חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה מצאו שכשנה אחרי ניתוח בריאטרי ניתן למצוא אצל המנותחים סמנים גנטיים המעידים על הצערת הגוף. המחקר הראשון מסוגו הוצג בכנס "שבוע השמנת היתר" בארה"ב – האירוע הבינלאומי הגדול ביותר העוסק בהשמנה, באספקטים הקליניים והמדעיים של המחלה, בטיפול ובמניעה.
החוקרים בדקו נתונים גנטיים של 51 מטופלים לפני ואחרי ניתוח מעקף קיבה. רוב המנותחים (76.5%) היו נשים, הגיל הממוצע היה 49 וה-BMI הממוצע 44.3.
שנה לאחר הניתוח הפסידו המנותחים בממוצע 71% מעודף המשקל. בנוסף נבדקו מדדים של תהליכים דלקתיים:
- מדד CRP – שירד ביותר מ-60%
- רמת האינסולין בצום שירדה פי 4 (מ-24 ל-6).
החוקרים בדקו, בפעם הראשונה במחקרים מסוג זה, את אורך הטלומרים לפני, ושנה אחרי הניתוח. הטלומרים הם אזורי הקצה של הכרומוזום ואזורים אלו הם הפגיעים ביותר מבחינת השתנות הכרומוזום עם הגיל.
אצל אנשים צעירים מנגנון התיקון האוטומטי (באמצעות אנזים ספציפי) עובד כראוי כדי להגן על הטלומר מפני השתנות. בתהליך ההזדקנות וכתוצאה ממחלות כרוניות אין מספיק אנזים כדי לתקן אוטומטית את הטלומר והוא מתקצר.
החוקרים מצאו אצל חלק מהמנותחים הבריאטריים התארכות של הטלומר בעקבות הניתוח. חולים שלפני הניתוח סבלו מרמות גבוהות של כולסטרול LDL (הכולסטרול ה"רע") ושל CRP, הראו ירידה משמעותית בסמנים אלו, אבל בה בעת גם הארכה של הטלומרים שלהם.
סילוק גורמי המחלה הקשורים להשמנת יתר, לא רק שיפר את המצב הבריאותי הרגעי אלא "החזיר את הגוף לאחור" מבחינת הסיכונים של גורמי המחלה
ניתן להראות כי סילוק גורמי המחלה הקשורים להשמנת יתר, לא רק שיפר את המצב הבריאותי הרגעי, אלא "החזיר את הגוף לאחור" מבחינת הסיכונים של גורמי המחלה. הארכת הטלומרים, או במילים אחרות סילוק גורמי ההזדקנות, יכול להשפיע על מניעת מחלות עתידיות כמו סוכרת, מחלות כליליות ואולי אפילו סוגים מסוימים של סרטן.
החוקרים דיווחו שאצל החולים עם רמת CRP גבוהה לפני הניתוח נמצא קשר ישיר בין אחוזי הירידה במשקל והארכת הטלומרים ואצל החולים עם רמה גבוהה של כולסטרול LDL, הגדלת ריכוז הכולסטרול HDL ("כולסטרול טוב") גרמה אף היא להארכת הטלומרים. עם זאת סבורים החוקרים שיש לבצע מחקרים נוספים שיאוששו את ההשערה שהארכת הטלומרים משפיעה חיובית על המצב הבריאותי.
