השמנת יתר חולנית: מתי היא פוגשת ניתוח בריאטרי?

סקרי בריאות מצביעים על נתונים לפיהם השמנת יתר נפוצה בקרב האוכלוסייה הישראלית באחוזים מטרידים. איך בדיוק מוגדרת השמנה ובאיזה שלב מומלץ לפנות לניתוח בריאטרי. ד"ר אסנת רזיאל עם כל התשובות

השמנת יתר והשמנת יתר קיצונית בהחלט נפוצות בקרב האוכלוסייה הישראלית, ישראל סובלת ממגפת השמנת היתר בשיעורים דומים לאלו של מדינות מפותחות בעולם המערבי, ועקומת השמנת היתר בישראל נמצאת בסימן עלייה.

בעיה של מחצית מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל

סקר הבריאות הלאומי שנערך בשנים 2008-2007 מצא כי מעל 30% מכלל המבוגרים בישראל סובלים מעודף משקל, וכ-15% מכלל המבוגרים בישראל סובלים מהשמנת יתר. שיעור הגברים הסובלים מעודף משקל גבוה משיעור הנשים, 39.8% לעומת 29.0% בהתאמה. שיעור הגברים הסובלים מהשמנת יתר דומה לזה של הנשים, 15.1% ו-14.9%, בהתאמה.

בסקר הבריאות שפרסם משרד הבריאות בשנת 2013 התמונה אף עגומה יותר: מחצית מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מבעיית משקל, מהם 34% בעלי עודף משקל, ו-16% מבעיות השמנה בדרגות שונות. נתוני הגברים לעומת נשים גדל אף הוא, שיעור עודף המשקל בגברים גבוהה ב-50% לעומת נשים, שיעור דומה נרשם בקרב שני המינים בנושא השמנה לסוגיה.

הגדרות השמנת יתר

עודף משקל –  מצב בו מדד מסת הגוף מעל 25 BMI.
השמנה דרגה 1 – מצב בו מדד מסת הגוף מעל 30 BMI.
השמנה דרגה 2 – מצב בו מדד מסת הגוף מעל 35 BMI.
השמנה דרגה 3 – מצב בו מדד מסת הגוף מעל 40 BMI.

גם הילדים סובלים מבעיית משקל

השמנת יתר בקרב ילדים ובני נוער בישראל גם היא נמצאת במקום גבוה ומטריד. שיעורי השמנת היתר בקרב ילדים ובני נוער בבריטניה ובארצות הברית עדיין גבוהים מאלו שבישראל, אך בהחלט יש מקום לדאגה.

על- פי נתונים שהתקבלו בשנת הלימודים 2007-8, כ-7.5% מכלל הילדים בגיל 14-6 בישראל סובלים מהשמנת יתר. בסקר שנערך בשנת 2006 בקרב בני נוער בני 16-14 נמצא כי 12% מהם סובלים מעודף משקל וכ-2% סובלים מהשמנת יתר. שיעורי הסובלים הן מעודף משקל והן מהשמנת יתר גבוהים אצל הבנים יותר מאשר אצל הבנות.

לפי סקר הבריאות שפרסם משרד הבריאות בשנת 2013 נרשמה מגמת עלייה במשקל בקרב תלמידים בכיתות א'-ה', כאשר הנתון הגבוה ביותר נרשם בגילאי ה'-ז' – 30.7% מהתלמידים בשכבות אלה סובלים מהשמנה. ולתשומת לבנו, נתוני הסקר ממקמים את ישראל במקום ה-22 בעולם ברשימת המדינות השמנות.

הסיבות להשמנה נעוצות בכך שילדים ישראלים אינם צורכים מספיק פירות, הם פעילים פחות מבעבר ומרותקים מדי לטלוויזיה ולמשחקי מחשב. העובדה כי ברבים ממשקי הבית שני ההורים עובדים יוצרת מצב בו ילדים ובני נוער רבים נסמכים על ארוחות מהירות או מזון מעובד מהיר הכנה.

מודעות, רבותיי, מודעות

הגם שיש בארץ מודעות לגבי השמנת יתר והסכנות הנלוות לה, הרי שזו מתקיימת בעיקר ברמה של מערכת הבריאות אך לא באופן המחלחל הלאה בקרב האוכלוסייה, לא מבחינת הסברה מערכתית, אשר כמעט ואינה קיימת וגם לא מבחינת חינוך לבני הנוער לתזונה נכונה.

ישראל למרות שיעורי השמנת יתר גבוהים לא הכריזה בדומה לארצות הברית על השמנת היתר כמגיפה. הכרזה דומה יכולה הייתה להקצות משאבים ותקציבים רבים לצורך מחקר וטיפולים מונעים, ייעוץ תזונתי וחינוך לסכנות הטמונות בהשמנת היתר והקצאת משאבים לחינוך לפעילות גופנית.

