אסיא מדיקל > מחקרים ומאמרים > סרטן השד: שכיחות, אבחון וטיפול

סרטן השד: שכיחות, אבחון וטיפול

ד"ר תמי קרני

מומחית בכירורגיה כללית ואונקולוגיה. יוזמת ומקימת מכון השד באסף הרופא
למידע נוסף »

שלח שאלה

שכיחות סרטן השד

סרטן השד, הנוצר כתוצאה מחלוקה לא מבוקרת של אחד התאים המצפים את בלוטות החלב, הוא המחלה השכיחה ביותר מבין מחלות הסרטן בקרב נשים. אף על פי כן, התמותה מהמחלה נמוכה, ומהווה רק כ- 15% מהתמותה ממחלות הסרטן השונות.

סרטן השד

בשנת 2007, סרטן השד היה שכיח יותר בצפון אמריקה, צפון אירופה, אוסטרליה, ברזיל וישראל. למרות ששכיחות סרטן השד בעולם עלתה בשנים 2003-1930, ב- 2003 חלה ירידה משמעותית בשכיחות המחלה, אשר נמשכה גם ב- 2004. חוקרים בארה"ב סבורים כי הירידה בשכיחות המחלה בקרב נשים בגיל המעבר בארה"ב נבעה מהירידה בנטילת הורמונים להקלה על תופעות גיל המעבר, עקב פרסומים על תופעות הלוואי שלהם.

גורמי הסיכון
הגורם לגידול בשד אינו ידוע, ולכן גם טיפול מניעתי לפני התפרצות המחלה אינו קיים. יחד עם זאת, מחקרים סטטיסטיים מצביעים על גורמי סיכון שונים לחלות במחלה, שלחלקם יש הסברים ביולוגיים:

  • מין: נשים נמצאות בסיכון גבוה יותר מגברים. על כל 150-100 נשים נמצא גבר חולה.
  • גיל: שכיחות סרטן השד עולה ככל שעולה הגיל.
  • גיל וסת ראשונה: הסיכון גבוה יותר כשגיל הווסת הראשונה הוא מתחת ל- 12 שנים.
  • גיל הפסקת הווסת: הסיכון גבוה יותר כשגיל הפסקת הווסת הוא מעל 55 שנים.
  • גיל הלידה הראשונה: הסיכון גבוה יותר כשהלידה הראשונה מתרחשת מעל גיל 30.
  • סיפור משפחתי: סרטן שד במשפחה מגדיל את הסיכון לחלות במחלה.
  • טיפול הורמונאלי חליפי: נטילת הורמונים להקלה על תופעות גיל המעבר מעלה את הסיכון ללקות בסרטן שד.

מודעות לגורמי הסיכון יכולה לסייע לאבחון מוקדם ולשפר את סיכויי ההחלמה.

אבחון מוקדם: כיצד?
לסרטן השד אין סימנים וסימפטומים בשלבים הראשונים, אולם ישנן כמה דרכים לגלות אותו, גם בשלב מוקדם. למעשה, הסיכויים לאתר את הגידול בשלב מוקדם גדלים, כאשר הכירורג מתאים לאישה את הבדיקות הנכונות לפי מבנה השד שלה ואת תדירות הבדיקות לפי דרגת הסיכון שלה.

רופא כירורג מיומן, אשר בדק וניתח נשים רבות, יכול לאבחן גידול סרטני ברמת דיוק גבוהה מאוד. ואולם, מאחר שקשה לזהות בבדיקה ידנית גידול הקטן מ-1 ס"מ, במיוחד כאשר השד גדול או סמיך מאוד, ניתן לבצע כמה בדיקות, על מנת לסייע באבחון מוקדם. להלן סקירה כללית של הבדיקות השונות ומידת ההתאמה שלהן לפי מבנה השד ודרגת הסיכון של האישה:

ממוגרפיה מתאימה מאוד לשדיים שהם כבר שומניים ברובם, כלומר בגיל מבוגר יותר, משום שבצילום נראה השד שחור וכל גוש בולט על רקע זה בצבע לבן. בגיל צעיר או כאשר השד סמיך ומלא ברקמה, הזיהוי באמצעות ממוגרפיה פחות בולט. לעיתים הגידול הסרטני מופיע עם שקיעת סידן בתוכו, דבר שמקל על האבחון גם כאשר הגידול קטן מ- 1 ס"מ. בכל מקרה, הסיכוי למצוא גידולים קטנים גדל, כאשר האישה מבצעת ממוגרפיה באופן סדיר, משום שניתן להשוות ממוגרפיה קודמת לחדשה ולהבחין בשינוי.

בדיקת האולטרה-סאונד מסייעת באיתור גושים בשדיים סמיכים, ומשלימה את בדיקת הממוגרפיה במקרים כאלה. בעזרת גלי הקול ניתן לראות טוב יותר את האזורים הסמיכים בשד.

