חסרת דעה וקול. אפילו בראיונות עבודה הייתי נפסלת אוטומטית על סמך המראה.

נכון להיום כל זה השתנה.

על השנתיים הראשונות אחרי הניתוח אני יכולה לכתוב ספר, אולי עוד אעשה זאת. אלו היו שנתיים מטלטלות מאוד, עם המון חוויות חדשות, תובנות עמוקות ושינויים בכל תחומי החיים, כולל עבודה חדשה וקבועה, רכישת חברים חדשים, "אחים לדרך" ופרידה מחברים קרובים שהשינוי שלי "לא התאים להם".

בשנה השניה לניתוח השלמתי ירידה של עוד 15 ק"ג והגעתי "למנוחה ולנחלה" – למשקל של 85 ק"ג. בדיוק חצי ממצבי ההתחלתי.

גם כשאני כותבת את הנתון הזה היום, אני לא מאמינה. לא מאמינה שההישג הזה הוא שלי, שכלי העזר שבחרתי לעצמי ממשיך להוכיח את עצמו מדי יום. הגבלת הכמויות הוכיחה את עצמה, ואפילו לי, כבעלת הפרעת אכילה קשה – היא אפשרית ואני יכולה לה.

השלב השני – פלסטיקה (מתיחת בטן וירכיים בניתוח משולב)
עם הירידה המהירה והדרמטית במשקל הצטברו על גופי עודפי עור ושומן משמעותיים שגרמו לי להרגיש את כל מסת המשקל שרזיתי – כמו שק תלוי עליי. מתוך הבנה שספורט לא יעלים את המצבורים, פניתי לקבלת חוות דעת אצל מיטב הפלסטיקאים לקראת ניתוח הסרת עודפי עור בפלג גופי התחתון, שם המצב היה הכי חמור. כמו בתהליך המקדים למעקף הקיבה, גם פה ה"קליק" הראשוני היה ברור.  ד"ר בני מייליק, כירורג פלסטי בכיר נתן לי את התחושה ש"יש על מי לסמוך" ושהוא יהיה האחראי לשינוי הדרמטי השני שאעבור – עיצוב הגוף לאחר הירידה במשקל, ואכן, לא טעיתי. מדובר בהחלט ברופא מקצועי, מומחה בתחומו ואמן בעיצוב הגוף.

התהליך היה די קצר, ולאחר קבלת התחייבות מלאה של קופ"ח לניתוח, אישור שהוגדר כ"נדיר ונדיב" (אפילו חברי הוועדה להסרת עודפי עור הבינו את חומרת המצב) עברתי ניתוח משולב – מתיחת בטן וירכיים בסוף אוגוסט 2010.

עיצוב פלג הגוף התחתון הגיע בדיוק בזמן, ונעשה כמקובל לאחר תקופה של התייצבות במשקל. זהו ניתוח לא פשוט בכלל, במיוחד אם הוא משולב (2 אזורים מנותחים) ומומלץ להגיע אליו בשלים מבחינה נפשית, פיזית, רגשית ובריאותית – מבחינת ערכי ויטמינים חיוניים ומאגרי ברזל על מנת להקל את ההתאוששות ממנו.

ההחלמה הייתה ארוכה ולא קלה בלשון המעטה, בשיא עונת הקיץ – (טיפ ממני : פלסטיקה עושים רק בחורף…) – וגם עליה ניתן להרחיב בפרק שלם מיוחד ובכ"ז – תוצאותיו של הניתוח המורכב היו מהפכניות.  פלג הגוף התחתון שלי עוצב מחדש וקיבלתי "מראה נשי" עם בטן שטוחה, עיצוב אזור המותניים ומתיחה מקסימלית של הירכיים. גם אחרי הניתוח הפלסטי הוחלפה כל הגרדרובה.

צנחתי אחריו בעוד 2 מידות (הגעתי למידה 42 במכנסיים ו-40 בחולצות. אני ! שהייתי תופרת בגדים במיוחד זכיתי להיכנס לחנויות כמו זארה / קסטרו ושות') ולקח לי הרבה זמן להתרגל למראה החדש והשטוח.

חיים חדשים…

שירלי מבקשת להדגיש כי "ההתמודדות היא יומיומית. חשוב לזכור שהניתוח אינו מעשה קסמים. זהו ניתוח קיבה ולא ניתוח מח". "הראש השמן" (כהגדרתה) לא נעלם יחד עם הק"ג הנושרים והוא תמיד יהיה שם, וינסה להקשות על ההתמודדות. האחריות ועבודת התחזוקה – כולה עלינו".

