טיפול בהזעת יתר – Hyperhidrosis
הזעה הינה מנגנון טבעי וחשוב לקירור הגוף. השליטה על מנגנון ההזעה נעשה בעזרת חלק ממערכת העצבים במרכזית הנקרא המערכת הסימפתטית האוטונומית (sympathetic autonomous nervus system). מערכת זו מעצבבת איברים רבים ושונים ופעילותה מוגברת במצבי לחץ או דחק, ולכן במצבים אלו ישנה גם הזעה מוגברת.
במצב של הזעת יתר ראשונית (כלומר שלא כתוצאה ממחלה גופנית כלשהי) ישנה הפרעה לא ברורה בוויסות הזיעה ונשלחת הוראה לבלוטות הזיעה לפעול גם במצבים בהם הטמפרטורה או פעילות הגוף לא דורשים הזעה מוגברת. התופעה משפיעה על כ- 1-3% מהאוכלוסייה ועשויה לגרום להזעת יתר בכפות הידיים, בתי השחי והרגליים. הזעה זו יכולה לגרום להפרעה תפקודית (כגון קושי לאחוז דברים בידיים, טפטוף זיעה המפריע לכתיבה) ולמבוכה חברתית רבה.
בכדי לאבחן הזעת יתר נדרשת קבלת היסטוריה רפואית קצרה מהמטופל/ת ובבדיקה גופנית פשוטה. מדובר בהזעה ממוקמת לאזורי גוף ספציפיים שהחלה לפחות לפני 6 חודשים ללא סיבה נראית לעין או מחלה ברורה. האפיזודות של הזעת היתר מתאפיינות בהזעה סימטרית דו-צדדית(ימין + שמאל במקביל), מופיעות לפחות פעם בשבוע וחולפות/אינן מופיעות בזמן שינה. כמובן שהאפיזודות עשויות להחמיר בסביבה חמה או במצבי מבוכה/לחץ נפשי.
לרוב, התופעה מתחילה בגיל הילדות או ההתבגרות הצעירים ונוטה להחמיר עם גיל ההתבגרות והתקדמות ההתבגרות המינית. כאשר התופעה מפריעה לתפקוד החברתי או פעילות יומיומית, מומלץ לטפל בה כבר בגיל צעיר ולמנוע שנים של סבל מיותר.
הטיפולים האפשריים כוללים טיפולים מקומיים באזורי ההזעה (נפרט בהמשך) או ניתוח, ובחירת הטיפול המתאים תלויה בהעדפות המטופל/ת ומיקום הבעיה.
טיפולים לא ניתוחיים כוללים דיאודורנטים שונים, הזרקת בוטוקס, טיפול בזרמי חשמל מקומיים או הרס בלוטות הזיעה ע"י חום.
ניתוח להזעת יתר – Thoracoscopic Sympathectomy
הניתוח יעיל לטיפול בהזעת יתר בכפות הידיים (כ- 95%) ובבתי השחי (כ- 85%), ואינו יעיל להזעת יתר באזורים אחרים. בניתוח מבצעים סימפטקטומיה טורקוסקופית – מנתקים או מסירים את הרקמה העצבית ששולטת בבלוטות הזיעה של הידיים ובתי השחי, אשר מחברת ביניהן לבין המערכת הסימפתטית (השרשרת העצבית בבית החזה). רקמה זו נמצאת לאורך הצלעות, ליד החלק העליון של בית החזה (בגובה הצלעות העליונות). הניתוח מבוצע בכירורגיה זעיר פולשנית בשיטה אנדוסקופית, בהרדמה כללית. דרך חתכים זעירים מתחת לבית השחי מוחדרים לבית החזה מצלמה זעירה שמאפשרת לראות את שדה הניתוח על מסך והמכשור הניתוחי, שמאפשר לחתוך את הרקמה העצבית או לצרוב אותה לאחר שזוהתה בבירור במיקום המתאים בצלעות. בסיום, אזור הניתוח נתפר ונחבש. הצלקות שנשארות הינן קטנות, מינימליות ולרוב אינן בעלות משמעות אסטטית. משך הניתוח כשעה והאשפוז הינו מספר שעות עד יממה לאחר הניתוח.
