Trigger menu Trigger search form
אסיא מדיקל > מחקרים ומאמרים > מתח ואכילה: עצבים מביאים לי משקל יתר

מתח ואכילה: עצבים מביאים לי משקל יתר

ד"ר אסנת רזיאל

מנהלת רפואית של מלב"י – המרכז לטיפול בהשמנת יתר. מנתחת מנוסה ובכירה מומחית בניתוחים לטיפול בהשמנת יתר. בוגרת התמחות-על בניתוחי השמנת יתר בארה"ב… למידע נוסף »

שלח שאלה

לא צריך להיות רעב כדי לזלול המבורגר וגביע גלידה, מספיק להיות עצבני עם נטייה להשמנת יתר. ד"ר אסנת רזיאל וד"ר דלית וייסמן מצביעות על הקשר בין מתח וצריכת אוכל מוגזמת

שריפת אנרגיה באמצעות פעילות גופנית לא ירדה באירופה ובצפון אמריקה משנות השמונים ועד שנת 2005, אולם שיעור השמנת היתר דווקא כן עלה. חוקרים ביקשו להבין את המגמה והסיבות לכך ויצאו בשורה של מחקרים ומאמרים בחיפוש אחר התשובה למה אנשים משמינים.

ויסות צריכת המזון ובקרת האנרגיה כרוכות באיתותי "רעב" ו"שובע" הנוצרים בהיפותלמוס ובאיברים אחרים. במצבים מסוימים, כמו במצבי מתח או כאשר ישנו שפע של מזון, מערכת הפיצוי עלולה להשתלט וליצור מצב של צריכת מזון מוגזמת, ובטווח הארוך מאזן של אנרגיה חיובי.

מתח ואכילה רגשית

אוהב או רוצה אוכל?

"אהבת" (liking) אוכל, תחת אופיאואידים, היא הרכיב ההדוני ומתייחסת להנאה המתקבלת מהגירוי החושי הנגרם על ידי מזון. "רצייה" (wanting) תחת השפעת דופמין, היא רכיב התמריץ והמוטיבציה, ומתייחסת לחשק או למוטיבציה לצרוך מזון.

מחקרים, שנעשו לאחרונה, גילו קשר אפשרי בין מתח לבין השכיחות הגבוהה של השמנת יתר. הבחירה במזון בתקופה של מתח מניעה אותנו בדרך כלל לבחירה במזונות מתוקים ושמנים, ככל הנראה כי הם נתפסים כמפצים במיוחד.

הן במחקרים בבני אדם והן בעכברים, נמצאו ראיות לפיצוי באמצעות אוכל, במצבי מתח. ככל הנראה, המתח מוריד את רגישות מערכת הפיצוי לאיתותי המזון, והדבר בא לידי ביטוי בהפעלה פחותה של אזורים במוח, הקשורים לפיצוי באמצעות מזון. סביר להניח שישנו קשר, גם אם מורכב, בין מתח, פיצוי והתנהגות האכילה.

כועסים ולועסים

מטרת המחקר הייתה להעריך את השפעותיו של מתח פסיכולוגי אקוטי על הערך המפצה שיש למזון, במונחים של "אהבה" ו"רצייה", ועל צריכת המזון במצב של רעב ושובע בקרב אנשים שמנים לעומת אנשים ללא בעיות משקל עודף.

המחקר התבסס על הידע כי מתח עלול לגרום לאכילה גם בהיעדר רעב. מטרת מחקר זה הייתה להעריך את השפעתו של מתח פסיכולוגי אקוטי על פיצוי בצורת אוכל ועל צריכת אנרגיה בקרב אנשים עם משקל יתר, בהשוואה לאנשים במשקל רגיל.

נמדדו פרופיל התיאבון, הדופק, מצב הרוח ומידת החרדה (שאלון POMS/STAI). דופק מואץ ודירוגי כעס ובלבול גבוהים, אישרו מצבים של מתח נפשי לעומת מצבי רגיעה ומנוחה.

אנשים עם משקל יתר הראו גידול באחוז צריכת האנרגיה היומית שלהם על פני שתי ארוחות, במצב של מתח לעומת רגיעה. כמו כן, הם הדגימו צריכת מזון הקשורה למתח הנפשי בהיעדר רעב וכתוצאה מכך צרכו יותר אנרגיה.

ההנחה היא כי במצב של צום, הפיצוי באמצעות מזון וצריכת המזון לא יהיה שונה בין מצבי המנוחה למתח ובין אנשים שמנים לבין רגילים, היות שבמצבי צום מערכת הבקרה ההומיאוסטטית דומיננטית. עם זאת, במצב של שובע, ההנחה הייתה כי תחת השפעת מתח אקוטי, מערכת הפיצוי עלולה להתגבר על מערכת הבקרה ההומאוסטטית בקרב אנשים שמנים בהשוואה לאנשים במשקל רגיל, דבר שיוביל לצריכת מזון מוגברת.

