אסיא מדיקל > מחקרים ומאמרים > שתלי סיליקון בשד ולימפומה אנאפלסטית עם תאים גדולים

שתלי סיליקון בשד ולימפומה אנאפלסטית עם תאים גדולים

ד"ר תמי קרני

מומחית בכירורגיה כללית ואונקולוגיה. יוזמת ומקימת מכון השד באסף הרופא
למידע נוסף »

שלח שאלה

הקשר בין שתלי סיליקון בשד ללימפומה אנאפלסטית עם תאים גדולים

לאישה המתכננת טיפול קוסמטי להגדלת השדיים כדאי לשקול את ההשלכות הנגזרות מטיפול זה. מחקר הולנדי חדש מצביע על קשר בין שתלי סיליקון וסרטן שד נדיר מסוג לימפומה אנאפלסטית עם תאים גדולים
השימוש בסיליקון בעולם הרפואה, שהחל ב-1953, עורר גל של מחקרים לבדיקת הסיכונים הכרוכים בהחדרת חומר זה לגוף האדם. בשנות ה-90 החל ארגון המזון והתרופות האמריקאי לחשוד בשתל הסיליקון, שהיה אז בנוי ממעטפת מסיליקון קשיח מלא במי מלח פיזיולוגיים, כגורם לשתי מחלות: סרטן ומחלה אוטואימונית הפוגעת בשרירים ובפרקים.

בעקבות החשדות הללו נאסר השימוש בסיליקון בשתלים להגדלת שד ובד בבד החל תהליך של שיפור איכות השתל כדי למנוע סיכונים בריאותיים. מאז הוכיחו מספר מחקרים גדולים ששתלי הסיליקון בטוחים ביותר ולא רק שאינם גורמים למחלות, אלא שנשים שעברו ניתוחי הגדלה עם שתלי סיליקון סובלות פחות מסרטן השד. ב-1962 שודרגו השתלים ומאז ועד היום משתמשים בניתוחים להגדלת שד במעטפת סיליקון קשה ובתוכה סיליקון ג'ל.

סיכון חדש בשימוש בשתלי הסיליקון
מחקר שנערך על ידי המחלקה לפתולוגיה של מכון הסרטן באמסטרדם ופורסם במגזין הרפואי JAMA מצביע על סיכון חדש בשימוש בשתלי הסיליקון:
התפתחות לימפומה אנאפלסטית עם תאים גדולים (ALCL) בשדיים. זוהי מחלה סרטנית נדירה, אשר פוגעת בבלוטות הלימפה ודורשת בדרך כלל טיפול מיידי באמצעות כימותרפיה.

מקורו של המחקר בהתגלות שני מקרים של לימפומה אנאפלסטית עם תאים גדולים בשדיים של 2 מטופלות שעברו השתלת סיליקון מסיבות קוסמטיות. בעקבות מקרים אלה התעורר החשש כי קיים קשר בין השתלת הסיליקון והופעת הלימפומה. למרות שבספרות המקצועית דווח בעבר על מקרים דומים נוספים, שהעלו השערות לגבי סיכון מוגבר ל-ALCL אצל מטופלות עם תותבי שדיים, לא נעשו עד כה מחקרים בתחום.

כדי לקבוע אם הסיכון לחלות במחלה קשור לתותבי שדיים מסיליקון בדקו החוקרים בבסיס הנתונים הארצי הפתולוגי של הולנד את כל המטופלות שאובחנו עם לימפומה בשד בין השנים 1990-2006. הם מצאו ברשומות התחלואה 11 מטופלות נוספות עם אותו סוג גידול, שמתוכן 3 מטופלות עם גידול בשני השדיים.

11 המטופלות שלקו בלימפומה נדירה מסוג זה אובחנו בין השנים 1994-2006 בגיל ממוצע של 40 (הטווח היה 24-68 שנים). 5 מהן עברו השתלת סיליקון בשני השדיים 1-23 שנים לפני האבחנה. כולן עברו את ההשתלות מסיבות קוסמטיות.