סיבוכים לאחר הניתוח
- הזעת יתר מפצה Compensatory Hyperhidrosis
מדובר בהזעת יתר המופיעה בגב, בחזה ובמפשעות. לרוב מדובר במקרים קלים בהם ההזעה מחמירה בעיקר בפעילות גופנית ולחץ נפשי, הזיעה אינה מצטברת בכמויות גדולות ולא גורמת למבוכה חברתית או צורך להחליף בגדים. עם זאת, במקרים קשים, בהחלט עלולה להיות הזעה משמעותית עד כדי צורך בהחלפת בגדים לפחות פעם אחת במהלך היום. קשה לצפות במי תופיע הזעת היתר.
- תסמונת הורנר Horner’s Syndrome
מדובר בתסמונת המתבטאת בצד אחד של הפנים – צניחה של העפעף העליון (ptosis), כיווץ של האישון (Miosis) והעדר הזעה בפנים (anhidrosis). הסיכון לתסמונת זו נמוך (עד כ- 3%) והיא נוצרת בעיקר כשיש חיתוך "גבוה" של השרשרת העצבית.
- חזה אוויר Pneumothorax
מצב בו ישנה הצטברות אוויר מסביב לריאה, בין הריאה לדופן החזה. לרוב מדובר בשארית אוויר מהניתוח אשר נספג לבד תוך מספר ימים. לעיתים נדירות, כאשר ישנה הצטברות גדולה של אוויר המפריעה לנשימה יש לנקזו ע"י הכנסת צינורית קטנה לבית החזה למשך מספר ימים.
- האטה בקצב הלב Bradycardia
מצב זה נגרם עקב ההפרעה לפעילות המערכת הסימפטטית בחזה, אשר בין השאר משפיעה על קצב הלב. רוב האנשים אינם מושפעים מתופעה זו אלא אם כן מדובר בהאטה קיצונית בקצב הלב או ספורטאים מקצועיים אשר עשויים לשבול מירידה בסיבולת הספורטיבית שלהם בעקבות הניתוח. במצבים בהם קצב הלב איטי מאד מלכתחילה כדאי להימנע מביצוע הניתוח.
דימום מפגיעה באיבר פנימי, זיהום או פציעה אחרת של בית החזה הינם נדירים ולא שכיחים בניתוח זה.
החלמה לאחר הניתוח
רוב הניתוחים מבוצעים עם אשפוז קצר לאחריהם ולרוב תוך כיממה ניתן להשתחרר הביתה.
בד"כ יש צורך שהיה קצרה בבית של מספר ימים (2-3 ימים) עם טיפול "פשוט" נגד כאבים (אקמול ונורופן) וללא הגבלה משמעותית בפעילות. יתכן שטף דם (סימן אדום/כחול) באזור הפצעים הניתוחיים בבתי השחי אשר חולפים תוך כשבוע-שבועיים.
יש להימנע מהרטבה של פצע ניתוחי למשך 24 שעות. לאחר 24 שעות מהניתוח יש להקפיד לשטוף את הפצעים במים וסבון לפחות פעם ביום (מקלחת רגילה). מומלץ להימנע ממקלחות ארוכות/אמבטיה או רחצה בים/בריכה למשך 5 ימים מהניתוח. קיים איסור על טיסה במשך כשבועיים לאחר הניתוח וכן איסור על צלילה במשך כחודש.
אפשרויות הטיפול האחרות
שימוש בדיאודורנטים או קרמים המפחיתים את ההזעה ע"י הפרעה להפרשה מבלוטות הזיעה. הטיפול ניתן ע"י רופאי עור לתכשירים המצריכים מרשם.
הזרקת בוטוקס
בוטוקס הוא חלבון המופק מחיידק הבוטוליניום, שבין שאר השפעותיו (במינון נמוך מאד) חסימת האותות שהמוח משגר לבלוטות הזיעה ובכך מופחתת כמות הזיעה.
במסגרת הטיפול מוזרק בוטוקס לאזור המזיע הזעת יתר דוגמת בתי שחי, פנים, כפות ידיים או כפות רגליים. הטיפול כולל בין 12 ל- 20 זריקות ומשך ההליך בין 30 ל- 45 דקות.
הטיפול בבוטוקס יעיל לפרק זמן של מספר חודשים (לרוב כ- 5-6 חודשים) ולאחר מכן יש צורך לחזור על הטיפול.