נזקי השמנת היתר הקיצונית יכולים להוביל אף למקרי מוות, בעיקר בשל מחלות נלוות, דבר שבהחלט אין להקל בו ראש ואף חמור יותר מנזקי עישון. למעשה, השמנת יתר קיצונית הפכה לאויב הציבור מספר אחת. קרוב ל-90% מהסוכרתיים מסוג 2 הינם בעלי עודף משקל, יתר לחץ דם, עודף שומנים בדם, תשניק נשימה בשינה, נטייה גוברת ללקות בשבץ, ירידה בתפקודים קוגניטיביים, מחלות פרקים כתוצאה מעומס גבוה על מפרקי הגוף, תפקוד כליות לקוי, שכיחות יתר של מחלות לב, מקרי סרטן ועוד.

כדאי לדעת כי גם הריונות של נשים הסובלות מהשמנת יתר קיצונית מועדים למחלות נלוות כמו סוכרת הריון, לחץ דם גבוה, סיבוכים בלידה וסיכויים גבוהים לניתוח קיסרי. בנוסף, השמנה יכולה לגרום לנזקים פסיכולוגיים הנובעים כתוצאה מדימוי גוף נמוך, הסתגרות והימנעות מקשרים חברתיים.

מיהו מועמד פוטנציאלי לניתוח בריאטרי?

מועמד פוטנציאלי לניתוח בריאטרי הוא מי שחישוב מסת הגוף שלו (BMI) גבוה בהרבה מהנורמה המומלצת, בהתאם לטבלה שהצגנו בתחילת הכתבה. BMI הוא מדד השמנה המחושב על ידי חלוקת משקל האדם בקילוגרמים בגובהו במטר בריבוע. כך לדוגמה BMI של אדם בגובה 1.70 מטר, השוקל 120 ק"ג, הוא 41.5, מצב של השמנת יתר קיצונית ומסוכנת.

אנשים בקטגוריית BMI 40 ומעלה הינם מועמדים פוטנציאליים לניתוח בריאטרי בהתאם למצב הבריאותי הכללי והמלצת הצוות הרפואי. אנשים בעלי ערכי BMI הנעים בין 40-35 הסובלים ממחלות נלוות כמפורט לעיל, ובמיוחד סוכרת, גם כן נמצאים בעלי פוטנציאל לעבור את התהליך.

הכנות רפואיות ומנהליות לקראת הניתוח

לקראת ניתוח בריאטרי על המטופל לעבור סדרת בדיקות בקופת החולים. הבדיקות בקופת החולים כוללות צילום חזה, א.ק.ג, צילום ושט קיבה או גסטרוסקופיה, אולטרה סאונד בטן עליונה ובדיקות דם מקיפות, כמו כן, בדיקת רופא והערכת דיאטנית. אנשים הסובלים ממחלות נלוות להשמנה נדרשים לייעוץ רופא מומחה בתחום לפני הניתוח.

בהמשך על המטופל לעבור ועדה בריאטרית בבית החולים בו הוא עומד לעבור את הניתוח. אם אושר לניתוח יופנה לכירורג בריאטרי לבדיקה ובחירת סוג הניתוח המתאים לו.

האשפוז אורך בדרך כלל יומיים שלושה ולאחר מכן חופשת מחלה של שבועיים, לאחריה ניתן לחזור בהדרגה לפעילות רגילה. תקופת ההתאוששות מן הניתוח משתנה מחולה לחולה, ותלויה רבות במצבו הפיזיולוגי טרם הניתוח.

תזונה וניתוח בריאטרי

שבועיים לפני הניתוח מומלץ לאכול דיאטה דלה בפחמימות כדי להקטין את גודל הכבד, התפריט מותאם למטופל באופן אישי במפגש עם הדיאטנית לפני הניתוח.

יום לפני הניתוח מומלץ לעבור לכלכלה נוזלית בלבד הכוללת שתייה מרובה, מרק צח, תה, קרטיבים, ג'לי. שמונה שעות לפני הניתוח יש להיות בצום מוחלט.

יום לאחר הניתוח מתחילים עם שתייה וכעבור שלושה ימים עוברים לתזונה נוזלית הכוללת מעדנים ויוגורט. עשרה ימים לאחר הניתוח ניתן לאכול גבינות, פירה, קרקרים עם ממרחים. החזרה לתזונה רכה כעבור 4-3 שבועות וכלכלה רגילה כעבור חודש-חודשיים. ההתקדמות בתזונה הינה אישית ומונחית על ידי הדיאטנית. חשוב להפריד בין אוכל לשתייה ולאכול מנות קטנטנות כל שלש שעות. חשוב מאוד לשתות הרבה במהלך היום כ-14-10 כוסות נוזלים ביום.

