תיקון בקע סרעפתי (רפלוקס)

"צרבת" הוא ביטוי בו משתמשים בציבור הרחב לתאר מגוון של תלונות. במקרים רבים, מדובר בביטוי של רפלוקס קיבתי-וושטי. מצב זה מתרחש כאשר חומצה הנמצאת בקיבה עולה אל הוושט וגורמת לתחושה של ״שריפה" או כאב במרכז החזה או בבסיס הצוואר, העשוי להיות מוקרן לכל הצוואר או לגב. תלונות נדירות יותר יכולות להיות עליה של מזון בחזרה אל הפה, קושי בבליעה, שיעול כרוני או צפצופים בנשימה. אם צרבת גורמת לך סבל רב, לעתים מגיע מצב בו הפתרון שיומלץ לך הוא ניתוח לפרוסקופי לטיפול בבעיה- ניתוח לפרוסקופי לטיפול בבקע סרעפתי והחזר קיבתי וושטי (רפלוקס)

מה גורם לרפלוקס?

כאשר בולעים מזון, הוא עובר מהפה אל הקיבה דרך צינור שרירי הנקרא וושט. בקצהו התחתון של הוושט, העובר במעבר בין החזה לבטן דרך פתח קטן בסרעפת, ישנו שריר טבעתי המתפקד כשסתום חד-כיווני ומאפשר למזון לעבור מהוושט אל הקיבה. במצב תקין השסתום נסגר מייד לאחר שהמזון עובר לקיבה כדי למנוע עליה של חומצה מהקיבה לוושט. כאשר יש רפלוקס, ישנו תפקוד לקוי של השסתום המאפשר מעבר חומצה מהקיבה לוושט. חומצה זו גורמת לגירוי או אף לכוויה ודלקת בוושט וכך נגרמת צרבת. כאשר מצב זה מתמשך עשוי להגרם נזק בלתי הפיך לוושט.

מה מחמיר רפלוקס?

ברבים מן הסובלים מן המחלה ישנה החלשות הדרגתית של השסתום, מסיבה לא ברורה. לאחרים, מזון שומני או חריף, תרופות שונות, עישון, שתית אלכוהול או אפילו שינויים ביציבה, עשויים לגרום להרפית השסתום ולגרום לרפלוקס. כאשר ישנו בקע ("שבר") בסרעפת, ישנו סיכוי רב יותר לרפלוקס.

כיצד מטפלים ברפלוקס?

הטיפול האפשרי הוא בהתאם לחומרת המחלה.

שינויים בהרגלי חיים: בהרבה מקרים, שינויים בדיאטה, הפסקת עישון או שתית משקאות אלכוהוליים ונטילת תרופות • פשוטות להפחתת חומציות הקיבה עשויים לשפר באופן ניכר את התלונות. גם ירידה במשקל והימנעות מאכילה מספר שעות לפני השינה עשויים לעזור.

טיפול תרופתי: כאשר אין תגובה לשינוי הרגלי החיים, ישנו לעתים צורך בטיפול תרופתי. • התרופות מכוונות לנטרל את חומציות הקיבה ולהביא להחלמת הדלקת בוושט. טיפול זה ניתן על ידי רופא, בדרך כלל גסטרואנטרולוג.  יש לציין כי הקטנת החומציות אינה מפסיקה את הרפלוקס אלא גורמת לו להיות פחות חומצי ובכך מקילה על התלונות.

ניתוח: מטופלים שאינם מגיבים לטיפול התרופתי, או שזקוקים לטיפול קבוע ואינם מעונינים בו, • מופנים בהרבה מקרים לניתוח. גם מטופלים הסובלים מתלונות הקשורות לדרכי הנשימה, הלוע או סובלים מעלית מזון אל הפה לאחר ארוחות, מתאימים לטיפול ניתוחי. בנוסף, זקוקים לניתוח מטופלים עם בקע סרעפתי גדול או תסביב של הקיבה בבקע. הניתוח יעיל מאד לטיפול ברפלוקס, ומכיוון שהוא מבוצע בשיטה לפרוסקופית החתכים בבטן יהיו זעירים וזמן ההחלמה קצר ביותר.

כיצד מבוצע ניתוח לפרוסקופי לרפלוקס?

