ניתוח המיועד למטופלים הסובלים מליקוי שמיעה הולכתי או מעורב על רקע אוטוסקלרוזיס. מחלה זו הינה יחודית לאוזן ומתאפיינת בספיגה ויצירת עצם סקלרוטית המביאה באופן הדרגתי לקיבוע של עצם הארכובה (העצם השלישית בשרשרת עצמות השמע והקטנה ביותר בגוף האדם).
במהלך הניתוח מבצעים אקספלורציה של חלל האוזן התיכונה ובדיקת תנועתיות שרשרת עצמות השמע. במידה ואכן נמצא קיבוע של הארכובה, מפרידים את העצם המקובעת ומחליפים אותה בפרוטזה שנעה במקומה.
חשוב לציין כי הניתוח אינו עוצר את התקדמות המחלה.
ברוב המקרים, המחלה מתקדמת לתוך השבלול ומביאה באופן איטי והדרגתי גם לירידה בפוטנציאל השמיעה הבסיסי. כאשר מתוסף לליקוי השמיעה גם מרכיב עצבי, המטופל יזדקק למכשיר שמיעה על אף שעבר את הניתוח.
קרי, הניתוח חוסך שימוש במכשיר שמיעה לפרק זמן מסוים, בדר"כ מדובר בשנים. רוב המועמדים לניתוח יכולים להפיק תועלת ממכשיר שמיעה ועל ידי כך להימנע מהניתוח. ניתן להציע את הניתוח למטופלים העומדים בקריטריונים ואינם מעוניינים בשיקום באמצעות מכשיר.
אורך הניתוח כשעה, מבוצע בהרדמה כללית, סיכויי הצלחה 95%.
תופעות לואי וסיכונים:
- סיכונים כלליים: סיבוכי הרדמה כללית, זיהום, דימום.
- סיכונים ספציפיים לניתוח אוזן: פגיעה בעצב הפנים, פגיעה בחוש הטעם, סחרחורת זמנית.
- סיכונים ספציפיים לניתוח זה: פגיעה באוזן הפנימית (לברינטיטיס) המתבטאת בליקוי שמיעה תחושתי עיצבי בדרגות חומרה שונות עד חרשות, סחרחורת ממושכת, וטינטון – כ 1%. נקב בעור התוף. כליאת תאי אפיתל בחלל האוזן התיכונה עלולה ליצור כולסטאטומה במקרים נדירים. שינוי מבני במהלך עצב הפנים לעתים אינו מאפשר הכנסת פרוטזה, במקרה זה יסתיים הניתוח באקספלורציה בלבד ולא צפוי שיפור בשמיעה.
