Proctocolectomy ileoanal pouch
Proctocolectomy, Coloproctectomy הוא ניתוח בו מוסר כל המעי הגס והרקטום.
קיימים מספר סוגי ניתוחים שכאלו, ובראשם:
ניתוח כריתה משחזרת של המעי הגס והרקטום, או ניתוח פאוץ' הוא ניתוח בו מוסר כל המעי הגס וחלקו הסופי (רקטום), אך משמרים את פי הטבעת עצמו (החלק שמוקף בשרירי פי הטבעת). הרקטום מוחלף בכיס (פאוץ') הנבנה מהקצה התחתון של המעי הדק, ומשמש לאיחסון הצואה לפני פליטתה, והכיס (פאוץ) מחובר לפי הטבעת ובכך משוחזרת דרך יציאת הצואה המקורית מפי הטבעת.
ניתוח כריתת המעי הגס והרקטום ויצירת סטומה רגילה (Proctocolectomy and Ileostomy) הוא ניתוח בו לאחר כריתת המעי הגס והרקטום אין שחזור על ידי חיבור לפי הטבעת , והמעי הדק מחובר בסטומה לדופן הבטן, וניקוז הצואה נעשה לשקית.
ניתוח כריתת המעי הגס והרקטום ויצירת סטומה בעלת שסתום שליטה (Continent ileostomy) בניתוח זה לאחר כריתת המעי הגס והרקטום בונים מהמעי הדק כיס מיוחד (פאוץ') עם שסתום ומחברים אותו לדופן הבטן. השליטה ביציאות נעשית בעזרת החדרת צינור דרך השסתום בדופן הבטן .
ניתוח משחזר פאוץ'
הניתוח כולל כריתה שלמה של המעי הגס והרקטום למעט חלק קצר ליד פי הטבעת. בניתוח מבוצע שחזור של מערכת העיכול ושימור של פי הטבעת. רקמת מעי דק משמשת ליצירת מאגר (פאוץ') דמוי רקטום שאותו מחברים לפי הטבעת. לעיתים קרובות יש צורך בהטייה זמנית של זרם הצואה ע"י סטומה (המנוקזת לשקית חיצונית) לתקופה של שלושה חודשים על מנת לאפשר ריפוי של הההשקה (חיבור) החדשה לפי הטבעת. לאחר מכן ניתן לסגור את הסטומה ולאפשר מעבר צואה דרך פי הטבעת.
לניתוח זה תוצאות טובות לטווח ארוך מבחינת תיפקוד ואיכות חיים באחוז גבוה של המקרים. ניתוחי הכריתה והשחזור ניתנים לביצוע בשלב אחד או במספר שלבים בהתאם למצב המחלה, דחיפות הניתוח ומצבו הכללי של המטופל.
הניתוחים ניתנים לביצוע גם בשיטה לפרוסקופית. בשיטה זו מבוצע ניתוח זהה אך החתך הבטני בד"כ קטן משמעותית מזה שבניתוח פתוח.
כמה זמן נמשך הניתוח
כ 4 שעות
זמן אשפוז
אם המהלך תקין בד"כ משתחררים מבית החולים אחרי כשבוע עד עשרה ימים, להמשך החלמה בבית.
בניתוח לפרוסקופי – השחרור הוא לעיתים קרובות מעט מוקדם יותר.
כשבוע מהשחרור יש להגיע לביקורת והוצאת תפרים. אפשר לחזור לעבודה/לימודים אחרי כשלושה שבועות עד חודש, ובניתוח לפרוסקופי קצת יותר מהר.
כאבים לאחר הניתוח
- דרך שכיחה לטיפול בכאבים לאחר הניתוח היא מתן מורפיום בעירוי לווריד. קצב המתן תלוי במטופל עצמו בהתאם לחומרת כאבים (עירוי המורפיום הוא מבוקר ונשלט. למטופל יש כפתור בידו והוא לוחץ עליו כשיש כאבים. המכשיר מוודא שלא עוברים כמות מסוימת שנקבעת על ידי המרדים). דרך נוספת להקלה בכאבים היא מתן חומרי הרדמה בצנטר אפידורלי.
- בניתוחים לפרוסקופים הכאבים לאחר הניתוח לעיתים קרובות קלים יותר.
מכשירים וצינורות נוספים לאחר ניתוח
בד"כ קטטר לפינוי השתן, ואולי גם זונדה לניקוז הקיבה, נקזים באזור מיטת הניתוח, וכן מכשירים לניטור, כגון, מד לחץ דם או מוניטור אק"ג. אם יש זונדה – היא בד"כ תוצא יום יומיים לאחר הניתוח. קטטר שתן יוצא מעט מאוחר יותר.
בניתוח לפרוסקופי – ישנן צלקות קטנות אחדות של מקום החדרת הציוד הלפרוסקופי, וחתך נוסף גדול יותר דרכו הוצא המעי. הפגיעה בשרירי הבטן מצומצת יותר. אומנם קשה לקום מהמיטה, אך שיעול ופעולות אחרות קלות יחסית.
בהחלמה לאחר ניתוח יתכנו עליות ומורדות. כאבים יכולים להתגבר דווקא מס' ימים לאחר הניתוח בגלל שהפעילות הגופנית עולה והעומס על פצעי הניתוח גדול יותר. ימים אחדים לאחר הניתוח המעי יכול להכנס למצב של "שיתוק" (איליאוס) שזו תגובה נורמלית של המעי לניתוח בבטן. ולכן יש צורך לעיתים לחזור לצום. המעי מתאושש שוב כעבור ימים אחדים ומחדשים תזונה.
אגירת נוזלים ובצקות (בעיקר ברגליים) הינן תופעות שכיחות לאחר ניתוח ונמשכות ימים אחדים. בהמשך הגוף נפטר מנוזלים והבצקות יורדות.
החלמה והגבלות לאחר ניתוח
אנו מעודדים ניוד והליכה כמה שיותר מוקדם אחרי ניתוח. ההליכה מזרזת את ההחלמה מאיצה את פעילות המעי ומונעת סיבוכיםכגון דלקות ריאה או קרשים בורידי הרגליים. מומלצת ירידה מוקדמת ותכופה מהמיטה, ועלייה הדרגתית בפעילות.
החזרה לאכילה ולשתייה נעשים באופן הדרגתי. ביום הראשון והשני מחדשים את השתייה, ושלושה ימים מזמן הניתוח את ההזנה. בדרך כלל מתחילים עם אוכל קל ונוזלי, ובהמשך מעלים את כמות האוכל המוצק.
עם החזרה הביתה יש להימנע מהרמת משאות כבדים, נהיגה, פעילות מעייפת ושכיבה ממושכת. כמו כן, יש להימנע מטבילה באמבטיה, בג'קוזי, בים ובבריכת שחייה עד שהרופא המטפל יאשר את החזרה לפעילות שגרתית.
התאוששות מלאה מהניתוח צפויה לאחר כ-6-5 שבועות מהשחרור מבית החולים.
יש לפנות למרפאה במידה ואחד מאלה מתקיימים
- סימני דלקת
- חום
- צמרמורות
- אדמומיות
- נפיחות
- הפרשה מאזור הפצע
- תפרים/ סיכות שהתפרקו
- הקאות ובחילות מעבר ליומיים מתום השחרור מבית החולים
- כאבי בטן
- עצירות או שלשול
- צואה שחורה
- דימום מפי הטבעת
- דימום בשתן
- דימום מהחתך
- כאב ממושך שאינו מגיב לטיפול תרופתי
- קוצר נשימה וכאבי חזה