בקע מפשעתי (הרניה, קילה) הוא פגם בשרירי הבטן המתפתח בגלל היחלשות נקודתית של הדופן, כאשר התוצאה היא התבלטות מקומית או פתח בדופן הבטן. מצב זה דומה למצב בו חלקו הפנימי של גלגל אופנים מתבלט דרך קרע בצמיג – שכבות הבטן הפנימיות נדחפות מבעד לפגם ויוצרות התבלטות דמוית בלון או שק. הפגם בדופן הבטן עשוי לאפשר ללולאת מעי או איבר תוך-בטני אחר ל"התקע" בשק ולגרום לכאבים או אף לסיבוכים שידרשו ניתוח.
- בקעים שכיחים יותר בגברים אך קיימים גם בנשים
- ישנם בקעים מולדים (שנולדים אתם) וכאילו המתפתחים במשך השנים. הטיפול בשניהם דומה
- בקע לא יכול לעבור או להשתפר עם הזמן או בעזרת תרגילים
איך אדע שיש לי בקע?
- המקומות השכיחים בהם נוצר בקע הם במפשעה (בשיפולי הבטן), בטבור או בצלקת ניתוח קודם.
- בדרך כלל קל לאבחן בקע. ניתן לראות או למשש בליטה מתחת לעור. בליטה זו תהיה ברורה יותר לאחר מאמץ כמו הרמת משקל כבד, שיעול , מאמץ לתת שתן או פעולת מעיים, או לאחר עמידה ממושכת.
- הכאב עשוי להיות חד ופתאומי או כאב עמום ומחמיר במהלך היום.
- כאב עז ומתמשך, רגישות למגע או הופעת אודם מקומי מעידים על כליאה של הבקע. מצב זה הוא מצב חירום רפואי ודורש טיפול רפואי מיידי.
איך נוצר בקע?
בדופן הבטן ישנם אזורים טבעיים שהם מעט יותר חלשים. באזורים אילו יכול להתפתח בקע כתוצאה ממאמץ מתמשך, הזדקנות טבעית של הרקמות, או חולשה קיימת מילדות. כל אדם יכול לסבול מבקע בכל גיל אך מרבית הבקעים בילדים הם מלידה. במבוגרים, הבקעים מתפתחים בשל מאמץ מתמשך, שיעול כרוני, עצירות או קושי במתן שתן (כמו במצב הנובע מהגדלת בלוטת הערמונית- פרוסטטה).
