כריתת קיבה

סרטן הקיבה הוא סרטן שאיננו שכיח בקרב האוכלוסייה המערבית, אך מדובר באחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר.

מהם גורמי הסיכון לפיתוח סרטן קיבה?
הגורמים המעלים את הסיכון לחלות בסרטן קיבה קשורים, ברובם, בתזונה. כך, מזונות עשירים במלח, מזונות מעושנים או כבושים מעלים את הסיכון (זוהי אחת הסיבות לכך שבמזרח הרחוק הפך סרטן הקיבה לנפוץ כל כך).
בנוסף, זיהום כרוני בחיידק הליקובקטר פילורי (Helicobacter pylori) עלול אף הוא, כתוצאה מדלקת כרונית ברירית הקיבה, להעלות הסיכון לחלות במחלה. גברים נוטים יותר לחלות בסרטן הקיבה – וכן אנשים עם השמנה.

מדוע סרטן הקיבה מתגלה בדרך כלל בשלב מאוחר?
מאחר שבשלבים מוקדמים, סרטן הקיבה איננו כואב או מורגש, הגילוי שלו מתרחש בדרך כלל בשלבים מאוחרים. במקומות בהם סרטן הקיבה נפוץ יותר, כמו במזרח הרחוק, נהוג לבצע בדיקות אנדוסקופיות תכופות, לצורך סקירה וגילוי מוקדם. אך הדבר איננו מקובל בעולם המערבי. במקרים שבהם יוצר הגידול כיב מדמם או כואב, תיתכן התראה מוקדמת – ואז יתגלה הגידול בשלבים מוקדמים יותר. גילוי מוקדם בעולם המערבי מתרחש לעיתים רחוקות, כאשר מבצעים אנדוסקופיה מסיבה אחרת – ומגלים את הגידול באקראי.

כיצד מופיע בגוף סרטן הקיבה?
סרטן הקיבה מופיע בשתי צורות עיקריות: דיפוזית – לרוב בגיל צעיר יותר, עם פרוגנוזה גרועה; או אינטסטינלית – לרוב בגיל מבוגר עם פרוגנוזה מעט יותר טובה. מרבית מקרי סרטן הקיבה מתגלים בשלבים מתקדמים של המחלה, כאשר כבר אין מקום לכריתתם, לצורך ריפוי.

יחד עם זאת, לעתים, מבוצע במצבים אלה ניתוח פליאטיבי לטיפול בדמם, בחסימה או בהתנקבות. כאשר מתגלה סרטן קיבה מוקדם, בדרך כלל הגילוי המוקדם נעשה "במקרה", בעקבות תלונות המטופל על כאבי בטן או דימום ממערכת העיכול. במקרה זה, ניתן לבצע כריתה אונקולוגית, כלומר כריתה למטרת ריפוי.

כיצד מתבצעת כריתת קיבה אונקולוגית?
ניתן לבצע את הכריתה באמצעות שלוש גישות עקרוניות, התלויות בעיקר במיקום הגידול, בגודלו ובמיומנות הצוות המטפל. גידולים מוקדמים ביותר – נדירים יחסית במערב, אך שכיחים במזרח אסיה, עקב תוכנית סקירה המתבצעת באזור זה – ניתנים לכריתה ללא ניתוח, בסיוע אנדוסקופ. בשיטה זו, מזריק הרופא, דרך האנדוסקופ, נוזל מתחת לגידול ו"מרים" אותו מסביבתו. כך ניתן להסיר את הגידול באמצעות מחט חשמלית, כאשר העבודה מתבצעת "מתחת" לגידול, סביב סביב, עד הפרדתו המלאה. הוצאה אנדוסקופית יכולה להתבצע רק במצב של גידול קטן, שלא חדר לעומק דופן הקיבה.

גידולים בתוך כיב, או גידולים עמוקים יותר, מחייבים כריתה נרחבת. כריתה זו ניתנת לביצוע בגישה ניתוחית פתוחה, או בגישה זעיר פולשנית (לפרוסקופית). בניתוח, נכרתת הקיבה, תוך הקפדה על ניקוי רקמת השומן הסובבת אותה, לאורך כלי הדם המזינים. במקומות אלה, נמצאות בלוטות הלימפה המנקזות את הקיבה – ונכרתות יחד עם הקיבה. בלוטות אלה מסייעות להכוונת צורך וסוג הטיפול הכימי המשלים.

