סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר בזמן הריון ולאחר לידה, אחת מכל 3,000 נשים הרות חולה במחלה. ד"ר תמי קרני, כירורגית, מסבירה מתי חשוב להחליט על ביצוע בדיקות שד בהריון והנקה, מהם הטיפולים האפשריים בתקופה זו ומהם הסיכונים הכרוכים בהם.
תקופות ההריון וההנקה הן מהמיוחדות והמאושרות בחייה של כל אישה, והמחשבות על מחלות ובעיות בריאותיות נוטות להידחק הצדה בזמן הזה. השדיים בתקופה הזו גדולים וגדושים מהרגיל, ולכן גם קשה יותר לגלות גושים חריגים. התוצאה היא איחור באבחנת סרטן שד בהריון והנקה ב-15-5 חודשים בממוצע מתחילת הסימפטומים.
סרטן השד בהריון והנקה – הנתונים
מכל סוגי הסרטן, סרטן שד הוא הסרטן השכיח ביותר בזמן הריון ולאחר לידה, ואחת מכל 3,000 נשים הרות חולה במחלה. לנשים שלא ילדו מעולם יש סיכון מוגבר לחלות בסרטן שד – והוא עולה עם העלייה בגיל האישה בלידה הראשונה. אין הבדל בין סוג הגידולים הסרטניים בשד ואופיים אצל נשים באותו גיל בין שהן בהריון בעת הגילוי ובין שלא.
אבחנה בזמן הריון והנקה
חשוב לדעת שאין כל מניעה לבצע בדיקות שד שגרתיות במהלך הריון, לכן, אם נראה שמשהו לא תקין, חשוב מאוד לפנות לבדיקה ולא להמתין עד לאחר הלידה או סיום ההנקה.
כאשר עולה החשד לבעיה בשד בזמן ההריון ואחריו, מקובל להתחיל בבדיקת האולטרה-סאונד. אם נמצא בבדיקה שהכול תקין, אין צורך להמשיך בבדיקות נוספות. אם הבדיקה מעלה חשד לגוש ממאיר, ראוי וצריך לבצע ממוגרפיה, ובנוסף, כיוון שאבחנת סרטן שד בהריון והנקה בעייתית מעט, מומלץ לבצע ביופסיית מחט מהגוש בכל פעם שיש חשד לבעיה.
איך מטפלים בסרטן שד בהריון, ומהם הסיכונים להריון ולעובר?
למרות המגבלות באפשרויות הטיפול בסרטן השד בזמן ההריון, הסיכויים להחלים (פרוגנוזה) מסרטן השד שווים אצל נשים באותו גיל שחלו בין שהן בהריון ובין שלא, ולמעשה הם תלויים בשלב גילוי המחלה. ההריון עצמו אינו משפיע על מצב המחלה או על שיעור ההחלמה.
הטיפול בסרטן השד בזמן הריון תלוי בשלב ההריון. אם ההריון צעיר, ב-12 השבועות הראשונים, חשוב לדון עם האם לעתיד על הבעייתיות והצורך לקבל החלטה אם להפסיק את ההריון לצורך טיפול מיטבי בסרטן השד. אם בחרה האם להמשיך את ההריון, יומלץ לה בתקופה הזו לעבור כריתת שד מלאה (בניתוח תתבצע גם בדיקת בלוטות הלימפה.) בניתוחים עצמם אין סיבוכים הקשורים להריונה של האישה.
אילו טיפולים אינם מומלצים בשליש הראשון להריון?
אי אפשר לטפל בכימותרפיה, בשל הנזק הצפוי לעובר. וכן, לא מומלץ בתקופה הזו לנתח ניתוח משמר שד, שמשמעותו הוצאת הגוש הסרטני בלבד מהשד, כיוון שהוא דורש המשך טיפול על ידי הקרנות לשד. אסור להקרין לשד במהלך ההריון, שוב, בשל הנזק העלול להיגרם לעובר.
בהמשך ההריון, מהשבוע ה-13 ועד לסיום ההריון, כבר אפשר לטפל בכימותרפיה. חשוב לציין כי בדיקות לטווח ארוך הראו שהילדים שנולדו לאמהות אשר טופלו במהלך ההריון בסרטן שד הם ילדים בריאים. בסך הכול מראים הנתונים כי 20% מהעוברים שאמותיהם טופלו בכימותרפיה במהלך ההריון סובלים מעיכוב בגדילה, ב-10% מהמקרים אירעו הפלות וב-30%-20% מהמקרים היו לידות מוקדמות.
הלידה ויציאתו של הוולד לאוויר העולם משנות את אפשרויות הטיפול. במקרה הצורך, אפשר כעת לטפל בהקרנות ולתת טיפולים אנטי-הורמונאליים עם טמוקסיפן (טיפולים שהיו אסורים במהלך ההריון). אם יש צורך להמשיך את טיפולי הכימותרפיה, לא תוכל האם להניק, מכיוון שהכימותרפיה עוברת עם החלב.
ומה לגבי ההריון הבא?
אחת השאלות שאני שומעת מהרבה נשים בגיל הפוריות בסיום הטיפולים בסרטן שד היא מתי אפשר יהיה להרות שוב. לשאלה הזאת אין תשובה חד-משמעית בספרות הרפואית. התשובה הכללית היא שאין חשש שהריון יסכן את בריאות האישה או יגרום להחמרת המחלה. הבעיה תיווצר במקרה שסרטן השד יחזור ויהיה צורך בטיפולים נוספים שאי אפשר לתת אותם בזמן הריון נוסף.
זאת ועוד, בזמן הריון אסור לטפל בהמוקסיפן – הטיפול המונע, המוריד את הסיכוי לחזרת הסרטן בשד – והמשמעות היא הפסקת הטיפול כדי להרות שוב, והפסד הרווח מהטיפול.
ההחלטה על הריון נוסף היא, ללא ספק, החלטה קשה נוספת למי שחלתה בסרטן השד. לכן, טוב שיש זמן לחשוב בכובד ראש מהו העיתוי המתאים ביותר לכל אישה, לפי אישיותה, ציפיותיה לבניית משפחתה, מצבה הרפואי, וגורמים נוספים המתאימים לשיח עם הרופאים המטפלים והצוות הרב-תחומי לטיפול בסרטן שד.
