הפרעת שינה כרונית, המאופיינת באירועים של חסימה מלאה של נתיב אויר (אפניאה) או חסימה חלקית של נתיב האויר (היפופניאה) מתבטאת בירידה באחוז החמצן בדם (לפי מד סטורציה). ההסתמנות בדרך כלל מתבטאת בחוסר רעננות ביקיצה, עייפות במהלך היום ונטייה להירדם באמצע היום.
עם זאת חשוב לציין, כי מלבד השפעה על איכות החיים, מחקרים הראו קשר ישיר בין דום נשימה בשינה חסימתי לארועים קרדיוסקולריים. טיפול בדום נשימה בשינה ממקור חסימתי מסייע בהפחתה ומניעת מחלות כגון ארועים לבביים, ארועים מוחיים, יתר לחץ דם וסכרת.
הפנייה הקלאסית לטיפול בדום נשימה בשינה בד"כ תגיע מהבת זוג/ בן זוג שיעידו על נחירות, אירועים של חנק והפסקות נשימה במהלך השינה אצל הפרטנר. במקרים כאלה חשוב להבדק ולעבור הערכה מלאה.
אבחנה, הערכה וטיפול מוקדם בדום נשימה בשינה ממקור חסימתי מסייע בהפחתת מחלות ובשיפור איכות חיים ופרודוקטיביות.
דום נשימה בשינה ממקור חסימתי נובע מקריסה חלקית או מלאה של דרכי האוויר העליונות.
הגישה לדום נשימה בשינה ממקור חסימתי מורכב ממספר שלבים ומותאמת באופן אישי לכל מטופל:
1. אבחנה באמצעות מעבדת שינה והגדרת חומרת המחלה: קל, בינוני או קשה ומאפייניה: תנוחת השינה, היחס בין אפניאות להיפופניאות, ירידת סטורציה ועוד.
2. בדיקה פיזיקלית של המטופל הכוללת הערכת עודף משקל, שומן בטני, רוחב צוואר, מצב השיניים, שינויים קרניופציאליים במבנה הפנים
3. הערכה מלאה של דרכי האוויר : האף, החיך, הלשון, בסיס הלשון ומכסה הגרון שכולל את האפגלוטיס ומיתרי הקול באמצעות אנדוסקופיה (סיב אופטי עם מצלמה שמוחדר דרך האף ומגיע לכל התחנות).
4. בדיקות נוספות במידת הצורך כגון DISE (ראה ערך DISE).
5. התאמת טיפול ותפירתו באופן אינדיבידואלי לאותו מטופל בהתחשב בממצאי מעבדת השינה, הבדיקה הפיזיקלית המלאה, הערכת נתיב האויר והבדיקות הנוספות.
6. מעקב וליווי אחר תוצאות הטיפול עם מעבדת שינה חוזרת.
סוגי טיפולים הקיימים לדום נשימה בשינה נבחרים בקפידה לכל מטופל בהתאם לממצאים בהערכתו:
1. CPAP
2. MAD Mandibular Advancement Device
3. BRP Barbed Reposition Palatoplasty
4. Coblation of base of tongue
5. Hypoglossal nerve stimulator
