Trigger menu Trigger search form
אסיא מדיקל > מחקרים ומאמרים > על הקשר שבין הרגלי אכילה לא נכונים, לחץ ועלייה במשקל

על הקשר שבין הרגלי אכילה לא נכונים, לחץ ועלייה במשקל

ד"ר אסנת רזיאל

מנהלת רפואית של מלב"י – המרכז לטיפול בהשמנת יתר. מנתחת מנוסה ובכירה מומחית בניתוחים לטיפול בהשמנת יתר. בוגרת התמחות-על בניתוחי השמנת יתר בארה"ב… למידע נוסף »

שלח שאלה

מחקר חדש מגלה כי לחץ, אכילה עד מלאות ואכילה מהירה מעלים את הסיכון לסבול מבעיות פסיכוסומטיות. ד"ר אסנת רזיאל עם המחקר והמסקנות

לחץ והרגלי אכילה

האם הרגלי אכילה לא נכונים יכולים לשמש סמנים מוקדמים למצבי לחץ? נראה שכן. בנוסף, כך לפי מחקר חדש, יביאו מצבי הלחץ הללו לעלייה במשקל. עוד עולה מהמחקר כי בחירת מזון בעל טעמים מתונים יותר כדרך חיים, יכולה להוריד את הדחפים לאכילה מוגברת ולעלייה במשקל. לדעת החוקרים, בעיות פסיכולוגיות הן גורם בעל חשיבות גבוהה באכילה ובבעיות מטבוליות, הבאות לידי ביטוי במחלות פסיכוסומטיות.

מטרת המחקר, שנערך ביפן ופורסם ב- Obesity Research & Clinical Practice, הייתה למצוא את ההקשרים שבין סוגים מסוימים של התנהגויות אכילה ובין תופעות פסיכוסומטיות או הנטייה למזון בעל טעמים מודגשים, בבדיקה של קבוצת גדולה של אנשים.

אכילה מהירה, אכילה עד מלאות והבעיות הרגשיות הנלוות להן

אכילה מהירה או אכילה עד מלאות מקובלות כגורמים העלולים לגרום לעלייה בגורמי סיכון מטבוליים, כולל השמנת יתר. אנשים הנוטים לאכול עד להרגשת מלאות, ואלו שאוכלים במהירות גבוהה הם בעלי סיכוי גבוה לסבול מבעיות פסיכוסומטיות. לקבוצה זו של אנשים יש גם נטייה למזון בעל טעמים חזקים. לחץ נפשי ונטייה לאכילת מאכלים בעלי טעמים חזקים יכולים להשפיע על צורת האכילה.

אנשים שאוכלים במהירות, או אלו שאוכלים עד הרגשה של מלאות הם בעלי נטייה גבוהה יותר לתופעות פסיכוסומטיות. אנשים הסובלים מבעיות פסיכוסומטיות הם בעלי נטייה גדולה יותר לדיכאון וחרדה.

המחקר: שאלון פשוט, ארבע קבוצות

המחקר נערך, כאמור, ביפן. נבדקו בו כ-11,200 משתתפים: 8,240 נשים, שממוצע גילן היה 51.6 שנים ו- 2,955 גברים שגילם הממוצע היה 52.9 שנים.

הנבדקים התבקשו לענות על שאלון פשוט על צורת החיים שלהם ועל בעיות בריאותיות. בין היתר נשאלו הנבדקים אם הם נוטים לאכול עד הרגשת מלאות, ואם הם אוכלים מהר יותר מאנשים שהם מכירים בסביבתם. גורמים בריאותיים שיכולים להיות קשורים למחלות פסיכוסומטיות נבחרו באקראי מתוך שאלון כללי על בעיות בריאות.

הגורמים שנבחרו קשורים לבעיות נפשיות או לבעיות פסיכוסומטיות. ה"מחלות" שנבדקו היו: עומס נפשי, הפרעות שינה, נטייה להפרעות בקצב הלב, שלשולים, פסימיזם, שכחה, כעס, יחסים בינאישיים לא תקינים, עייפות, מעי רגיז, קשיון בכתפיים, וכאבי גב (לומבגו), וכן נבדקה נטייה לאכול מזון בעל טעמים מודגשים.

הגברים והנשים במחקר חולקו לארבע קבוצות:
1. קבוצת הנבדקים שלא אוכלת עד מלאות ולא אוכלת מהר – כמחצית מהמשתתפים, גם אצל הנשים וגם אצל הגברים;
2. קבוצת הנבדקים שאוכלים עד להרגשת מלאות אך אינם אוכלים מהר;
3. קבוצת הנבדקים שאוכלים מהר אך אינם אוכלים עד מלאות;
4. קבוצת הנבדקים שגם אוכלים מהר וגם עד הרגשת מלאות – קבוצה שממוצע הגילים שלה היה הנמוך ביותר.

