מהו בקע טבורי?
בקע טבורי הוא מצב שבו רקמות ואיברים בבטן נדחקים כלפי העור החיצוני דרך האזור הסמוך לטבור. מבחינים בין שני סוגים: בקע מולד ובקע נרכש.
בקע טבורי מולד
חבל הטבור הוא צינור חזק וגמיש המזרים את הדם משליית האם לעובר וסופג ממנו את חומרי ההפרשה. החבל הנכנס לגוף עובר בין שני שרירי הבטן הישרים, שרירים אלה מחוברים ביניהם על ידי רקמה סיבית חזקה שנקראת הקו הלבן (Linea-alba). טבעת הטבור היא חור קטן בקוטר של כ-2.5 ס"מ דרכו חודר חבל הטבור לגוף העובר. לאחר הלידה טבעת הטבור נסגרת והקו הלבן הופך לרצועה אחידה וחלקה, אם הטבעת אינה נסגרת התינוק סובל מבקע טבורי מולד. תופעה זו נפוצה ומתרחשת ב-10% מכלל התינוקות. בקבוצות אתניות מסוימות, בעיקר בארצות אפריקה, היא נפוצה יותר, וכן היא נפוצה בתינוקות שנולדו טרם זמנם או בקרב תינוקות שנולדו עם מספר מומים מולדים כמו תסמונת דאון או תסמונת בקווית' וידמן.
לרוב, בקע טבורי בילדים נסגר מעצמו עד גיל שנה, במידה ואינו נסגר עד גיל 5 קרוב לוודאי שהילד יזדקק לניתוח.
בקע טבורי נרכש
בקע טבורי מופיע לרוב אצל מבוגרים, כאשר טבעת הטבור נפתחת מחדש עקב תנאים מסוימים, כמו: כובד אזורי הנובע מהשמנת יתר, הריון ונשיאות משא כבד, במצב חולשה מולדת בדופן הבטן או כתוצאה מתהליך הזדקנות של רקמות הגוף. התופעה שכיחה יותר בקרב נשים שעברו הריונות, אנשים בעלי משקל עודף, אנשים הסובלים מהצטברות נוזלים בחלל הבטן, מטופלים שסובלים מעצירות כרונית ונדרשים למאמץ לצורך ריקון המעיים ובקרב הסובלים משיעול חריף ומתמשך כמו אסטמה כרונית.
הסימפטומים של בקע טבורי
האזור הכלוא נראה בולט, רגיש ובעל צבע חריג. לעיתים בליטה זו גורמת לכאב ואי נוחות, שמחמירים בעקבות פעולה מאמצת, כגון: שיעול, ריקון מעיים, עמידה ממושכת או הרמת משא כבד.
כמו כן, הסובלים מבקע טבורי יכולים לחוש סחרחורת, בחילות והקאות כתוצאה מדלקת שנגרמת באזור הבקע, בשל אספקת דם לקויה והצטברות חומרים באזור הבלתי מנוקז.
דרכי טיפול בבקע טבורי
בקעים קטנים אינם דורשים טיפול. עם זאת, חשוב לזכור כי הבקעים אינם נרפאים מאליהם ונוטים לגדול ולהחמיר עם הזמן. כמו כן, במבוגרים הרקמות אינן גדלות ולכן ברוב המקרים הבקע לא ירפא מעצמו וקיים חשש שחלק מרקמת השומן או המעיים ייכלאו בתוך הבקע ללא היכולת להחזירם, מצב הקרוי בקע כלוא, שבו נפגמת אספקת הדם לאזור והתוצאה היא נמק רקמות וזיהום רב מערכתי, שעלול אף להסתיים במוות.
הפתרון הטיפולי המקובל הוא תיקון הבקע באמצעות ניתוח.
תיקון בקע טבורי בניתוח לפרוסקופי
בניתוח לפרוסקופי מבצעים מספר חתכים קטנים באזור הבטן דרכם מכניסים את כלי הניתוח, הלפרוסקופ מוחדר דרך חתך נוסף באזור הטבור. בקצה הלפרוסקופ נמצאת מצלמה בעזרתה ניתן לעקוב אחר כל שלבי הניתוח מעל גבי מסך וידאו.
במהלך הניתוח סוגרים את הבקע על ידי הנחת רשת כירורגית עשויה מחומר בלתי מתכלה ושאינו נדחה על ידי גוף. לאחר הניתוח רקמת הגוף גדלה מעל הרשת ומכסה אותה וכך, למעשה, הרשת נשארת מקובעת מעל אזור הבקע.
כמה זמן נמשך הניתוח?
חצי שעה עד שעה וחצי.
זמן אשפוז
עד יומיים לפי שיקול הרופא המטפל.
יש להגיע לביקורת במרפאה שבועיים מיום הניתוח.
במידה ויש כאב ממושך שאינו מגיב לטיפול תרופתי או הסימפטומים של המחלה חוזרים – יש לפנות לרופא המטפל.
החלמה והגבלות לאחר ניתוח
לכל מנותח קצב החלמה משלו.
באופן עקרוני, ניתן לחזור בהדרגה לכל פעילות שהיא, בתנאי שאינה גורמת לכאבים.
לאחר תיקון בקע לפרוסקופי ניתן לחזור תוך כשבוע עד 10 ימים לפעילות רגילה, כגון:
- עבודה משרדית
- הליכה
- נהיגה במכונית
- עליה במדרגות
- קיום יחסי מין
חזרה לעבודה מאומצת יותר מומלצת רק לאחר שלושה שבועות.
בשיטה הפתוחה ההחלמה לוקחת יותר זמן
לעתים נשארת לאחר הניתוח נפיחות או חל שינוי בצבע העור באזור הניתוח, נפיחות זו נובעת מהצטברות של נוזלים באזור הניתוח שצפויים להיספג מעצמם.