ביופסיות ערמונית מונחות TRUS
בדיקת הביופסיה הקלאסית, ה-TRUS (Transrectal Ultrasound), מתבצעת בד"כ תחת הרדמה מקומית. במהלכה, מכניסים דרך פי הטבעת מתמר אולטרסאונד, שדרכו מכניסים מחט ייעודית, באמצעותה אוספים מספר דגימות מרקמת הערמונית.
חסרונה הגדול ביותר של הביופסיה הזו טמון בכך שברוב הגדול של המקרים, לא ניתן לראות עם מתמר האולטרסאונד את האזורים הספציפיים שבהם יש תאים סרטניים, אלא רק את הערמונית עצמה (אלא אם כן הסרטן גדול ונרחב). לכן, למעשה, הדגימות נלקחות בצורה אקראית.
כדי להגדיל את שטח הכיסוי של הדגימה, לוקחים כ-10-6 דגימות מאזורים שונים מכל צד של הערמונית (ימין ושמאל), אך בשיטה זו לא ניתן להבטיח כיסוי מלא של הערמונית. תוצאה שלילית של הביופסיה אינה מהווה הוכחה ודאית לכך שאין סרטן ערמונית, בעיקר במקרים שבהם מדובר בגידול קטן. עבודות מחקר שעקבו אחר מטופלים שרמת ה-PSA שלהם בדם המשיכה להיות גבוהה גם לאחר שקיבלו תוצאה שלילית בביופסיה הרגילה מצאו כי ב-25% מהמקרים האלה אובחן סרטן ערמונית בביופסיה נוספת.
חיסרון נוסף של בדיקת הביופסיה הרגילה הוא שבגלל שהבדיקה מתבצעת דרך הרקטום, לרוב מצליחים לדגום באמצעותה רק את החלק האחורי של הערמונית, הצמוד לרקטום. קשה מאוד להגיע לאזורים הקדמיים והרחוקים יותר מהרקטום. בכ-80 אחוז מהמקרים, הסרטן אכן ממוקם באזור האחורי של הערמונית. ובכל זאת, בכ-20% מהמקרים, הסרטן עלול להיות דווקא באזור הקדמי, שלא ניתן להגיע אליו בביופסיה. כך, קיים חשש לפספס אותו.