Trigger menu Trigger search form
אסיא מדיקל > מחקרים ומאמרים > עוברים קיצור קיבה, מתייעצים עם האנשים הלא נכונים – ומסתכנים

עוברים קיצור קיבה, מתייעצים עם האנשים הלא נכונים – ומסתכנים

דיאטנית קלינית יפית קסלר

דיאטנית קלינית בכירה במרכז לטיפול בהשמנת יתר (מלב"י). בעלת תואר ראשון במדעי התזונה בהצטיינות, ותואר שני במדעי הרפואה בחוג לאפידימיולוגיה ורפואה מונעת מאוניברסיטת ת"א…. למידע נוסף »

שלח שאלה

מטפלים רבים שאינם מתחום בריאטריה מייעצים למנותחי קיצור קיבה וכך מסכנים את בריאותם. נייר עמדה חדש מסכם את המלצות הטיפול הרשמיות

בריאטריה מוסמכת

ניתוח קיצור קיבה (בריאטרי) נחשב לאחד הטיפולים היעילים להשמנה ולתחלואה הנלווית לה, ויותר ויותר מטופלים בוחרים לבצעו. עם זאת, חשוב לזכור שמדובר בהליך שאינו מתאים לכל אדם ודורש ליווי והדרכה של אנשי מקצוע. על כן, בתור התחלה, כל מועמד נדרש לעבור ועדה מטעם משרד הבריאות הכוללת דיאטן/ית, פסיכולוג/ית ורופא/ה שמטרתה לשלול מצבים שבהם הניתוח עלול לסכן את המטופל מבחינה פיזית או נפשית. כגון, אכילה בולמוסית שעלולה לגרום לחסימה בקיבה או לפציעתה. מטרה נוספת של הוועדה היא להעריך את מוכנותו של המועמד לשינוי גדול בהרגלי האכילה ובאורח החיים בכללו לאחר הניתוח, אשר נדרש לשימור הירידה במשקל והביטחון הגופני והנפשי.

כדי להתמודד עם השינוי הזה לאחר ניתוח קיצור קיבה חלק מהמנותחים נעזרים בליווי מקצועי של דיאטנים ופסיכולוגים המתמחים בבריאטריה וחלקם משתתפים בקבוצות תמיכה או פונים למטפלים שונים. לאחרונה נראה כי התחום נפרץ ורבים שאינם אנשי מקצוע מתחום בריאטריה מרשים לעצמם לעסוק בייעוץ למנותחים.

כך קורה למשל עם מטפלים שונים ואף עם "מנותחים ותיקים" שמנהלים בעצמם קבוצת תמיכה, בעיקר ברשתות החברתיות, ונותנים "טיפים" ל"מנותחים החדשים". כגון אילו מזונות מותר להם לאכול ואילו ויטמינים עליהם לקחת אחרי הניתוח. כך, מנותחים רבים נשמעים להמלצות לא מבוססות, שרובן נסמכות על חוויות או תובנות אישיות ולא על מחקרים שנעשו באלפי אנשים, ונמנעים מלהגיע למעקב רשמי אצל איש מקצוע — מה שעלול לסכן את בריאותם.

לדוגמה, ג', בת 60, פנתה לאשה שהגדירה עצמה כמטפלת בתזונה, וזו הנחתה אותה להפסיק עם תוספי התזונה ולהוריד מזונות רבים מהתפריט. יש לציין כי המנותחים חייבים ליטול את התוספים הללו בקביעות מכיוון שכמויות האוכל שהם צורכים קטנות מאוד ובשל אפשרות לתת־ספיגה של המזון בקיבה. כך, כעבור כמה חודשים הגיעה אלי ג' לאחר שאושפזה בשל מחסור בוויטמין B1 שהוביל לחולשת שרירים, בלבול וירידה בזיכרון שהיו עלולים להידרדר לכדי פגיעה נוירולוגית בלתי הפיכה. מצבה השתפר לאחר שחזרה ליטול ויטמינים ולאכול מגוון.

נייר עמדה של עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל 

לאור ההכרה בחשיבות הליווי המקצועי והשמירה על חיי המנותחים ואיכותם, פרסם לפני כחודשיים פורום בריאטריה של עתיד — עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל נייר עמדה המסכם את המלצות הטיפול, המתבססות על המחקר העכשווי ועל האיגודים הבינלאומיים בתחום. אלו כמה מעיקריו: לפני הניתוח מומלץ לבצע דיאטה במשך 2-3 שבועות שמטרתה להקטין כבד שומני (הצטברות שומן בתאי הכבד) ולהפחית את סיבוכי הניתוח הקשורים בו (למשל קושי בגישה לקיבה והארכת משך הניתוח), וליטול תוספי תזונה במידת הצורך כדי למלא את המאגרים; לאחר הניתוח יש ליטול ויטמינים ומינרלים במשך כל החיים ולהיצמד להנחיות דיאטה שיינתנו על ידי דיאטנית בריאטרית, שמטרתן לאפשר לקיבה להחלים ולמנוע כאבים, אי נוחות והקאות הנובעים מהאכילה. מכיוון שמזונות במרקם לא מתאים, למשל קשים או סיביים, יכולים לגרום לפציעה, כיב, חסימה, כאב והקאות, הנחיות אלו מציינות כי ההתקדמות בצריכת המזון צריכה להיות הדרגתית, החל מתזונה נוזלית צלולה, מעבר לנוזלים מלאים ולמרקם דייסתי ורך, ועד לכלכלה מאוזנת ומגוונת במרקם רגיל.

זאת ועוד, יש להיפגש עם דיאטן/ית בריאטרי/ת לפחות שש פעמים בשנה הראשונה לאחר הניתוח, ובהמשך פעם אחת עד שלוש בשנה; ויש לבצע בדיקות דם אחת לשלושה חודשים בשנה הראשונה, אחת לחצי שנה בשנה השנייה ולאחר מכן אחת לשנה במשך כל החיים. זאת כדי לעקוב אחר החסרים התזונתיים שעלולים להתפתח.

יפית קסלר היא דיאטנית קלינית־בריאטרית וחברת פורום בריאטריה בעתיד — עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל

עוד בנושא:

מסמך עמדה מטעם הדיאטנים והתזונאים בישראל 2016, בנושא מערך הטיפול התזונתי במנותחים בריאטריים

מחקרים דומים