  • הניתוח מבוצע בהרדמה כללית.
  • ברוב המקרים במהלך הניתוח מבצע המנתח גסטרוסקופיה כדי לראות את מבנה הקיבה לפני ואחרי התיקון.
  • הניתוח הלפרוסקופי למניעת רפלוקס (פונדופליקציה) יוצר שסתום חדש בין הוושט לקיבה על ידי תפירת חלקה העליון של הקיבה ויצירת "צווארון" קיבה סביב הוושט. אם יש גם בקע סרעפתי הוא מתוקן בעזרת תפרים ובהרבה מקרים תוספת של רשת לחיזוק התיקון ולמנוע חזרה של הבקע.
  • המנתח מבצע מספר חתכים קטנים (פחות מסנטימטר) בדופן הבטן ומחדיר לפרוסקופ (מעין טלסקופ) המחובר למקור אור ומצלמת וידאו זעירה לבטן. דרך הפתחים האחרים מוחדרים מכשירי ניתוח והניתוח מבוצע כאשר הצוות מתבונן במסך וידאו גדול.
  • הניתוח כולו מתבצע בתוך חלל הבטן, ובזמן הניתוח הבטן מנופחת בגז המוצא ממנה בסופו.

מה הן תוצאות הניתוח הלפרוסקופי למניעת רפלוקס?

מחקרים הראו שברוב המכריע של המנותחים, התלונות נעלמות לחלוטין או משתפרות מאד.

היתרון של הניתוח הלפרוסקופי במצב זה הוא :

  • כאב מופחת לאחר הניתוח.
  • שהות קצרה בבית החולים.
  • חזרה מהירה לעבודה ופעילות גופנית.
  • צלקות קטנות או בלתי נראות.

מה הם הסיכונים בניתוח לפרוסקופי למניעת רפלוקס?

הניתוח נחשב כבטוח מאד, אך בכל ניתוח ייתכנו סיבוכים נדירים. סיבוכים אילו עשויים להיות בבעיות הרדמה, דימום, נזק לאברים שכנים, כמו וושט, קיבה או טחול שעשוי גם להצריך ניתוח חוזר לתיקונו. לאחר הניתוח עשוי להיות זיהום בחתך או בריאות וסיבוכים נדירים נוספים.

מה קורה אם הניתוח לא יכול להיות מבוצע בשיטה לפרוסקופית?

במקרים נדירים נמצא כי לא ניתן לבצע את הניתוח בשיטה לפרוסקופית בשל קושי בזיהוי או קושי טכני בביצוע הניתוח. במקרה כזה עשוי הצוות המנתח לעבור לניתוח "פתוח." מצב כזה אינו סיבוך ניתוחי, אלא נובע מהצורך לבצע את הניתוח באיכות גבוהה ובבטיחות המרבית לשלומו של המנותח, והוא תוצאה של שיקול דעת רציני של הצוות המנתח.

מצבים העשויים להגביר את הסיכוי למעבר לניתוח "פתוח" הם השמנה, ניתוחי בטן קודמים והצטלקויות באזור הניתוח, בעיות דמם ועוד. ההחלטה לבצע את הניתוח בגישה פתוחה יכולה להיות מראש או להילקח במהלך הניתוח עצמו.

האם ישנן תופעות לוואי לניתוח?

תופעות לוואי מתמשכות לניתוח נדירות.

  • חלק מהמטופלים עשוי לסבול מקושי בבליעה מיד לאחר הניתוח. קושי זה נובע מיצירתו של שסתום
  • חדש במעבר וושט קיבה הדורש תקופת הסתגלות של עד מספר חודשים. במקרים לא שכיחים ישנו צורך בפעולה אנדוסקופית כדי להרחיב מעט את הפתח. צורך בניתוח חוזר הוא נדיר ביותר.
  • האפשרות לגהק או להקיא לאחר הניתוח מוקטנת ולחלק מהמנותחים ישנן תלונות, בדרך כלל חולפות, של נפיחות בבטן.
  • תלונות של ריבוי גזים או שלשול בשבועות לאחר הניתוח אינן נדירות. תלונות אילו חולפות ללא טיפול תוך זמן קצר.
  • במקרים נדירים אין שיפור בתלונות הרפלוקס לאחר הניתוח. במקרים אילו מופנים לבדיקות כדי לבדוק את סיבת התלונות.

למה לצפות לקראת ניתוח נגד רפלוקס?

