סרטן השד – האסטרטגיה הטיפולית

הטיפול בסרטן השד עשוי לכלול כמה שלבים. ד"ר משה כרמון מסביר מה הן האפשרויות שעומדות לרשות המטופלות, וכיצד בוחרים את הטיפול המתאים

הטיפול בסרטן השד מתחלק לשלושה סוגים:

1. טיפול ניתוחי (הסרת הגידול ובלוטות לימפה)
2. טיפול תרופתי (הכולל כימותרפיה ותרופות "אנטי-הורמונליות")
3. טיפול קרינתי (רדיותרפיה).

הטיפול הנתפס כמרכזי הוא הטיפול הניתוחי. הטיפולים האחרים, לפיכך, הם טיפולים "נוספים" לטיפול הניתוחי, ומכונים טיפולים אג'ובנטים (מסייעים). הטיפול האג'ובנטי המקומי הוא הקרנות והטיפול האג'ובנטי הסיסטמי (כלומר כזה שמגיע לאיברים מרוחקים) הוא כימותרפיה או תרופות "אנטי-הורמונליות", כמו טמוקסיפן.

בדרך כלל, סדר הטיפול הוא ניתוח, טיפול כימותרפי במידה ונדרש, ולאחר מכן הקרנות. אם לא ניתן טיפול כימותרפי, מבוצע הניתוח ולאחריו ניתנות ההקרנות. רצוי להתחיל בטיפול האג'ובנטי (כימותרפיה או הקרנות) בתוך 6 שבועות מתום הניתוח.

אם ניתן טיפול בטמוקסיפן ללא טיפול כימותרפי, יש המתחילים בו לאחר הניתוח והוא ניתן גם במהלך ההקרנות, ויש המעדיפים להתחיל בו לאחר סיום ההקרנות.

בחירת האסטרטגיה הטיפולית
האסטרטגיה הטיפולית מבוססת על מאפייני המחלה (כמו השלב שבו היא נמצאת, על פי דירוג ה-TNM), נתוניה האישיים של המטופלת (הכוללים, בין היתר, את גילה ואת מחלות הרקע שמהן היא סובלת) ועל פיזור המחלה בשד.

ייתכן מצב שבו, למשל, ניתן לבצע כריתה חלקית (או טיפול משמר שד), למרות שהמחלה עצמה איננה בשלב מוקדם. לעומת זאת, ייתכן מצב הפוך, שבו למרות שהמחלה נתגלתה בשלב מוקדם (או אפילו במצב "טרום סרטני", כמו גידול דוקטלי לא חודרני) וחרף הצפי המצוין להחלמה – יש צורך בכריתה מלאה (מסטקטומיה). זאת, לדוגמה, במקרה שבו המחלה איננה ממוקמת באזור אחד בשד.

במצבים מסוימים, גורמים אפידמיולוגיים וגנטיים הקשורים לסיכון ללקות בגידול חדש נוסף בעתיד בשד או בשחלות משפיעים על הטיפול הניתוחי.

טיפול מקומי מול טיפול מערכתי
הטיפול בגידולים סרטניים של השד מתחלק לטיפול מקומי ולטיפול "סיסטמי" (מערכתי). הטיפול המקומי נועד להסיר את הגידול, לדגום בלוטות לימפה לצורך קביעת חומרת המחלה ולמנוע חזרה מקומית שלה. טיפול זה מבוסס על ניתוח ובחלק מהמקרים על הקרנות. לעומתו, הטיפול הסיסטמי, מבוסס על תרופות המגיעות לאיברי הגוף השונים ומיועד לטפל בתאי גידול שייתכן ונדדו לאיברים מרוחקים. הטיפול המקומי אינו משפיע על איברים מרוחקים, אך הטיפול הסיסטמי, אם הוא יעיל, בהחלט יכול להשפיע על המחלה בשד ובבלוטות הלימפה.

קיימים מצבים בהם טיפול סיסטמי ניתן לפני ניתוח. במצב זה הטיפול מכונה טיפול ניאו-אג'ובנטי.