כיצד מתכוננים לניתוח כריתת קיבה אונקולוגית?
ההכנה לקראת הניתוח תכלול בירור סיסטמי לשלילת מחלה מופשטת (גרורתית). דבר זה מבוצע בדרך כלל על ידי סריקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT). לעתים, כאשר הגידול גדול יחסית, אך ללא עדות לפיזור מרוחק (כלומר, הגידול המדובר הוא ללא גרורות) – ניתן לחולה טיפול כימותרפי מקדים, שתפקידו להקטין את הגידול ולהקל על הרחקתו הכירורגית.

בניתוח עצמו, לאחר כריתת הקיבה עם הבלוטות הנלוות, משוחזר רצף מערכת העיכול, על ידי חיבור המעי הדק לשארית הקיבה (זאת במקרים שבהם בוצעה כריתה חלקית) או לוושט (במקרי כריתה שלמה של הקיבה).

מה כוללת ההחלמה מהניתוח?
ההחלמה מהניתוח קשורה, בין היתר, להחלמת החיבורים החדשים במערכת העיכול, עם חזרה הדרגתית לפעילות מערכת העיכול. בדרך כלל, נהוג להמתין מספר ימים לפני תחילת שתייה – ואז בהתקדמות איטית, דרך נוזלים, לכלכלה תזונתית רכה ועד לכלכלה תזונתית רגילה. בשל הדרגתיות התהליך, ישנם מקרים בהם יושאר צינור האכלה במעי לטובת הזנת המטופל, עד שיוכל להתחיל לאכול בכוחות עצמו.

מהם הסיבוכים העלולים להיגרם בניתוח זה?
כמו בכל ניתוח, גם לכריתה אונקולוגית של הקיבה סיבוכים אופייניים, חלקם קשים. מאחר שבניתוח נכרתת הקיבה ונוצר חיבור בין המעי דק לקיבה או לוושט – דליפה מחיבור זה עלולה להוות בעיה. מסיבה זו, ברוב המקרים יושאר נקז באיזור החיבור, לצורך בקרה וניקוז הדליפה, אם תתרחש. סיבוכים אחרים קשורים לכלל הניתוחים – וכוללים דימומים (כריתת בלוטות הלימפה האמורות מתבצעת סמוך לכלי דם גדולים בבטן), תסחיף ריאות, סיבוכי פצע (זיהום פצע או בקעים) וכן בעיות וקושי באכילה לאחר הניתוח.

מי מוסמך לבצע ניתוח כריתת קיבה אונקולוגית?
כריתה אונקולוגית של הקיבה נחשבת לאחד מהניתוחים הקשים לביצוע – ועל כן היא מבוצעת על ידי מנתחים ותיקים יחסית, אשר עברו הכשרה ייעודית ומבצעים ניתוחים אלה בתדירות גבוהה. עקב נדירות יחסית של המחלה, ישנה חשיבות רבה בריכוז הניתוחים במספר מצומצם של מרכזים, כדי להגיע לרמת מיומנות של הצוות כולו (דהיינו: מנתחים, מרדימים, אחיות, גסטרואנטרולוגים, אונקולוגים וכו') בטיפול במחלה קשה זו.

לאחר הניתוח

  • ההחלמה בעקבות הניתוח תלויה בסיבת הניתוח ובמצבכם הבריאותי.
  • לאחר הניתוח, יתכן שתהיה לכם צינורית המחוברת לאפכם-זונדה. תפקידה הוא לשמור על הקיבה שלכם ריקה. ברגע שהמעיים שלכם יחזרו לפעול, צינורית זו תוסר.
  • רוב המטופלים מרגישים אי נוחות מסוימת לאחר הניתוח. אל חשש, ניתן לצמצם או להעלים אי נוחות זו בעזרת תרופות משככות כאבים.
  • לרוב, יש להישאר בבית החולים 6-10 ימים לאחר הניתוח.
  • לאחר השחרור הביתה, יש לבצע פעילות מתונה בלבד במשך 4-6 השבועות לאחר הניתוח.
  • אם אתם נוטלים תרופות נגד כאב, יש להימנע מנהיגה.
לזימון תור
נדאג להפנות את פנייתך לנציג/ת זימון תורים ונחזור אליך בהקדם.