תוצאות המחקר

גם אצל הגברים וגם אצל הנשים נמצא קשר מובהק בין צורת האכילה ומספר המחלות הפסיכוסומטיות והנטייה למזון עם טעמים מודגשים. גם אצל הגברים וגם אצל הנשים שלא אכלו מהר ולא אכלו עד מלאות, נמצאה נטייה קטנה יותר משמעותית למזון עם טעמים מודגשים לעומת יתר הקבוצות.

דיון ומסקנות: הגורמים לסיכוי הגבוה לעלייה במשקל ולסיכונים מטבוליים

בסיום המחקר סברו החוקרים כי הבעיות הפסיכולוגיות הן גורם בעל חשיבות גבוהה באכילה ובבעיות מטבוליות, הבאות לידי ביטוי במחלות פסיכוסומטיות. הנבדקים שהרגלי האכילה שלהם היו קשורים בבעיות פסיכוסומטיות התלוננו על שלושה סוגי מחלות: כאבים במקומות שונים בגוף, הפרעות תפקוד של חלק מאיברי הגוף (למשל, הפרעות קצב, שלשולים, מעי רגיז), ועייפות.

עוד הבינו החוקרים כי השכיחות הגבוהה יחסית של בעיות פסיכוסומטיות באוכלוסייה שנבדקה מאפיין כנראה את אורח החיים העירוני ביפן, וכי האכילה עד להרגשת מלאות והאכילה המהירה, שתיהן קשורות בלחץ נפשי  מוגבר. לחץ זה יכול להיות מועצם על ידי בעיות נפשיות נוספות כגון דיכאון וחרדה, שביחד גורמים להעלאת התדירות למחלות פסיכוסומטיות.

העדפה למזון עם טעמים מודגשים קשורה בדרך כלל למזון עשיר יותר מבחינה קלורית ומשביע יותר. בנוסף, צריכה מוגברת של מלח מעלה את לחץ הדם ומעודדת שתייה של משקאות ממותקים. כמו כן, מצבי לחץ לא רק מעלים את כמות המזון שאנשים צורכים, אלא גם מסיטים את הרכב המנות לטובת מזון עשיר יותר בשומן. מכאן, שאותם אנשים שאוכלים תחת השפעת לחץ (ואוכלים מהר ועד הרגשת מלאות) הם בעלי סיכוי גבוה יותר לעלייה במשקל ולסיכונים מטבוליים.

עוד בנושא:

הרצאות החודש במלב"י

מרכז לטיפול בהשמנת יתר

מלב"י, המרכז הרפואי לטיפול בהשמנת יתר, הוקם בשנת 2005 לאור העלייה הדרמטית במימדי ההשמנה בישראל. זאת, במטרה להעניק טיפול אישי ומקצועי למטופלים, שסובלים מהשמנת יתר, וללוותם לטווח ארוך תוך הכוונה בתהליך הירידה במשקל ובהתמודדות על שמירתו. הגישה הרב תחומית לטיפול בהשמנת יתר מרכז מלב"י הביא לארץ את הגישה הרב תחומית לטיפול בהשמנת יתר, ואת התפיסה לפיה הטיפול בהשמנת יתר קיצונית ייעשה תמיד תוך שילוב מומחים מהתחומים השונים. אנו מאמינים כי ניתן לשפר את איכות החיים והבריאות של המטופלים שלנו, תוך בניית מעגל תומך ופתרון אישי רב תחומי לכל מטופל…. למידע נוסף »

מומחים

  • פרופ' דוד גויטיין

    כירורג בכיר ומנתח במלב"י- המרכז הרפואי לטיפול בהשמנת יתר, מקבוצת "אסיא מדיקל". מנהל היחידה לכירורגיה בריאטרית ומטבולית בבית החולים שיבא תל השומר, מומחה בכירורגיה בריאטרית וכירורגיה זעיר פולשנית. … למידע נוסף »

    שליחת שאלה
  • ד"ר נאסר סקרן

    ד"ר נאסר סקרן, מומחה בכירורגיה בריאטרית ולפרוסקופית מנתח בכיר באסיא מדיקל, יו"ר החברה הישראלית לכירורגיה בריאטרית, מנהל המרכז לכירורגיה בריאטרית במרכז הרפואי "העמק", עפולה… למידע נוסף »

    שליחת שאלה
  • ד"ר עמיר סולד

    יו"ר ומנהל רפואי של אסיא מדיקל. מנתח בכיר ומומחה בולט בניתוחים זעיר-פולשניים (כירורגיה לפרוסקופית). מייסד היחידה לכירורגיה אנדוסקופית ב"איכילוב" ומייסד האיגוד הישראלי לכירורגיה אנדוסקופית…. למידע נוסף »

    שליחת שאלה
  • ד"ר דין קרן

    גסטרואנטרולוג בכיר ומנהל המרפאה לגסטרואנטרולוגיה בריאטרית בבי"ח בני ציון, מומחה התזונה והגסטרואנטרולוגיה של אסיא מדיקל
    למידע נוסף »

    שליחת שאלה

מחקרים דומים