עבור כל מקרה של מטופלת עם ALCL בשדיים בחנו החוקרים 1-5 מקרי ביקורת עם לימפומות מסוג אחר בשד, שהותאמו לפי גיל ושנת האבחון. סיווגי הלימפומה של 35 מקרי הביקורת היו: 12 עם לימפומה B של תאים גדולים, כולל לימפומה B אחת של תאי T, 5 עם לימפומה ע"ש בורקיט, 10 עם לימפומה הקשורה לרירית ולרקמות הלימפה; 3 עם לימפומה פוליקולרית, 3 עם לימפומה פריפרלית של תאי T ו-2 עם לימפומה עצלה לא מסווגת של תאי B. אחת מתוך 35 מקרי הביקורת עברה השתלת סיליקון לפני האבחנה.

לאחר שאספו מידע קליני ופתולוגי עבור כל המקרים ומקרי הביקורת הגיעו החוקרים למסקנה שהסיכון לפתח לימפומה אנאפלסטית עם תאים גדולים היה גדול פי 18 לאחר השתלת סיליקון. יחד עם זאת ציינו החוקרים, שאף כי ישנו סיכון מוגבר משמעותי לגידול נדיר זה לאחר השתלת סיליקון בשד, הסיכון האבסולוטי נמוך מאוד (11 מקרים בהולנד ב-17 שנים). בהתבסס על נתוני המחקר מעריכים החוקרים שהיארעות* השנתית של גידול זה היא של 1-3 נשים מתוך כל מיליון נשים עם שתלי סיליקון.

לדברי ד"ר תמי קרני, "שאלת הסיכון בניתוחים הקוסמטיים להגדלת שד היא מטרידה מאד ואין ספק שאם קיים קשר בין השתלים למחלה יש לקחת זאת בחשבון טרם ניתוח קוסמטי שאינו חובה". על מנת לאשר את ממצאי המחקר יש צורך במחקרים נוספים, אולם חשיבותו טמונה בהעלאת הנושא למודעות הציבורית. "אני ממליצה לנשים שמעוניינות לעבור טיפול קוסמטי להגדלת השדיים לקבל את כל המידע העדכני בנושא", מוסיפה ד"ר קרני. "כדאי להן לשאול את הרופא שלהן על הסיכונים השונים הכרוכים בהשתלת הסיליקון, ובכלל זה על הסיכון לחלות בסרטן מסוג נדיר זה".

* שיעור היארעות (incidence) מתאר את ההסתברות לחלות במחלה. את שיעור ההיארעות מחשבים על ידי חלוקת מספר החולים החדשים בתקופת זמן מסוימת בסך האוכלוסייה בסיכון. הכפלת התוצאה באלף, למשל, תיתן את שיעור ההיארעות לאלף אנשים.

מרכז לבריאות השד – ליידי אסיא

המרכז לרפואת השד ליידי אסיא, מבית אסיא מדיקל, המרכז לכירורגיה ורפואה התערבותית, הוא מרכז טיפולי יחיד מסוגו בארץ בתחום בריאות השד, שמעמיד לרשותך את כל שירותי רפואת השד המובילים בארץ.
למידע נוסף »

מומחים

  • פרופ' מרדכי גוטמן

    כירורג בכיר ומנתח ב"אסיא מדיקל", מנהל מחלקת כירורגית ב', מרכז רפואי "שיבא" תל השומר.
    למידע נוסף »

    שליחת שאלה
  • ד"ר מיכאל קורץ

    כירורג בכיר, מומחה בכירורגיה כללית ובכירורגיית השד, מנהל המרכז לבריאות השד במרכז הרפואי "סורוקה" באר-שבע.
    למידע נוסף »

    שליחת שאלה
  • פרופ' אייל ריינשטיין

    מומחה ברפואה פנימית וגנטיקה רפואית, מנהל המכון לגנטיקה בבית חולים מאיר בכפר סבא, מנהל השרות למחלות גנטיות ואונקוגנטיקה באסיא מדיקל . … למידע נוסף »

    שליחת שאלה

מחקרים דומים