ה- MRI, הבודק תכונות מגנטיות, רגיש מאוד אך אינו מדויק. הבדיקה עשויה להציג ממצאים רבים כחשד לגידול סרטני, אולם כדי לברר אם אכן מדובר בגידול צריך לבצע ביופסיה. בשל האחוז הגבוה של הביופסיות המיותרות, בדיקה זו מתאימה לנשים בסיכון גבוה, שהבדיקות האחרות פחות מתאימות להן.

בכל מקרה, חשוב להדגיש כי בדיקה עצמית אינה יכולה להחליף בדיקה מקצועית. נשים בדרך כלל ירגישו בעזרת מישוש רק גושים הגדולים יותר מ- 3 ס"מ.

אצל רוב הנשים החולות בסרטן השד בישראל נתגלתה המחלה בשלב מוקדם, כאשר הגידול היה קטן מ- 2 ס"מ וטרם התפשט לבלוטות הלימפה. הנתונים המעודדים נובעים מטיפול מקצועי רב תחומי, הכולל ניתוחים, טיפולי אונקולוגי, טיפול קרינתי, טיפולי ביולוגי, תמיכה נפשית, אונקופלסטיקה, יעוץ גנטי ועוד.

התקדמות בתחום הטיפול בסרטן השד
עד שנת 1973, הטיפול הכירורגי בסרטן שד היה כריתת שד מלאה. מחקרים רפואיים שנעשו מאז גילו שאין שוני בתוחלת החיים בין כריתת שד מלאה לכריתת הגוש, ואף לא בסיכוי של חזרת המחלה כגרורות. עוד התברר, שאם לא מקרינים את השד לאחר כריתת הגוש בלבד, החזרה המקומית של הגידול היא באחוזים גבוהים, אך אינה משפיעה על תוחלת החיים. לכן, ההמלצה כיום היא על כריתה חלקית והקרנות.

גם בנושא בלוטות הלימפה בבית השחי חלו התפתחויות מרשימות בעשור האחרון. נמצא כי יש בלוטת לימפה המשמשת כזקיף בכניסה לבלוטות הלימפה בבית השחי, אשר ניתנת לזיהוי על ידי הזרקת איזוטופים וחומר בעל צבע כחול לשד. בזמן הניתוח מוציאים רק בלוטה אחת או 2 המשמשות כזקיף, ושולחים אותן לבדיקה פתולוגית. אך ורק אם יש בהן גידול, ממשיכים וכורתים עוד בלוטות לימפה. כתוצאה מכך, אין פגיעה בניקוז נוזל הלימפה ולעיתים רחוקות מופיעה לימפאדמה, שהיא תופעת לוואי בלתי רצויה.

כמו כן, הנזק הקוסמטי בניתוחי השד הצטמצם מאוד, והתפתחו טכניקות פלסטיות לשחזורי שד, במקרים שבהם קיים צורך לכרות את השד כולו.

בתחום הטיפולים האונקולוגים, הבנויים מכימותרפיה, קרינה וטיפולים אנטי אסטרוגנים וביולוגיים, מסתמן שיפור משמעותי, מפני שמחקרים חדשים עוסקים ב"תפירת" טיפול אפקטיבי לפי התכונות הגנטיות של הגידול.

הטכניקות החדשות לטיפול בסרטן השד שיפרו לאין ערוך את סיכויי ההחלמה ואת איכות החיים של הנשים הלוקות במחלה. כיום יכולה כל אישה לבחור בטיפול שהוכח כיעיל ביותר, לנצח את הסרטן ולהאריך ימים.

מרכז לבריאות השד – ליידי אסיא

המרכז לרפואת השד ליידי אסיא, מבית אסיא מדיקל, המרכז לכירורגיה ורפואה התערבותית, הוא מרכז טיפולי יחיד מסוגו בארץ בתחום בריאות השד, שמעמיד לרשותך את כל שירותי רפואת השד המובילים בארץ.
למידע נוסף »

מומחים

  • פרופ' מרדכי גוטמן

    כירורג בכיר ומנתח ב"אסיא מדיקל", מנהל מחלקת כירורגית ב', מרכז רפואי "שיבא" תל השומר.
    למידע נוסף »

    שליחת שאלה
  • ד"ר מיכאל קורץ

    כירורג בכיר, מומחה בכירורגיה כללית ובכירורגיית השד, מנהל המרכז לבריאות השד במרכז הרפואי "סורוקה" באר-שבע.
    למידע נוסף »

    שליחת שאלה
  • פרופ' אייל ריינשטיין

    מומחה ברפואה פנימית וגנטיקה רפואית, מנהל המכון לגנטיקה בבית חולים מאיר בכפר סבא, מנהל השרות למחלות גנטיות ואונקוגנטיקה באסיא מדיקל . … למידע נוסף »

    שליחת שאלה

מחקרים דומים