שתל שבלול

• השתל הינו מכשיר מושתל הכולל התקן פנימי מושתל והתקן חיצוני.
• ההתקן הפנימי מושתל בניתוח, במהלכו מבצעים קידוח של חלל המסטואיד דרכו מוחדרת האלקטרודה לתוך השבלול. ההתקן החיצוני נצמד למשתל באמצעות מגנט יחודי וניתן להתחיל להשתמש בו מספר שבועות לאחר ההשתלה.

התוויות לניתוח שתל שבלול :

ניתוח זה מיועד למטופלים הסובלים מליקוי שמיעה תחושתי עצבי קשה עד עמוק ו/או שאינם מפיקים תועלת מספקת ממכשירי שמיעה קונבנציונאלים באופן המאפשר אורח חיים תקין. במידה וקיימים שרידי שמיעה, בד"כ משתילים את האוזן עם שרידי השמיעה המועטים יותר ובאוזן הטובה יותר ממשיכים להשתמש במכשיר שמיעה. בילדים עם ליקוי שמיעה מולד עמוק דו"צ נהוג להשתיל את שתי האוזניים במקביל.

לכל מועמד להשתלה שבלולית נערכים מבחני התאמה הכוללים: מבחני שמיעה, מבחני תפיסת  דיבור, בדיקת יעילות מכשירי השמיעה, בדיקות סוציולוגיות ושיקומיות, בדיקות גנטיות, בדיקות רפואיות שונות ובדיקות הדמייה ( CT, MRI). בנוסף צוות מרכז השתל השבלולי יוצר קשר עם הגוף המשקם בקהילה לשם קבלת מידע חיוני ושיתוף פעולה לאורך כל שלבי המועמדות והשיקום.

התועלת הצפויה:

איכות השמיעה באמצעות שתל השבלול שונה משמיעה אמיתית, אך באופן הדרגתי לאורך זמן ניתן לצפות להבנת דיבור.

מושתלים אשר שמעו בעבר, מגיעים ליכולות שמיעתיות טובות יותר בהשוואה לבעלי חרשות מולדת שהושתלו בגיל מאוחר.

עבור ילדים בעלי חרשות מולדת, ככל שיושתלו בגיל צעיר יותר (פחות משנתיים), כך גדלים סיכוייהם להפיק את מירב התועלת מן השתל הן מבחינה תקשורתית והן מבחינה לימודית.

סוגי המכשירים המושתלים:

סוגי המכשירים המושתלים נבחרו מתוך החברות המובילות בעולם.

ההחלטה איזה מכשיר יבחר להשתלה נובעת משיקולים ניתוחיים ושמיעתיים. הצוות במרכז המשקם מוסר למועמד ולמשפחתו את המידע הרלוונטי וההחלטה מתבססת גם על רצונו של המועמד ושל הוריו (בילדים).

סיבוכים ותופעות לוואי של ניתוח ההשתלה:

• סיבוכים כלליים:  סיבוכי הרדמה כללית, זיהום, דימום, ירידה בתחושה באיזור הניתוח, סיבוכי צלקת.
• סיבוכים ספציפיים לניתוח שתל שבלול: סחרחורת/חוסר יציבות (חולף במעל ל- 95%), דלף נוזל שדרה/ מוח, דלקת קרום המוח חיידקית (כל מועמד להשתלה צריך לכן לעבור חיסון כנגד דלקת קרום המוח חיידקית), פגיעה בעצב הפנים (כ- 1%), שינוי בחוש הטעם (זמני), שקיעה של העור באיזור החתך הניתוחי, כשל של השתל עקב תקלה במשתל עצמו, האחריות על המשתל היא למשך עשר שנים, הסיכוי לתקלה במשתל הוא 2% לשנה, במקרה כזה יהיה צורך בניתוח חוזר להחלפת המשתל. כשל רך של השתל עשוי להתבטא בכאב/סחרחורת קשה או רעש בעת הרכבת המשתל על אף שהשתל נמצא תקין בבדיקת המדדים האובייקטיבים, גם במקרים אלו יש צורך בניתוח חוזר להחלפת המשתל.

הליך השיקום לאחר הניתוח:

כחודש לאחר ההשתלה מתחילה סדרת כוונים באמצעות מחשב של המעבד החיצוני הקשור לשתל. יש לקחת בחשבון שלא מיד עם ההתחברות הראשונה לשתל שומעים היטב.

ביקורי המושתל במרכז לצורך כוון השתל בשלב ראשון, נעשים בתדירות גבוהה, הדורשת השקעה של זמן, אנרגיה ונכונות לעבוד עם צוות ההשתלות. כמו כן יש צורך בביקורת הרופא המנתח/ת.

תוכנית השיקום/כוון השתל מתחילה במרכז ההשתלות מספר שבועות לאחר ההשתלה.

• בשבועות הראשונים לאחר החיבור לשתל ניתן לשמוע רק צלילים, מבלי יכולת לזהות ולהבין דיבור. במשך החודשים הראשונים מתרחש תהליך הסתגלות לשמיעה דרך השתל (בשונה ממכשיר השמיעה).
• זיהוי, הבנת והפקת דיבור מתחילים בשלב מאוחר יותר, לאחר מספר חודשים.
• יכולת פיתוח השפה והדיבור אצל ילדים אורכת מספר שנים.

במהלך תקופה זו מתקיים קשר קבוע עם הגורמים המשקמים בבית החולים ומחוץ לבית- החולים.

רב המושתלים זקוקים ללמידה שמיעתית מובנית, אינטנסיבית ומתמשכת. למידה זו נעשית במסגרת טיפולים אצל קלינאי/ת התקשורת וחיונית במיוחד בשנתיים הראשונות שלאחר ההשתלה, אך גם בהמשך הדרך. חשוב לציין שיכולות השמיעה משתפרות ומשתכללות גם  במשך שנים לאחר ההשתלה.

קצב ההתקדמות לאחר ההשתלה וההישגים השמיעתיים משתנים ממושתל למושתל. הצוות המשקם במרכז ההשתלות בשיתוף עם הגורמים המשקמים מחוצה לו, בונים ביחד עם המושתל ומשפחתו תכנית שיקום אישית ומערך ציפיות מותאם בכל שלב ושלב.

שתל השבלול הוא התקן לכל החיים, על מנת להבטיח את תפקוד השתל וההתקן החיצוני- מעבד הדיבור, המושתל/ת זקוק/ה לביקורת הרצופה במרכז ההשתלות על מנת להגיע להישגים השמיעתיים והתפקודיים הגבוהים ביותר.