שיטות ונבדקים

הנבדקים היו 42 אנשים לבנים בריאים (16 גברים ו-26 נשים; בגילאי 19-55) עםBMI  של 18.9-30.5. התנהגות האכילה שלהם נותחה באמצעות שאלון הבודק שלושה רכיבים: ריסון קוגניטיבי של אכילה, דיסאינהיביציה של הריסון ורעב.

הניסוי היה ניסוי cross-over באקראיות. נעשה שימוש בבדיקה מתמטית כדי ליצור את תנאי המתח לעומת הרגיעה אצל הנבדקים. מדדו את ריכוזי הקורטיזול באמצעות אותה בדיקה מתמטית, ונמצא כי ריכוזים אלה גדלו במצבי מתח.

כדי לבדוק אם מצב המתח גרם לשינויים פסיכולוגיים או פיזיולוגיים נעשה שימוש בשאלוני POMS, פרופיל מצבי הרוח, וב-STAI, מצבי חרדה, כמו גם במדידת דופק.

בדיקה ממוחשבת של אהבה ורצייה (liking and wanting)

לא התגלו הבדלים במדידות פרופיל התאבון בין אנשים במשקל יתר לבין אנשים במשקל רגיל, ובין מצבי מתח לעומת מצבי רגיעה.

לא היו הבדלים בערכי הדופק, ציוני POMS ו-STAI, בין אנשים במשקל יתר לבין אנשים במשקל רגיל.

בעניין צריכת האנרגיה הייתה השפעה כללית של הזמן: צריכת האנרגיה ירדה מהארוחה הראשונה לשנייה אצל הנבדקים במשקל הרגיל במצב הרגיעה ובמצב המתח, ואצל האנשים השמנים במצב הרגיעה, אולם לא במצב של מתח.

שמנים רוצים יותר חטיפים

המטרה העיקרית של המחקר הייתה להעריך בקרב נבדקים במשקל יתר לעומת נבדקים במשקל רגיל את השפעותיו של מתח פסיכולוגי אקוטי על ערכו המתגמל של האוכל במונחים של "אהבת" אוכל ו"רצייתו", ועל צריכת המזון במצבים של שובע וצום.

מדידות פרופיל התיאבון אישרו כי הנבדקים היו במצב של שובע אחרי הארוחה הראשונה, וכך ניתן היה לבדוק את השפעות המתח האקוטי על בחירת האוכל וצריכתו בהיעדר רעב.

"רציית" מזון וצריכת האנרגיה היו שונות בצורה ברורה מאוד בין הנבדקים במשקל רגיל לעומת הנבדקים עם משקל יתר. נראה היה שהאנשים במשקל רגיל לא הושפעו על-ידי מצב המתח: בשני התנאים, הן במנוחה והן במתח, רציית המזון וצריכת האנרגיה ירדו כאשר הם לא היו רעבים.

אצל האנשים השמנים, לעומת זאת, הייתה "רצייה" גבוהה יותר וצריכת מזון רבה יותר במצב של מתח לעומת רגיעה, בהיעדר רעב. "רציית" המזון הממוצעת שלהם, רצייה של קינוחים וחטיפים, וצריכת פחמימות ושומנים היו גבוהות יותר בהיעדר רעב במצב מתח לעומת מצב של רגיעה. ממחקרים אחרים נראה כי מתח פסיכו-חברתי קשור לעלייה גבוהה יותר במשקל בקרב אנשים שמנים או הסובלים מעודף משקל, אולם הדבר אינו ניכר בקרב אנשים במשקל רגיל או עם תת-משקל. נבדקים בתת-משקל אינם מתעניינים יותר באוכל כאשר הם במתח, ואילו אנשים במשקל יתר אוכלים יותר כדי להדחיק את המתח.

"רציית" חטיפים בהיעדר רעב ובמצבי מתח הייתה גבוהה יותר בקרב אנשים עם משקל יתר לעומת נבדקים במשקל רגיל. צריכת "האוכל המנחם" הזה היא ככל הנראה דרך להתמודד עם מתח. עם זאת, קיים סיכון כי מתח כרוני, בשילוב עם תזונה עשירה בשומנים ופחמימות יוביל להשמנה בטנית.

שמירה על מאזן האנרגיה

במצבי מתח, נראה היה כי הנבדקים עם משקל היתר, מאבדים שליטה על צריכת האנרגיה שלהם ומגבירים את צריכת האנרגיה למרות היעדר הרעב.

בהתאם להנחה נמצא כי במצב רגיל ללא מתח, מערכת הבקרה ההומאוסטטית עלולה להשתלט על בקרת המזון כדי לשמור על מאזן האנרגיה. עם זאת, במצבי מתח, מערכת הפיצוי עלולה להשתלט על מערכת הבקרה ההומאוסטטית אצל אנשים עם השמנת יתר בהשוואה לאנשים במשקל רגיל, והדבר מוביל לצריכה מוגברת של מזונות עתירי אנרגיה וטעימים.

