עד לא מכבר נחשב אולטרסאונד שד כ"בדיקה משלימה" בלבד לממוגרפיה או לאבחון גושים שהתגלו בבדיקה ידנית. אולם בשנים האחרונות השתנתה התפישה, וכיום בדיקת אולטרסאונד לשד מתבצעת פעמים רבות במקביל לבדיקת ממוגרפיה, ואפילו לפניה. חרף זאת, בגילאים בהם מומלצת ממוגרפיה, אולטרסאונד עדיין איננו מהווה תחליף שלם לממוגרפיה.
האולטרסאונד היא שיטת הדמייה, המאפשרת להבחין ברקמות רכות בגוף באמצעות קליטת גלי קול שמשודרים לעבר הרקמות וחוזרים מהם אל המכשיר. הבדיקה אינה כרוכה בקרינה.
חלק מ-15% מהגידולים שאינם מאובחנים בממוגרפיה עשויים להיות מאובחנים בבדיקת אולטרסאונד גם בשלבי המחלה המוקדמים, ומכאן חשיבות הבדיקה. בנשים בסיכון גבוה רצוי להוסיף אולטרסאונד למעקב השגרתי. כן חשובה הבדיקה בנשים ללא סיכון מוגבר, אצלן מבנה השד מקשה על קבלת אינפורמציה מהממוגרפיה.
שימושי בדיקת האולטרסאונד
- ציסטות
הבדיקה מאפשרת אפיון של גושים שנמצאו בבדיקה ידנית ובממוגרפיה. בניגוד לממוגרפיה, באולטרסאונד ניתן להבדיל בין גושים מוצקים לציסטות שהן חללים בהם נוזל. אפשר באולטרסאונד גם להבחין בין ציסטות פשוטות שאין להן קשר לגידולים סרטניים, ולציסטות מורכבות בהן מחיצות או מרכיב מוצק והן יכולות להוות ממצא טרום סרטני או סרטני. - אבחנה בין ממצא שפיר לממאיר
אולטרסאונד יכול לעזור באבחנה בין גוש סרטני לגוש שפיר. בדרך כלל כבממוגרפיה, לגוש סרטני שוליים לא אחידים. קיימים מאפיינים סונוגרפיים נוספים לגושים סרטניים. עם זאת, מראה סונוגרפי (או ממוגרפי) שפיר אינו מבטיח בוודאות שאין מדובר בממצא סרטני. לממצאים סרטניים בעלי מראה שפיר בהדמיה נטיה להתנהגות פחות "תוקפנית" מלגידולים אחרים. - האם ה"גוש" הוא אכן גוש?
בנשים אצלן מבנה השד הוא "פיברוציסטי", הווה אומר גבשושי או מגורגר (זהו מצב שכיח שאינו קשור לסיכון לחלות אך יכול להקשות על הבדיקה הידנית) אולטרסאונד יכול להבדיל בין רקמת שד מעובה לבין גוש. לכן כשלאישה שד מאד פיברוציסטי והבדיקה הידנית לא חד משמעית, יש מקום להיעזר באולטרסאונד. אין הדבר אומר כי בכל שד פיברוציסטי יש הכרח באולטרסאונד. הדבר תלוי במידת הביטחון של הכירורג הבודק בתקינות הבדיקה. - בלוטות לימפה
בדיקת האולטרסאונד יעילה בזהוי בלוטות לימפה בעייתיות. הסתמנות סרטן השד עשויה להיות דרך בלוטות לימפה נגועות בבית השחי, גם בהיעדר ממצא בשד. אולטרסאונד יעיל מבדיקה ידנית בזיהוי בלוטות לא תקינות. לכן אולטרסאונד של השד צריך לכלול בדיקה של בתי השחי.
משאובחן גידול סרטני של השד, אולטרסאונד עשוי לזהות בלוטות נגועות. ניתן לבדוק בלוטות ע"י ביופסיה מלעורית והדבר עשוי לסייע בהערכת חומרת המחלה לפני ניתוח ולשפר איכות הטיפול. בנוסף, אולטרסאונד עשוי לזהות גידול נוסף שאינו נראה בממוגרפיה. דבר זה עשוי לשפר דיוק הטיפול הניתוחי והתרופתי.
מצבים מיוחדים
מאחר ובדרך כלל המעקב ההדמייתי בנשים הנושאות מוטציות גנטיות מתחיל בגיל מוקדם, כשהממוגרפיה פחות יעילה, מומלץ מעקב הכולל ממוגרפיה ואולטרסאונד אחת לשנה, ובמרווח של חצי שנה בדיקת תהודה מגנטית (MRI) אחת לשנה.
בדיקה שד ב-MRI
הדמיית שד באמצעות תהודה מגנטית (Magnetic Resonance Imaging) היא הבדיקה הרגישה ביותר לגילוי מוקדם של סרטן השד, ושיעורי הגילוי שלה מגיעים עד לכ-95%. למרות שהבדיקה אינה כרוכה בקרינה, עלותה גבוהה למדי ובפענוח התוצאות שלה מתגלה שיעור גבוה של ממצאים המוגדרים חשודים גם כאשר הם אינם סרטניים.
היתרון הגדול של הבדיקה הוא הרגישות הגבוהה שלה גם בשד עם רקמה סמיכה, ויעילותה בנשאיות של מוטציות מוכחת. ניתן לקבל דגימה של רקמת שד באופן מלעורי לצרכי אבחון בהנחיית הדמיה זו. כיום יש נטייה בקופות החולים לאפשר את השימוש בבדיקת MRI לנשאיות, למרות שלא תמיד ניתנת ההתחייבות באופן אוטומטי.
