כיצד קובעים האם ניתוח בריאטרי הצליח? חוקרים בריטים מציעים למפות את גורמי המפתח שמגדירים זאת ולהכניס זאת לפרוטוקול העבודה. ד"ר אסנת רזיאל מרחיבה לגבי משמעות קביעת הסטנדרטים הבריאטריים
אדם עובר ניתוח בריאטרי על מנת לרדת במשקל ולרפא מחלות נילוות ובעיקר מחלת הסוכרת. המנתח יהיה מרוצה שהניתוח עבר ללא קשיים טכנים, המנותח יהיה שמח לרדת היטב במשקל, הדיאטנית תשמח שלא יהיו חסרים בויטמינים. כל אדם יסתכל קצת אחרת על מושג ההצלחה של הניתוח.
ובכן, קיימים מספר גורמים אשר קובעים האם ניתוח בריאטרי מצליח או לא, וכאן נכנסת השאלה – מהם גורמי המפתח המייצגים תוצאות ניתוחים בריאטריים? קבוצת חוקרים בבריטניה החליטה לקחת את האתגר ולמפות את אותם הגורמים ולפתח סטנדרטים מובנים לסוגייה.
תשעה סטנדרטים להצלחה
מחקר חדש, שנערך באוניברסיטת בריסטול בבריטניה, ופורסם במגזין פלוס מדיסין, ביקש למצוא מהם הפרמטרים המהותיים בתהליך הניתוח הבריאטרי שמשפיעים על הצלחה או אי-הצלחה של הפרוצדורה.
במהלך המחקר נאספו נתונים לגבי ניתוחים בריאטריים מרופאים ומנותחים. מכיוון שקיימת שונות גבוהה בין סוגי הניתוחים והתוצאות שהם מספקים מציעים החוקרים לבצע סטנדרטיזציה של התוצאות, כך שאיכות הדיווח תהיה אובייקטיבית ככל האפשר ונטולת דעה קדומה.
לדעת החוקרים, גורמי המפתח שאמורים להיות חלק מכל דיווח מדעי על ניתוחים בריאטריים צריך לכלול:
- מעקב אחר מגמת השינויים במשקל
- מצב הסוכרת
- שינויים באיכות החיים של המנותחים
- תמותה (תוך 30 יום מהניתוח, ותמותה ארוכת טווח)
- סיבוכים טכניים לגבי סוג מסוים של ניתוח
- התערבות חוזרת או ניתוח חוזר ורמת הסיכון שבגינה בוצע התהליך
- קשיי בליעה והקאות
- רמת יסודות קורט בדם
- סיכונים קרדיו-וסקולריים
לטענת החוקרים, אוסף הנתונים הוא דרישה מינימלית לדיווח, ויאפשר לקלינאים לבצע הערכה מושכלת לגבי התאמת סוג הניתוח למטופל. כמו כן, תתאפשר השוואה טובה יותר בין תוצאות ניתוחים בריאטריים, כאשר השפעת משתנים התלויים בסוג הניתוח איננה מהווה גורם מפריע.
על המחקר
במסגרת המחקר החוקרים יצרו רשימת גורמי המפתח בהליך תלת-שלבי, כאשר בשלב הראשון נאספו 2,990 גורמים שונים המשפיעים על הצלחת ניתוחים בריאטריים. גורמים אלו חולקו ל-17 תתי-קבוצות, על פי נושאים כגון "מחלות נלוות הקשורות בהשמנה", ומתוכן הורכב שאלון הכולל 130 שאלות שונות.
בשלב השני הועבר השאלון ל-258 מנתחים, או מטופלים שעברו ניתוח בריאטרי בחמש השנים האחרונות. משתתפים בסקר נתבקשו לדרג את השאלות השונות על פי סדר החשיבות שהם מייחסים לשאלה, בסקלה שבין 1 (לא חשוב) ל-9 (חשוב מאד). רק השאלות שדורגו ברמת חשיבות 8 על-ידי 70% מהמשתתפים בסקר, נכללו בשאלון הבא.
בהמשך המחקר, התבקשו המשתתפים בחקר לדרג את השאלות שנותרו פעמיים נוספות באותה השיטה. המיון הוליד שאלון בן 35 שאלות, כאשר כל שאלה מהווה משתנה.
השלב השלישי כלל קבוצה מצומצמת של רופאים (n=33) ומטופלים (n=9) שדרגו את השאלון הקצר במסגרת פגישה בבית החולים. השאלה המתייחסת לסיכונים קרדיו-וסקולריים דורגה רק על-ידי הרופאים.
למרות שהייתה ירידה במספר המשתתפים בסקר בשלבים המתקדמים, שיטת המחקר מעידה, על פי המחברים, כי ניתן לקבוע קריטריונים חשובים המאפשרים לדרג את כלל הניתוחים הבריאטריים מבחינת התוצאות שלהם. כמו כן, החוקרים מסייגים את התוצאות בעובדה שמרבית המשתתפים בסקר היו מבריטניה, ומתכוונים לתקף את מסקנותיהם על-ידי ביצוע הסקר במדינות נוספות.