במקרה של הזעת יתר בבית-השחי, הטיפול נפתח במריחת קרם אלחוש בבית-השחי, למניעת כאבי ההזרקות, ולאחריו הזרקת החומר לעור בית השחי במספר נקודות במרווחים קטנים. הטיפול כרוך באי-נעימות קלה בלבד, נמשך מספר דקות, ועל-פי רוב נטול תופעות לוואי. אין כל מגבלות לאחר הטיפול, למעט המלצה לא להשתמש בדיאודורנט למשך כ-24 שעות, על מנת למנוע גירוי מקומי. תוצאות הטיפול מצויינות – בתוך שבוע-שבועיים מהפעולה ניתן לצפות לשיפור משמעותי מאד, עם הפחתה של 70%-90% בכמות הזיעה בבית-השחי. לנשים בזמן הריון והנקה מומלץ להמתין עם הטיפול עד לאחר לידה וסיום הנקה. במקרים של רגישות יתר/אלרגיה ידועה לתכשיר (נדיר ביותר) לא ניתן להשתמש בטיפול זה.
הטיפול במקרים של הזעת יתר בכפות הידיים/רגליים מורכב יותר – לצורך הפחתת ההזעה בכפות ידיים ורגלים נדרשות זריקות רבות ( כ50 זריקות לכל כף יד), בשל התחושה העדינה והרגישות הגדולה יותר לכאב באזורים אלו לא ניתן להסתפק באלחוש ע"י קרם כפי שמבוצע בבתי שחי אלא נדרשת הרדמה אזורית בשורש כף היד או הקרסול כדי לאלחש את הכפות ולאפשר זריקות בוטוקס נטולות כאב. בשל הקרבה של עצבים מוטוריים בכפות ידיים למקום ההזרקה בעור של תכשיר הבוטוקס, עלולה להיווצר חולשה בכפות הידיים בעקבות הטיפול. מדובר בתופעת לוואי שאינה שכיחה, ובכל מקרה התופעה חולפת מעצמה כעבור שבועות ספורים. לאור כך, להדגיש את חשיבות הידע והניסיון בבחירת הרופא המטפל.
בדומה לטיפול בבית-השחי, גם במקרה של טיפול בהזעת יתר בכפות ידיים הבוטוקס אפקטיבי מאוד בפיתרון הבעיה. עם זאת, יש לזכור: השפעת הבוטוקס תהיה תמיד מוגבלת בזמן, ונמשכת כחצי שנה. החומר מתפרק בגוף באופן טבעי, והתפרקותו תביא להשבת הפעילות העצבית כפי שהיתה טרם הטיפול. אין כל מניעה לחזור על הטיפול בתום תקופה זו ועם הופעתה המחודשת של הזעת היתר. כמו כן, אין עדויות לכך שלאחר שהחומר מתפוגג, הזעת היתר מופיעה בצורה קשה יותר.
טיפול בעזרת זרם חשמלי
הטיפול מכונה איונטופורזיס (Iontophoresis) והוא מיועד לטיפול בהזעת יתר בכפות הידיים ובכפות הרגליים. הטיפול מבוצע תוך הנחת כף היד/הרגל בקערית מים והעברת זרם חשמלי עדין דרך המים. משך כל טיפול הינו כ- 20-30 דקות ויש לבצע את הטיפול מספר פעמים בשבוע. במהלך הטיפול עשוייה להיות תחושת עקצוץ בכפות הידיים ולרוב אינה מלווה בכאב ממשי. לאחר הטיפול, עשויים להופיע גירוי קל של העור, ירידה בתחושה ויובש/סדיקה של העור. עם זאת, הטיפול יעיל וניתן לראות שיפור בהזעת היתר והפחתה בכמות הזיעה (עד 80-90%) לאחר כשבוע-שבועיים. לאחר הפחתת ההזעה, ניתן להפחית את תדירות הטיפולים. הטיפול מצריך הגעה סדירה למרפאה המטפלת להמשך הטיפולים. ניתן לרכוש מכשיר לטיפול עצמי בבית.
הרס בלוטות הזיעה באנרגיית חום
טיפול חדש יחסית בשוק, הינו הרס בלוטות הזיעה ע"י שימוש באנרגיית חום המועברת לבלוטות הזיעה והורסת אותן (microwave thermolysis). היום הטיפול ניתן בעזרת מכשיר הנקרא Miradry. הטיפול מבוצע בדומה להסרת שיער באנרגיית עור/לייזר וכרוך באי נעימות מקומית בעת הטיפול ובימים הראשונים לאחריו. הטיפולים מבוצעים במרווח של מספר חודשים אחר מהשני (לרוב 2 טיפולים) ונחשבים מוצלחים מאד עם שיפור אצל כ- 80-90% מהמטופלים לאחר כחודש מהטיפול הראשון.