"אני לוקחת איתי לכל מקום את המשפט ששמעתי בזמנו מד"ר רזיאל "הכל מתחיל בבחירות נכונות של המזון".

ברגעים קשים במיוחד (ויש כאלה) המשפט הזה מציל אותי, פשוטו כמשמעו, ומנתב אותי לבחירה "נכונה" של סוג המזון. כמובן שגם נשנושים "מותרים" מעת לעת, אבל חשוב להיות במודעות כל הזמן כי רק כך השליטה בידינו.

ומה עכשיו ? מסיכון לסיכוי… 10 התובנות וההמלצות של שירלי :

  1. הירידה במשקל:
    נמשכה כשנתיים והסתכמה ב-85 ק"ג (מתוך 90 ק"ג משקל עודף). 8 שנים אחרי – עליתי 5 ק"ג, שזה הישג בפני עצמו למי שהייתה יכולה לעלות כמות כזו בשבוע, לפני הניתוח.
  1. תחושת שובע:
    עוד פרק ארוך בספר שאוציא לאור בעתיד. תחושה שלא תשווה לשום דבר אחר, שמעולם לא הייתה לי לפני כן וכבר 8 שנים אני נדהמת מהשפעתה ומעוצמתה. זוהי אחת ה-מתנות (אם לא ה…) של הניתוח המופלא הזה, וניתן להבינה באמת רק אחרי.
  1. בדיקות דם:
    אחת לחצי שנה. תמיד שמחה לגלות ערכים תקינים בתפקודי הכבד ובכולסטרול.  יש לי מעט בעיה עם ערכי הברזל הנמוכים ואנמיה שדורשת עירויי ברזל מדי פעם, אבל זה ממש "בקטנה" לעומת מצבי הטרום ניתוחי.
  1. ויטמינים:
    חשוב להקפיד על נטילתם במקביל לאכילה של מזונות חלבוניים, במיוחד בשנתיים הראשונות. לאחר מכן ניתן לקחת מולטיויטמין לתחזוק.
  1. פעילות גופנית:
    צמד מילים שמעולם לא היו קשורות אליי (אלא אם הזזת אצבעות בשלט הטלויזיה נחשב/ת לפעילות גופנית) נעשות כיום מעת לעת, בעיקר בהליכות בחוץ ואופני כושר ביתיים.  לא מתחברת לחדרי כושר אבל היי…גם הליכה 3 פעמים בשבוע ב"חדר הכושר של העולם" (טיילת העיר) היא פעילות גופנית…
  1. בחירות נכונות של המזון:
    משפט מפתח. איך שלא נהפוך את זה, הניתוח מצריך שיתוף פעולה תמידי. אל תהיו שאננים ! כל ניתוח אפשר לעקוף ולכן כדאי מאוד לסגל הרגלים חדשים ולהטמיע מיומנויות נכונות בשנה הראשונה כדי להקל על ההתמודדות בשנים הבאות.
  1. ליווי דיאטנית ופסיכותרפיסט בשנה הראשונה ובשנים שאחרי – מומלץ. מדובר במסע מציף רגשית ותמיכה של אנשי מקצוע הנה כמעט הכרחית כדי "לעבור אותו בשלום" ולמקסם את התוצאות ממנו.
  1. בגדים ! מידות שפויות, מחירים זולים ואושר גדול בתאי המדידה. בין מידה 60 וצפונה למידה 40/42 עוברות המון קלוריות. המאמץ משתלם !
  1. לאחר שנים של "ניהול" פורום בפורטל "תפוז", עברתי לנהל קבוצה בפייסבוק, המיועדת למנותחים בריאטריים (בלבד) שנקראת "מסיכון לסיכוי בזכות הבריאטריה". אתם לקראת ניתוח בריאטרי או אחריו ? מוזמנים לשלוח אליי בקשת חברות (שירלי פישר) בפייסבוק עם רקע קצר אודות הניתוח שעברתם או הנכם מיועדים לעבור ואצרף אתכם לחבורה.

תוכלו למצוא בקבוצה קהילה חמה ותומכת של מנותחים ותיקים, שישמחו לחלוק מהמידע והניסיון האישי שלהם. אין כמו שיתופים שבאים מתוך "מכנה משותף" אמיתי כדי להעצים ולחזק. אתם מוזמנים לחבור אלינו בשמחה.

