Trigger menu Trigger search form
אסיא מדיקל > מחקרים ומאמרים > רובוטיקה לפרוסקופיה וכירורגיה הפטוביליארית

רובוטיקה לפרוסקופיה וכירורגיה הפטוביליארית

עולם הכירורגיה מתאפיין בעיקר בשנים האחרונות בחידושים פורצי דרך, כאשר ניתוחים לפרוסקופיים מהווים היום אמת מידה ותנאי סף למגוון ניתוחים כירורגיים, החל בכריתות כיס מרה וכלה בניתוחים מורכבים כגון ניתוחים הפטוביליאריים (ניתוחי כבד, לבלב ודרכי המרה).

ההתפתחות הזו, שתחילתה בכירורגיה דו מימידית (דהיינו, כירורגיה לפרוסקופית) החלה לשלב גם בהמשך את הרובוט כפונקציה מכרעת בהשגת מרחב תלת מימדי, ובמיזעור למינימום אלמנטים כגון רעד ותנועה הקיימים בעולם הלפרוסקופי. ראוי לציין כי תחילת השימוש בכירורגיה רובוטית החל בניתוחים נוירוכירורגיים בהם בוצעה דגימת ביופסיות מוחיות. הכירורגיה הרובוטית יצרה רף חדש מבחינת שליטה ומיומנות טכנית וכן הפחתת אלמנט רעד ותזוזה תוך כדי הניתוח, עובדה שהביאה לזינוק מספרי בתחומים השונים בהם טכנולוגיה זו הוטמעה.

ניתוחים רובוטיים

רובוט דה וינ'צי
כיום פיתוח רובוט דה וינ'צי הינו עובדה מוגמרת בתחומי כירורגיה שונים ומשמש כפרקטיקה מקובלת בחדר הניתוח. פיתוח זה מאפשר הלכה למעשה ניתוח באמצעות רובוט המורכב מקונסולה בה שולט הכירורג ממרחק ותוך כדי ראיה תלת מימדית שולט בנעשה במהלך הניתוח. קונסולה זו כוללת כיום חידושים כגון מכשירים המאפשרים תזוזה בשלושה צירי תנועה, סינון רעד והגדלת מניפולציות מצד המנתח להשגת תוצאות טובות יותר. נתונים קליניים שפורסמו מדגימים תוצאות טובות לפחות כמו בניתוחים לפרוסקופיים ובחלק מהמקרים תוצאות טובות יותר, אובדן דם מופחת יותר וכן שהות קצרה יותר בבית החולים. כיום, היישומים של רובוט דה וינ'צי הורחבו גם לניתוחים הפטוביליאריים, כאשר כריתת כיס המרה הראשונה בוצעה באופן רובוטי על ידי HIMPENS ET AL בבלגיה בשנת 1997. עם השנים מערכת דה וינ'צי השתכללה וכוללת כיום זרוע רובוטית רביעית וכן מכשירים נוספים המגדילים את יכולת התימרון העומדת בפני הכירורג.

 

בשונה ממתחומים אחרים בכירורגיה כללית, יודגש כי ניתוחים הפטוביליאריים התאפיינו עד כה בכניסה איטית ומהוססת יותר לתחום הלפרוסקופי והרובוטי, בין אם כתוצאה מהחשש לדמם ופגיעה בפרנכימת הכבד, או כתוצאה מהחשש לקושי בהדמיה תוך ניתוחית וכדומה. עם זאת, גם בתחום זה חלו לאחרונה מספר פריצות דרך לאור הוספת מיכשור חדש ועדכני אשר אופיין ספציפית לבעיות איתן מתמודדים מנתחים הפטוביליאריים.

ניתוחים שניתן לבצע בשיטה רובוטית
בין הניתוחים שניתן למנות בשיטה רובוטית ניתן לציין

  • כריתת יתד
  • כריתה לא אנטומית של אונת כבד
  • סגמנטקטומי (כריתת סגמנטים בכבד)
  • כריתה מלאה של אונה- ימנית או שמאלית.

בעוד שגישה לפרוסקופית בניתוחי כבד הפכה בניתוחים מסוימים לנחלת הכלל ולסטנדרט המקובל כגון במקרים של כריתת כבד שמאלית למשל, הרי שבתחום הרובוטיקה טרם הוטמעו הנחות עבודה בסיסיות באשר לשימוש ברובוט.

עם זאת, כבר כעת ולאור מחקרים שנעשו בתחום ניתן למנות מספר יתרונות ברי ציון שהודגשו בכמה עבודות, והם יכולת דיוק גבוהה מאוד במקרים בהם נדרשת רה-קונסטרוקציה של דרכי מרה, יתרון משמעותי במקרים בהם יש צורך בדיסקציה של הילום הכבד ועוד. בנוסף, נמצא כי שיעור ההמרה לניתוח פתוח נחשב נמוך יחסית בניתוחים רובוטיים לעומת ניתוחים לפרוסקופיים במספר עבודות, ממצא שיש להעריך אותו בעבודות גדולות יותר אולם כשלעצמו מהווה עובדה מעניינת בתחום זה. לסיכום, ניתן לציין כי היכולת הטמונה ברובוט הגדילה את רף האופציות ואת האינדיקציות לניתוח זעיר פולשני, על אף כי מדובר בתחום בו הנסיון עודנו מועט.

מרכז ע"ש צ'רניאק כבד לבלב

מרכז כבד ולבלב ע"ש פרופ' אברהם (רמי) צ'רניאק ז"ל – היה ממיייסדי אסיא מדיקל, כיהן כמנהל המחלקה ההפטוביליארית בבי"ח שיבא תל-השומר עד דצמבר 2013. פרופ' צ'רניאק היה בוגר בית-הספר לרפואה בירושלים, התמחה בכירורגיה כללית בבית החולים שיבא , תל השומר. השתלם בכירורגיה של הכבד והלבלב בבית-חולים המרסמית' בלונדון, ואחר-כך בהשתלות כבד וכליה בבית-חולים ע"ש מלכה אליזבת… למידע נוסף »

מחקרים דומים