סרטן שד גרורתי – אבחון

אחד המאפיינים של גידולים סרטניים הוא היכולת שלהם לשלוח גרורות לאיברים מרוחקים. לנוכחותן של הגרורות המרוחקות השפעה על סיכויי ההחלמה ועל אופן הטיפול, ולכן יש חשיבות לבירור נוכחות ופיזור הגידול בגוף. כך, למשל, במקרה של נוכחות גרורות מרוחקות, טיפול ניתוחי בשד מאבד מחשיבותו – מאחר וניתוח נותן מענה מקומי בלבד ואיננו משפיע על הגרורות. לכן, ניתוח במצב כזה יבוצע רק במקרים מיוחדים. 

סרטן שד גרורתי אבחון

חשוב לציין כי כיום, עם העלייה הדרמטית בשיעור איבחון גידולי השד עוד בשלב מוקדם, שכיחות של זיהוי גרורתי של המחלה נמוכה מאוד.

הטיפול העיקרי בנוכחות גרורות הוא תרופתי. לעתים ניתן גם טיפול הקרנתי המכוון לגרורות. גרורות בבלוטות לימפה באיזור השד אינן נחשבות לפיזור מרוחק של המחלה. לאור זאת, חלק מהבירור אחר אבחון של גידול, מכוון לשלילת גרורות מרוחקות. בירור זה לא חייב להתבצע לפני ניתוח כאשר הסבירות לגרורות נמוכה. יחד עם זאת, כאשר מדובר בניתוח של כריתת שד מלאה, אנו נוהגים לבצע בירור מלא, כדי למנוע אובדן מיותר של השד במקרה בו בכל זאת יזוהו גרורות.

האיברים שבהם שכיח יותר למצוא גרורות הם העצמות, הכבד והריאות
ניתן לזהות גרורת באמצעי הדמיה ובאמצעות מרקרים (סמנים) בדם. הסמנים המתייחסים לסרטן השד הם CEA ו-CA 15-3, והם יכולים לשמש למעקב ולסייע בקביעת נוכחות גרורות.

לא שכיח שערכי הסמנים גבוהים בהיעדר גרורות, אך לעתים הסמנים גבוהים, באמצעי ההדמיה לא מזוהות גרורות – ולאחר הניתוח חוזרות הסמנים לערכים הנורמליים שלהם.

למרות שברוב החולות אצלן יש גרורות ערכי הסמנים גבוהים מהנורמה, אצל 10% מהחולות במצב זה ערכי הסמנים תקינים. סמנים גבוהים יתכנו גם במצבים שפירים, והם לא מהווים כלי לאבחון של גידול סרטני.

סרטן שד גרורתי- איך בודקים אם יש גרורות באיברים מרוחקים?
בדיקות ההדמיה העיקריות היכולות לשמש לבירור גרורתי כוללות צילום חזה, אולטרסאונד של הבטן, מיפוי עצמות וטומוגרפיה ממוחשבת של הצוואר, החזה, הבטן והאגן. השילוב המקובל, על פי רוב, הוא מיפוי עצמות, בשילוב צילום חזה ואולטרסאונד בטן, או לחילופין מיפוי עצמות עם טומוגרפיה ממוחשבת (בדיקת CT).

מיפוי עצמות יכול להיות תקין, אבחנתי לגרורות, ולעתים תכופות להראות שינויים ניווניים ואחרים שאינם תקינים – אך אינם מצביעים על גרורות. במצבים שאינם ברורים יכולה טומוגרפיה ממוחשת לעזור באבחנה. מיפוי עצמות יעיל יותר במעקב, כאשר ניתן להשוותו למיפוי עצמות קודם.

צילום חזה ואולטרסאונד בטן נותנים בדרך כלל תמונה טובה ואבחנתית על הריאות ועל אברי הבטן השונים. טומוגרפיה ממוחשבת יכולה לתת תמונה מדוקדקת יותר על הריאות ואברי הבטן וכן תמונה טובה של החלקים הגרמיים אותם היא כוללת. מאחר ובדיקת CT היא כיום יעילה וזמינה מבעבר, אנו מעדיפים בדרך כלל להשתמש בה (ולא בצילום חזה ובאולטרסאונד בטן).

כאשר ההערכה היא שמדובר במחלה בשלב מוקדם (ולכן עם סבירות נמוכה לפיזור של גרורות), ובעיקר כשמתוכנן ניתוח חלקי (ניתוח משמר שד ולא כריתת שד מלאה) אפשר לגשת לניתוח תוך דחיית העיבוד הגרורתי.

היתרון הוא קיצור זמן ההמתנה לתחילת הטיפול, אם כי עיקר היתרון הוא בהורדת המתח הכרוך בהמתנה לניתוח ולתשובות שיתקבלו לאחריו. מבחינה רפואית אונקולוגית גרידא – אין סיכון בהמתנה הנדרשת להשלמת העיבוד טרם תחילת הטיפול.

בדיקות נוספות
במידה ויש ממצאים בבירור שפורט העשויים להצביע על פיזור גרורתי, אך התמונה אינה חד משמעית, ניתן להיעזר בבדיקות נוספות.

  1. PET CT
    בדיקת מיפוי באמצעות חומרים פולטי פוזיטרונים (Positron Emission Tomography) היא אפקטיבית מאוד באיתור מקומות בהם פעילות מוגברת של חלוקת תאים, האופיינית לגידולים ולגרורות. בשילוב עם טומוגרפיה ממוחשבת (CT) מתקבל כלי הדמיה, היכול להבדיל בין ממצא גרורתי לממצא שאינו כזה ולאפיינו היטב מבחינת גודל ומיקום. הבדיקה פחות אפקטיבית בממצאים שגודלם פחות מסנטימטר אחד. בנוסף, אי הדגמה של ממצא חשוד תקיפה יותר כשהבדיקה מדגימה את הגידול בשד, ולכן יעילותה גדולה יותר בשלילת נוכחות גרורות לפני ניתוח כשניתן להדגים את הגידול הראשוני. במידה והגידול בשד לא נכרת עדיין ואינו מודגם בבדיקה יש להניח שייתכנו גרורות שאף הן לא הודגמו.
  2. MRI
    במצבים מסוימים, כמו תמונה לא חד-משמעית בעצמות, בדיקת תהודה מגנטית (MRI) עשויה לעזור בשלילת או אישור נוכחות גרורות.
  3. דגימת רקמה
    כשלא ניתן לאפיין באופן ברור מהותו של ממצא חשוד והממצא נגיש, ניתן לדגום ממנו רקמה לצורך בדיקת מעבדה.

צוות רפואי

No data was found
לזימון תור
נדאג להפנות את פנייתך לנציג/ת זימון תורים ונחזור אליך בהקדם.