לפי הממצאים האמורים, מתח אקוטי משפיע על רציית מזון ואכילה בהיעדר רעב, בקרב אנשים עם משקל יתר.

מחקרים קודמים הראו כי "אהבת" אוכל ו"רצייתו" הם תהליכים עצמאיים, המווסתים על ידי מערכות נוירו-ביולוגיות שונות. "רציית אוכל" יכולה לקבוע בצורה חזקה יותר את צריכת האנרגיה לעומת "אהבת" אוכל או מצב הדוני. תוצאות המחקר הנוכחי מראות כי "אהבת" אוכל אינה מושפעת על-ידי מתח או משקל גבוה יותר. "הרצייה", מאידך, מושפעת על ידי מתח ומצב המשקל, היות שאנשים עם משקל יתר במצבי מתח רוצים וצורכים מזונות עתירי שומנים ופחמימות בהשוואה לאנשים במשקל רגיל. כלומר, במצבי מתח "הרצייה" בהיעדר רעב עשויה להיות תהליך חשוב בפיתוח השמנת יתר.

המחקר הנוכחי הראה כי בקרב אנשים במשקל יתר, בהשוואה לאנשים במשקל רגיל, "רציית" קינוחים וחטיפים וצריכת אנרגיה (שומנים ופחמימות) בהיעדר רעב הייתה גבוהה יותר במצבי מתח לעומת רגיעה. יתרה מזאת, במצבי מתח, אנשים עם השמנת יתר הראו עלייה באחוז צריכת האנרגיה היומית על פני שתי ארוחות, בהשוואה לאנשים במשקל רגיל.

לסיכום, אנשים עם משקל יתר צרכו מזון במצבי מתח, גם כשלא היו רעבים, וכתוצאה, צריכת האנרגיה הכללית שלהם הייתה גדולה יותר.

עוד בנושא:

למה אנשים מכורים לאוכל?

ניתוח בריאטרי מאריך חיים

לאכול, להתענג, להשמין

מרכז לטיפול בהשמנת יתר

מלב"י, המרכז הרפואי לטיפול בהשמנת יתר, הוקם בשנת 2005 לאור העלייה הדרמטית במימדי ההשמנה בישראל. זאת, במטרה להעניק טיפול אישי ומקצועי למטופלים, שסובלים מהשמנת יתר, וללוותם לטווח ארוך תוך הכוונה בתהליך הירידה במשקל ובהתמודדות על שמירתו. הגישה הרב תחומית לטיפול בהשמנת יתר מרכז מלב"י הביא לארץ את הגישה הרב תחומית לטיפול בהשמנת יתר, ואת התפיסה לפיה הטיפול בהשמנת יתר קיצונית ייעשה תמיד תוך שילוב מומחים מהתחומים השונים. אנו מאמינים כי ניתן לשפר את איכות החיים והבריאות של המטופלים שלנו, תוך בניית מעגל תומך ופתרון אישי רב תחומי לכל מטופל…. למידע נוסף »

מומחים

  • פרופ' דוד גויטיין

    כירורג בכיר ומנתח במלב"י- המרכז הרפואי לטיפול בהשמנת יתר, מקבוצת "אסיא מדיקל". מנהל היחידה לכירורגיה בריאטרית ומטבולית בבית החולים שיבא תל השומר, מומחה בכירורגיה בריאטרית וכירורגיה זעיר פולשנית. … למידע נוסף »

    שליחת שאלה
  • ד"ר נאסר סקרן

    ד"ר נאסר סקרן, מומחה בכירורגיה בריאטרית ולפרוסקופית מנתח בכיר באסיא מדיקל, יו"ר החברה הישראלית לכירורגיה בריאטרית, מנהל המרכז לכירורגיה בריאטרית במרכז הרפואי "העמק", עפולה… למידע נוסף »

    שליחת שאלה
  • ד"ר עמיר סולד

    יו"ר ומנהל רפואי של אסיא מדיקל. מנתח בכיר ומומחה בולט בניתוחים זעיר-פולשניים (כירורגיה לפרוסקופית). מייסד היחידה לכירורגיה אנדוסקופית ב"איכילוב" ומייסד האיגוד הישראלי לכירורגיה אנדוסקופית…. למידע נוסף »

    שליחת שאלה
  • ד"ר דין קרן

    גסטרואנטרולוג בכיר ומנהל המרפאה לגסטרואנטרולוגיה בריאטרית בבי"ח בני ציון, מומחה התזונה והגסטרואנטרולוגיה של אסיא מדיקל
    למידע נוסף »

    שליחת שאלה

מחקרים דומים