  1. "תעבירו את זה הלאה" – אשמח לסייע מניסיוני למתלבטים, למועמדים לקראת ניתוח ולמנותחים בכל שלב בתהליך. אני באמת רואה בכך שליחות. אתם מוזמנים לפנות אליי באמצעות המייל  shir.with.love@gmail.com ונתקדם משם.

תודות…

לסיכום, אומרת שירלי, "אני ממליצה על התהליך מכל ו"קול" הלב.

מדובר בתהליך מרתק, מלא תובנות שיוביל אתכם לשינויים בכל תחומי החיים.

חשוב להגיע אליו עם רצון אמיתי לשינוי. הוא מעניק כלי עזר יעיל ואפקטיבי להתמודדות ובהחלט אפשרי לביצוע".

ברצוני להודות מעומק הנשמה :

לד"ר אסנת רזיאל, האחת והיחידה, על הליווי לאורך כל הדרך  והזמינות האישית גם 8 שנים אחרי ! על התמיכה, האכפתיות, הדאגה, ההכלה ועל עצם היותה. אני מרגישה שהיא הצילה אותי (מעצמי) והעניקה לי הזדמנות שנייה לחיים טובים ובריאים.

לאמי – שותפתי לדרך (ותודה גם בשמה כמובן לדר' רזיאל – את "המלאך השומר" שלנו).

לכל הצוות במלב"י, לצוות המחלקה הכירורגית ולצוות טיפול נמרץ באסותא ת"א.

לחבריי הותיקים והחדשים, המנותחים – שותפיי למסע, על הדרך המשותפת, הפרגון, השיתופים והתובנות.

רק בריאות, לכולנו !

שירלי.

shir.with.love@gmail.com

מרכז לטיפול בהשמנת יתר

מלב"י, המרכז הרפואי לטיפול בהשמנת יתר, הוקם בשנת 2005 לאור העלייה הדרמטית במימדי ההשמנה בישראל. זאת, במטרה להעניק טיפול אישי ומקצועי למטופלים, שסובלים מהשמנת יתר, וללוותם לטווח ארוך תוך הכוונה בתהליך הירידה במשקל ובהתמודדות על שמירתו. הגישה הרב תחומית לטיפול בהשמנת יתר מרכז מלב"י הביא לארץ את הגישה הרב תחומית לטיפול בהשמנת יתר, ואת התפיסה לפיה הטיפול בהשמנת יתר קיצונית ייעשה תמיד תוך שילוב מומחים מהתחומים השונים. אנו מאמינים כי ניתן לשפר את איכות החיים והבריאות של המטופלים שלנו, תוך בניית מעגל תומך ופתרון אישי רב תחומי לכל מטופל…. למידע נוסף »

מומחים

  • פרופ' דוד גויטיין

    כירורג בכיר ומנתח במלב"י- המרכז הרפואי לטיפול בהשמנת יתר, מקבוצת "אסיא מדיקל". מנהל היחידה לכירורגיה בריאטרית ומטבולית בבית החולים שיבא תל השומר, מומחה בכירורגיה בריאטרית וכירורגיה זעיר פולשנית. … למידע נוסף »

    שליחת שאלה
  • ד"ר נאסר סקרן

    ד"ר נאסר סקרן, מומחה בכירורגיה בריאטרית ולפרוסקופית מנתח בכיר באסיא מדיקל, יו"ר החברה הישראלית לכירורגיה בריאטרית, מנהל המרכז לכירורגיה בריאטרית במרכז הרפואי "העמק", עפולה… למידע נוסף »

    שליחת שאלה
  • ד"ר עמיר סולד

    יו"ר ומנהל רפואי של אסיא מדיקל. מנתח בכיר ומומחה בולט בניתוחים זעיר-פולשניים (כירורגיה לפרוסקופית). מייסד היחידה לכירורגיה אנדוסקופית ב"איכילוב" ומייסד האיגוד הישראלי לכירורגיה אנדוסקופית…. למידע נוסף »

    שליחת שאלה
  • ד"ר דין קרן

    גסטרואנטרולוג בכיר ומנהל המרפאה לגסטרואנטרולוגיה בריאטרית בבי"ח בני ציון, מומחה התזונה והגסטרואנטרולוגיה של אסיא מדיקל
    למידע נוסף »

    שליחת שאלה

מחקרים דומים