הכנה לפני ניתוח
בדיקת דם כולל תפקודי קרישה, ע”פ הצורך א.ק.ג וצילום חזה. בדיקת מרדים. ייעוצים נוספים לפי הצורך.
טיפול במחיצת אף סוטה וקונכיות מוגדלות
מהלך הניתוח
מתבצע בהרדמה כללית. דרך הנחיריים מוחדר ע”י יד אחת סיב אופטי קשיח (אנדוסקופ) המחובר למצלמת וידאו. בידו השנייה אוחז המנתח באחד מכלי הניתוח היעודיים ומבצע את הניתוח תוך הסתכלות על המסך. לעיתים משתמשים גם במנורת מצח בסטיית מחיצה קדמית ביותר. המנתח רואה את תמונת הניתוח על גבי מסך גדול.
הניתוח מתבצע ללא חתכים חיצוניים. המחיצה (יש רק אחת, אין “מחיצות”) חוצה את האף לשני חללים. היא חשובה ליציבות האף ונמשכת לעומקו כ 7-8 ס”מ. מידת עקמומיות המחיצה נקבעת ע”י שלד המחיצה שבנוי מסחוס ועצם. משני צידיה, מצופה המחיצה השלדית ברקמה דקה הקרויה רירית (“רירית” – אין הכוונה הפרשות). בניתוח מופרדות בעדינות שתי הריריות משלד המחיצה. הסחוס או העצם הסוטים מיושרים, או נכרתים בחלקם העודף, או מוצאים ומוחזרים לאחר שעברו עיצוב מחדש. הריריות מוצמדות שוב ומתקבלת מחיצה ישרה. לרוב נתפרת המחיצה במספר תפרים פנימיים נספגים.
הקונכיות התחתונות הם שני מדפי עצם (אחד בכל צד) המצופים גם הם רירית. בניגוד למנהגי העבר, לא נהוג לכרות את הקונכיות במלואן היות שתפקידן לשפר את איכות האוויר הנשאף. ישנן טכניקות להקטנה חלקית של הקונכיות תוך שימור תפקודן. ניתן לכרות חלק מעצם ורירית הקונכיה. כך נוצרים מעברי אויר מורחבים ומתפקדים. במרבית המקרים אין צורך בהשארת חבישות אף פנימיות (טמפונים) אך נהוג להשאיר תומכני סיליקון (שמוציאים בהמשך המרפאה) ותחבושות נספגות.
סיכוני הניתוח
יש להקפיד לא לכרות את סחוס המחיצה בחלקו הקדמי ביותר והעליון שכן כריתה מסיבית מדי עלולה, לעתים נדירות, לגרום לשינוי בצורת האף. יכולה להיווצר בניתוח כזה התנקבות פנימית של המחיצה. לרוב נקב כזה חסר משמעות אך לעיתים יכול לגרום לדימומים חוזרים ולהווצרות גלדים. לעיתים נדירות יכולות הקונכיות המוקטנות לדמם בעקבות הניתוח. לרוב הדימום ייעצר ספונטנית או באמצעים פשוטים, ואם יש צורך, ייקרא המנותח למרפאה לצורך צריבת מקור הדימום.
משך הניתוח
יכול לארוך כ-45-75 דקות, תלוי במורכבות הניתוח.
התאוששות
בסיום הניתוח מועבר המנותח לחדר ההתאוששות. כשעה לאחר מכן הוא מועבר למחלקת אשפוז אא״ג. למחרת בבוקר משוחרר המנותח לביתו. תופעות צפויות: הפרשה דמית מעטה, יציאת גלדים מדי פעם, קושי בנשימת האף, כאב ראש מתון, חולשה. לרוב, תופעות אלה קלות בימים הראשונים ומעט מתגברות במהלך השבוע הראשון. אקמול ודומיו משפרים את התחושה. לרוב, החל מהשבוע השני חל שיפור עקבי ואפשר לחזור לתפקוד כמעט מלא. יש המלצה להימנע ממאמץ גופני, חשיפה לחום כבד וטיסות בשבועיים הראשונים. בנוסף, יש לשטוף את חללי האף במי מלח כ-6 שבועות לאחר הניתוח. כשבוע לאחר הניתוח מתקיים במרפאה ביקור אשר במהלכו מוציאים את תומכני הסיליקון ותחת אלחוש מקומי, מתבצע במשך מספר דקות ניקוי אנדוסקופי של אזורי הניתוח ווידוא שהמהלך תקין. כחודשיים לאחר הניתוח מתבצעת ביקורת נוספת. משלב זה מתבצע מעקב ע”פ הצורך, בהתאם לאופי וחומרת המחלה.
לאורך כל התקופה שסביב הניתוח, עומדים לרשות המנותח מספרי הטלפון של המנתח ומחלקת האשפוז.