  • כדי להחליט אם אכן הניתוח יעזור לך, יש לבצע בירור מקיף הכולל מספר בדיקות, בחלקן חודרניות כמו ניטור חומציות הוושט ל- 24 שעות, מנומטריה )מדידת לחצים( של הוושט, ולעתים מיפוי, צילומי רנטגן ועוד.
  • בדיקות לקראת הרדמה כללית כוללות בדיקות דם לספירה, אלקטרוליטים, ותפקודי קרישה. במנותחים מעל גיל 40 יש צורך גם בביצוע א.ק.ג,. ולעתים צורך בבדיקות נוספות בהתאם למחלות הרקע של המנותח.
  • מספר שעות לפני הניתוח יש להיות בצום מוחלט, כולל שתייה. מותרת נטילת תרופות קבועות עם מעט מים בלבד. יש להוועץ במנתח ובמרדים בנוגע לתרופות העשויות להשפיע על קרישת הדם כמו אספירין, נוגדי קרישה וכו.'

למה לצפות ביום הניתוח?

  • ברוב המקרים מגיעים לבית החולים ביום הניתוח, לאחר שהתבצעו כל הבדיקות בימים קודמים.
  • לאחר הכנה מועברים לחדר קבלה של חדר ניתוח. שם בדרך כלל יוחדר עירוי לידך ודרכו ינתנו חומרי ההרדמה.
  • במהלך כל הניתוח נמצאים בהרדמה כללית כאשר רופא מרדים משגיח על המנותח בזמן שצוות המנתחים מנתח.
  • בתום הניתוח יעירו אותך, ולאחר מכן יעבירו אותך לחדר ההתאוששות שם נשארים מספר שעות, עד שחוזרים למחלקה.
  • מרבית המטופלים משתחררים תוך 48-24 שעות מהניתוח.

לאחר הניתוח

מאד שכיח לסבול מספר ימים מכאבים בכתפיים. כאבים אילו מוקרנים מהסרעפת המגורה, מהגז בו משתמשים לניפוח הבטן ומתיקון הסרעפת. כאבים אילו נשלטים על ידי משככי כאבים רגילים.

  • ניתן ואף מומלץ להסתובב ולחזור באופן הדרגתי לפעילות רגילה, תחילה בבית ואחר כך מחוצה לו.
  • הכאב בדרך כלל נשלט היטב על ידי תרופות מרשם בשחרור. רצוי לטפל היטב בכאבים ולא להתאפק.
  • ניתן, אלא אם הורה אחרת, להפסיק את כל הטיפול הקודם לרפלוקס.
  • במרבית המקרים יש לשמור על כלכלה נוזלית-דייסתית כשבוע לאחר הניתוח ולאחר מכן להתקדם באופן הדרגתי לכלכלה רגילה. מוצרי מזון קשים, כמו לחם ובשר, רצוי להחזיר לדיאטה אחרונים, ולהקפיד ללעוס היטב ולאכול כמויות קטנות בכל פעם. בהרבה מקרים מרגישים שבעים זמן קצר לאחר שמתחילים לאכול. כל התופעות הללו עשויות להמשך שבועיים עד מספר שבועות לאחר הניתוח, וכמעט תמיד יחלפו מעצמן.
  • במקרים נדירים בהם ממשיך קושי בבליעה או כאבים בבליעה, ניתן לטפל בכך על ידי פעולה פשוטה, אנדוסקופיה, המתבצעת במכון הגסטרואנטרולוגי.
  • אם מופיע חום, קושי רב בבליעה או כאבים עזים, הפרשה מפצע הניתוח – יש ליצור קשר מידי עם המחלקה המנתחת. בכל מקרה יש לקבוע תור לביקורת כשבועיים מהניתוח.

כשלון של הניתוח

במעט מקרים הניתוח יכול להכשל, בין אם בטווח הקצר לאחר הניתוח או לאחר שנים. הכישלון יכול להתבטא בהתרופפות מחודשת של השסתום וחזרה של תלונות הרפלוקס, או בכשל של תיקון הסרעפת. במרבית המקרים מצבים אילו אינם דורשים התערבות ניתוחית חוזרת ומגיבים לטיפול תרופתי. במקרים מסוימים, כ5%-3%- מהמטופלים, יהיה צורך בניתוח חוזר.

לזימון תור
נדאג להפנות את פנייתך לנציג/ת זימון תורים ונחזור אליך בהקדם.