מטרת הניתוח ומהלכו

כיום, הניתוחים להרזיה מבוצעים לרוב בשיטה לפרוסקופית באופן זעיר פולשני דרך חורים קטנים מבלי לפתוח את הבטן. מספר ניתוחים מודרניים להרזיה פותחו בשנים האחרונות ובכולם מקטינים את נפח הקיבה. בחלקם גם עוקפים חלק מהמעי. הניתוחים הנפוצים הינם:

שרוול קיבה – ניתוח בו יוצרים קיבה ארוכה וצרה בצורת שרוול בגודל של כ-50 סמ"ק, כך מגבילים את כמות האוכל לחמישית מנפח ארוחה רגילה. ניתוח זה גם מפחית את רמת הורמון הרעב גרלין שמקורו בקיבה וכך מושגת תחושת שובע.

מיני מעקף קיבה – ניתוח בו יוצרים כיס קיבה ארוך וצר בדומה לחצי שרוול ואותו מחברים למעי הדק. בצורה זו משיגים גם תחושת שובע והקטנת נפח הארוחות וגם תת-ספיגה של חלק מהמזון.

ישנם גם ניתוחים נוספים כגון טבעת, מעקף קיבה ומעקף תריסריון. בחירת הניתוח המתאים ביותר לך הינה מלאכה מורכבת ויש לעשותה במלוא תשומת הלב. לפני הניתוח יש לדון עם  כירורג בריאטרי על סוגי הניתוחים השונים, היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם ומידת ההתאמה האישית לניתוח. ההחלטה על סוג הניתוח המיטבי נעשית בשיתוף פעולה עם המטופל לאחר שלמד את היתרונות והחסרונות של כל ניתוח.

הגישה הרב תחומית לטיפול מול השמנת יתר

גישה רב תחומית לטיפול בהשמנת יתר היא למעשה הפתרון האידיאלי הכולל לכל התהליך, לפיה צוות מקצועי הכולל את כל בעלי המקצוע מעניק פתרון כולל בשיתוף פעולה עבור המטופל. הניתוח מעניק תחושה חדשה של שובע כך שאוכלים פחות, אולם במקביל יש ללמוד כיצד להסתגל לאורח חיים חדש ובריא כדי לשמור על המשקל החדש לאורך זמן. צוות רב תחומי הכולל רופא, דיאטנית ותמיכה פסיכוסוציאלית מלווה את המטופלים לפני ולאחר הניתוח. דיאטנית, פסיכולוגית, קבוצות תמיכה, מאמני כושר כולם מסייעים בלימוד דרך חיים חדשה ומסייעים להצליח לשנות את אורח החיים ולמצות את המירב מהניתוח.

לא כל אחד מתאים לניתוח הרזיה

הסיבוכים הנובעים מניתוח בריאטרי אינם מועטים, אך הם עדיין לא סיבה שלא לעבור אותו למי שאיכות חייו נפגעת באופן משמעותי כתוצאה מהשמנת היתר הקיצונית ומהמחלות הנלוות אליה, שכן ניתוח הרזיה הינו הדרך האפקטיבית ביותר להשגת ירידה במשקל לאורך זמן ולשיפור וריפוי תחלואות נלוות להשמנה.

הסיכונים של הניתוחים כוללים דימום, דליפה מהקיבה או מהמעי, היצרות, כיב, בקע בדופן הבטן, היווצרות קרישי דם, יצירת אבנים בכיס המרה, חסרים תזונתיים ולעיתים גם תופעות נפשיות כגון דיכאון וקושי להסתגל למצב החדש.

לפיכך, יש לאמוד לקראת ניתוח את הסיכון מול התועלת ולהעריך היטב את בריאותו של המטופל ואת חוסנו הנפשי.

חשוב: מעקב לאחר הניתוח

המעקב הרפואי לאחר הניתוח חשוב מאוד במטרה לשמור על ירידה מבוקרת במשקל ועל בריאות תקינה. כמו כן,  בעקבות הירידה במשקל משתפרות התחלואות הנלוות להשמנה ולכן יש צורך בהתאמת מינון הטיפול התרופתי הקבוע ואף הפסקתו.

במעקב הדיאטני ניתנות הנחיות תזונתיות והמלצות לתוספי מזון וויטמינים, התמיכה הפסיכוסוציאלית מסייעת בשינוי הרגלי האכילה וקבוצות התמיכה מסייעות בתקופה של השינוי הדרסטי בהרגלי החיים.

באיזו דרך שלא תבחרו – בהצלחה והמון בריאות לכולם!